– Weil man ihn öffentlich geloben lässt. Das passt für den, der sagt, ein öffentlich gelobtes Gelübde könne nicht aufgehoben werden; aber was ist für den zu sagen, der sagt, es könne aufgehoben werden?
דמדרינן ליה ברבים הניחא למאן דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למאן דאמר יש לו הפרה מאי איכא למימר
– Weil man ihn mit Zustimmung der Öffentlichkeit geloben lässt, denn Amemar sagte: Die Halacha ist: Selbst nach dem, der sagt, ein öffentlich gelobtes Gelübde könne aufgehoben werden, kann [ein Gelübde] mit Zustimmung der Öffentlichkeit nicht aufgehoben werden.
דמדרינן ליה על דעת רבים דאמר אמימר הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה
Und dies gilt nur für eine freigestellte Sache; aber für eine Gebotssache kann es aufgehoben werden, wie [bei] jenem Kinderlehrer, den Raw Acha mit Zustimmung der Öffentlichkeit [das Lehren aufzugeben] geloben ließ, weil er die Kinder vernachlässigte, und Rabina setzte ihn wieder ein, weil sich keiner fand, der so genau war wie er.
והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כי ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אישתכח דדייק כוותיה:
„Und die Zeugen unterschreiben den Scheidebrief um der Ordnung der Welt willen“: Um der Ordnung der Welt willen? Das ist doch aus der Tora, denn es steht geschrieben: „Und man wird es in eine Urkunde schreiben und versiegeln“ (Jer 32,44)!
והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם: מפני תיקון העולם דאורייתא הוא דכתיב (ירמיהו לב, מד) וכתוב בספר וחתום
Rabba sagte: Es ist nur nötig nach Rabbi Elasar, der sagt: Die Zeugen der Übergabe bewirken die Scheidung; [und] die Rabbanan ordneten die Zeugen der Unterschrift um der Ordnung der Welt willen an, denn manchmal sterben die Zeugen, oder manchmal ziehen sie übers Meer.
אמר רבה לא צריכא לרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי תקינו רבנן עדי חתימה מפני תיקון העולם דזמנין דמייתי סהדי אי נמי זימנין דאזלי למדינת הים
Raw Josef sagte: Du kannst sogar sagen, nach Rabbi Meir: Man ordnete an, dass die Zeugen in Scheidebriefen ihre Namen deutlich ausschreiben, um der Ordnung der Welt willen.
רב יוסף אמר אפי' תימא לר' מאיר התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם
Wie gelehrt wird: Anfangs schrieb er: „Ich, Soundso, habe als Zeuge unterschrieben.“ Wenn seine Handschrift anderswo [auf einer Urkunde] hervorging, war [der Scheidebrief] gültig, und wenn nicht, war er ungültig.
כדתניא בראשונה היה כותב אני פלוני חתמתי עד אם כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול
Und mit einem Zeichen nicht? Raw zeichnete doch einen Fisch, Rabbi Chanina zeichnete einen Palmzweig, Raw Chisda ein Samech, Raw Hoschaja ein Ajin, Rabba bar Raw Huna zeichnete einen Mast! – Die Rabbanan sind anders, denn ihre Zeichen sind bekannt.
ובסימנא לא והא רב צייר כורא ורבי חנינא צייר חרותא רב חסדא סמך ורב הושעיא עין רבה בר רב הונא צייר מכותא שאני רבנן דבקיאין סימנייהו
„Hillel ordnete den Prosbul an usw.“: Wir haben dort gelernt: Ein Prosbul wird [im Siebtjahr] nicht erlassen. Dies ist eine der Sachen, die Hillel der Ältere anordnete: Als er sah, dass das Volk sich scheute, einander zu leihen, und übertrat, was in der Tora geschrieben steht: „Hüte dich, dass nicht in deinem Herzen ein nichtswürdiger Gedanke sei usw.“ (Dtn 15,9), stand er auf und ordnete den Prosbul an.
הלל התקין פרוסבול וכו': תנן התם פרוסבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים טו, ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' עמד והתקין פרוסבול
Und dies ist der Wortlaut des Prosbul: Ich übergebe euch, Soundso und Soundso, den Richtern am Ort Soundso, dass ich jede Schuld, die ich bei Soundso habe, eintreiben werde, wann immer ich will. Und die Richter unterschreiben unten, oder die Zeugen.
וזה הוא גופו של פרוסבול מוסרני לכם פלוני דיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמים למטה או העדים
Gibt es denn etwas, das nach der Tora das Siebtjahr erlässt, und Hillel ordnete an, dass es nicht erlässt? Abaje sagte: Beim Siebtjahr in dieser Zeit, und das ist [nach] Rabbi.
ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמטא אמר אביי בשביעית בזמן הזה ורבי היא
Wie gelehrt wird: Rabbi sagt: „Und dies ist die Sache des Erlasses: Erlassen [soll jeder Gläubiger]“ (Dtn 15,2) – von zwei Erlassen spricht die Schrift: der eine ist der Erlass des Bodens, der andere der Erlass von Geldern. Zu der Zeit, da du den Boden erlässt, erlässt du Gelder; zu der Zeit, da du den Boden nicht erlässt, erlässt du keine Gelder.
דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים
Original: Gittin 36a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.