zu der Zeit, da das Jobeljahr gilt – Rabbi Jochanan sagte: [Der Käufer] bringt und liest; Resch Lakisch sagte: Er bringt und liest nicht.
בזמן שהיובל נוהג ר' יוחנן אמר מביא וקורא ר"ל אמר מביא ואינו קורא
Gittin 48a גיטין
Aufbau der Debatte:Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jochanan sagte: Er bringt und liest – der Erwerb der Früchte gleicht dem Erwerb der Substanz. Resch Lakisch sagte: Er bringt und liest nicht – der Erwerb der Früchte gleicht nicht dem Erwerb der Substanz.
רבי יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי ר"ל אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי
Und [beides] ist nötig. Denn wäre es nur bei jenem [Fall] gesagt worden, [hätte man gemeint:] Bei jenem sagt es Resch Lakisch, weil [der Käufer] nur im Hinblick auf die Früchte eingestiegen ist; bei diesem aber, wo er im Hinblick auf die Substanz eingestiegen ist, sage ich, dass er Rabbi Jochanan zustimmt.
וצריכא דאי איתמר בההיא בההיא קאמר ריש לקיש דכי קא נחית אדעתא דפירא קא נחית אבל בהך דאדעתא דגופיה קא נחית אימא מודי ליה לר' יוחנן
Und wäre es nur bei diesem gesagt worden, [hätte man gemeint:] Bei diesem sagt es Rabbi Jochanan, bei jenem aber sage ich, dass er Resch Lakisch zustimmt. [Daher] ist es nötig.
ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהך אימא מודי ליה לריש לקיש צריכא
Komm und höre: Wer einen Baum samt seinem Boden kauft, bringt und liest. – Womit befassen wir uns hier? Mit der Zeit, da das Jobeljahr nicht gilt.
ת"ש הקונה אילן וקרקעו מביא וקורא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג
Komm und höre: Wer zwei Bäume im Feld seines Nächsten kauft, bringt und liest nicht; folglich bei drei: Er bringt und liest. – Auch hier: zu der Zeit, da das Jobeljahr nicht gilt.
ת"ש הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו מביא ואינו קורא הא שלשה מביא וקורא ה"נ בזמן שאין היובל נוהג
Und jetzt, da Raw Chisda gesagt hat: Der Streit [betrifft] das zweite Jobeljahr, aber im ersten Jobeljahr sagen alle, dass er bringt und liest, weil sie sich noch nicht darauf verlassen haben – ist es kein Widerspruch: das eine im ersten Jobeljahr, das andere im zweiten Jobeljahr.
והשתא דאמר רב חסדא מחלוקת ביובל שני אבל ביובל ראשון דברי הכל מביא וקורא דאכתי לא סמך דעתייהו ל"ק הא ביובל ראשון הא ביובל שני
Wollen wir sagen, dass es wie [ein Streit unter] Tannaim ist? Woher [weiß man] von einem, der ein Feld von seinem Vater kaufte und es heiligte, und danach starb sein Vater – woher, dass es für ihn wie ein Erbfeld gilt?
לימא כתנאי מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה
Die Schrift sagt: „Wenn er ein Feld, das er gekauft hat, das nicht von seinem Erbfeld ist, [heiligt]“ (Lev 27,22) – ein Feld, das nicht geeignet ist, ein Erbfeld zu sein; ausgenommen ist dieses, das geeignet ist, ein Erbfeld zu sein. Worte Rabbi Jehudas und Rabbi Schimons.
ת"ל (ויקרא כז, כב) אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה דברי ר' יהודה ור"ש
Rabbi Meir sagt: Woher [weiß man] von einem, der ein Feld von seinem Vater kaufte, und sein Vater starb, und danach heiligte er es – woher, dass es für ihn wie ein Erbfeld gilt? Die Schrift sagt: „Wenn er ein Feld, das er gekauft hat, das nicht von seinem Erbfeld ist“ – ein Feld, das kein Erbfeld ist; ausgenommen ist dieses, das ein Erbfeld ist. Für Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon dagegen braucht es [für den Fall], dass sein Vater starb und er es danach heiligte, keinen Vers.
ר"מ אומר מניין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואח"כ הקדישה מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה ת"ל אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה יצתה זו שהיא שדה אחוזה ואילו לרבי יהודה ור"ש מת אביו ואח"כ הקדישה לא צריכא קרא
Streiten sie nicht etwa darin, dass Rabbi Meir meint: Der Erwerb der Früchte gleicht dem Erwerb der Substanz, und in diesem [Fall] erbt er beim Tod seines Vaters gar nichts, und daher braucht es [für den Fall], dass sein Vater starb und er es danach heiligte, einen Vers;
מאי לאו בהא קמיפלגי דר"מ סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ובהא במיתת אביו הוא דלא ירית ולא מידי והלכך מת אביו ואח"כ הקדישה צריך קרא
Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon dagegen meinen: Der Erwerb der Früchte gleicht nicht dem Erwerb der Substanz, und in diesem [Fall] erbt er beim Tod seines Vaters erst jetzt [die Substanz], und daher braucht es [für den Fall], dass sein Vater starb und er es danach heiligte, keinen Vers; und wenn ein Vers nötig war, dann nur [für den Fall], dass er es heiligte und danach sein Vater starb.
רבי יהודה ור"ש סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובהא במיתת אביו השתא הוא דקא ירית והלכך מת אביו ואח"כ הקדישה לא צריכא קרא וכי איצטריך קרא להקדישה ואח"כ מת אביו הוא דאיצטריך
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Tatsächlich sage ich dir: Im Allgemeinen meinen Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon, dass der Erwerb der Früchte dem Erwerb der Substanz gleicht; hier aber haben Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon einen Vers gefunden und ausgelegt: Der Allbarmherzige hätte schreiben sollen: „Wenn ein Feld, das er gekauft hat, das nicht sein Erbbesitz ist“; was [soll] „von seinem Erbfeld“? – ein Feld, das nicht geeignet ist, ein Erbfeld zu sein; ausgenommen ist dieses, das geeignet ist, ein Erbfeld zu sein.
אמר רב נחמן בר יצחק לעולם אימא לך בעלמא קסברי ר' יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף דמי והכא רבי יהודה ור"ש קרא אשכחו ודרוש לכתוב רחמנא אם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו מאי משדה אחוזתו שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה
Raw Josef sagte: Hätte Rabbi Jochanan nicht gesagt, dass der Erwerb der Früchte dem Erwerb der Substanz gleicht, so hätte er im Lehrhaus weder Hand noch Fuß gefunden; denn Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Brüder, die [das Erbe] geteilt haben, gelten als Käufer und geben einander [die Anteile] im Jobeljahr zurück.
א"ר יוסף אי לאו דא"ר יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דא"ר אסי א"ר יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל
Und wenn du meinst, er gleicht nicht dem Erwerb der Substanz, so findest du niemanden, der Erstlinge bringt, außer einem Einzigen, Sohn eines Einzigen, [zurück] bis Josua bin Nun.
ואי ס"ד לאו כקנין הגוף דמי לא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון
Rawa sagte: Ein Vers und eine Baraita unterstützen Resch Lakisch. Der Vers:
אמר רבא קרא ומתניתא מסייעי ליה לר"ל קרא
Original: Gittin 48a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.