nicht genau abgemessen sein. Gut nach Rawa: damit diese reichlich und jene knapp seien. Aber nach Abaje ist es eine Schwierigkeit!
שלא יהו מכוונות בשלמא לרבא כי היכי דליהויין הללו שוחקות והללו עצבות אלא לאביי קשיא
Eruwin 4a עירובין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Abaje kann dir sagen: Sage: Die Elle bei Mischsaaten mit der Elle zu sechs.
אמר לך אביי אימא אמת כלאים באמה בת ששה
Aber aus dem, was er im Schlusssatz lehrt: „Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Alle Ellen, von denen die Weisen bei Mischsaaten sprachen, mit der Elle zu sechs, nur dürfen sie nicht knapp bemessen sein“ – folgt doch, dass der erste Tanna von allen Ellen spricht!
והא מדקתני סיפא רשב"ג אומר כל אמות שאמרו חכמים בכלאים באמה בת ששה ובלבד שלא יהו מצומצמות מכלל דתנא קמא כל אמות קאמר
Abaje kann dir sagen: Gibt es denn nicht Rabban Schimon ben Gamliel, der meiner Ansicht ist? Ich sage wie Rabban Schimon ben Gamliel.
אמר לך אביי ולאו מי איכא רשב"ג דקאי כוותי אנא דאמרי כרשב"ג
Nach Abaje ist es gewiss ein Streit von Tannaim; sollen wir [auch] nach Rawa sagen, es sei ein Streit von Tannaim?
לאביי ודאי תנאי היא לרבא מי לימא תנאי היא
Rawa kann dir sagen: Rabban Schimon ben Gamliel kommt, um uns zu lehren: Die Elle bei Mischsaaten soll man nicht knapp bemessen.
אמר לך רבא רשב"ג הא אתא לאשמועינן אמת כלאים לא יצמצם
Dann soll er doch sagen: Die Elle bei Mischsaaten soll man nicht knapp bemessen! [Wozu] „mit der Elle zu sechs“? Um was auszuschließen? Doch wohl, um die Elle der Laubhütte und die Elle der Gasse auszuschließen!
ולימא אמת כלאים לא יצמצם באמה בת ששה למעוטי מאי לאו למעוטי אמת סוכה ואמת מבוי
Nein, um die Elle des Fundaments und die Elle des Umgangs auszuschließen.
לא למעוטי אמה יסוד ואמה סובב
Denn es steht geschrieben: „Und dies sind die Maße des Altars nach Ellen – die Elle [ist] eine Elle und eine Handbreite: der Schoß eine Elle und eine Elle die Breite, und seine Einfassung an seinem Rand ringsum eine Spanne; und dies ist der Rücken des Altars“ (Ez 43,13). „Der Schoß eine Elle“ – das ist das Fundament; „und eine Elle die Breite“ – das ist der Umgang; „und seine Einfassung an seinem Rand ringsum“ – das sind die Hörner; „und dies ist der Rücken des Altars“ – das ist der goldene Altar.
דכתיב (יחזקאל מג, יג) ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח חיק האמה זה יסוד ואמה רחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב אלו הקרנות וזה גב המזבח זה מזבח הזהב:
Rabbi Chija bar Aschi sagte im Namen Raws: Die Maße, die trennenden Dinge und die Trennwände sind eine Halacha, die Mose am Sinai [gegeben wurde].
אמר ר' חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני
Die Maße sind [doch] aus der Tora, denn es steht geschrieben: „Ein Land von Weizen und Gerste“ usw. (Dtn 8,8), und Raw Chanan sagte: Dieser ganze Vers ist für die Maße gesagt.
שיעורין דאורייתא הוא דכתיב (דברים ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגו' ואמר רב חנן כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר
Weizen – für das, was wir gelernt haben: Wer in ein vom Aussatz befallenes Haus hineingeht, seine Kleider auf seinen Schultern und seine Sandalen und seine Ringe in seinen Händen, [so] sind er und sie sofort unrein. Trug er seine Kleider [am Leib], seine Sandalen an seinen Füßen und seine Ringe an seinen Fingern, so ist er sofort unrein, sie aber sind rein, bis er so lange verweilt, wie man braucht, um ein halbes [Brot] zu essen – Weizenbrot, nicht Gerstenbrot –, angelehnt sitzend und es mit Zukost essend.
חטה לכדתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והם טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חיטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן
Gerste – denn wir haben gelernt: Ein Knochen [so groß] wie ein Gerstenkorn verunreinigt durch Berührung und durch Tragen, aber er verunreinigt nicht im Zelt.
שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל
Weinstock – ein Viertel[log] Wein für den Nasiräer.
גפן כדי רביעית יין לנזיר
Original: Eruvin 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.