bedeutet nichts anderes als ‚ganz‘. Rabbi Schimon ben Jochai sagt: ‚Gekocht‘ bedeutet nichts anderes, als dass er mit dem Widder gekocht wurde.
אין בשלה אלא שלימה ר' שמעון בן יוחאי אומר אין בשלה אלא שנתבשלה עם האיל
Chullin 98b חולין
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Alle stimmen überein, dass man ihn mit dem Widder kocht. Der eine meint: Man schneidet ihn ab und kocht ihn dann; und der andere meint: Man kocht ihn und schneidet ihn dann ab.
דכולי עלמא בהדי איל מבשל לה מר סבר מחתך לה והדר מבשל לה ומר סבר מבשל לה והדר מחתך לה
Und wenn du willst, sage: Alle stimmen überein, dass man ihn abschneidet und dann kocht; doch der eine meint: Man kocht ihn mit dem Widder, und der andere meint: Man kocht ihn in einem anderen Topf.
ואי בעית אימא דכ"ע מחתך לה והדר מבשל לה מיהו מר סבר בהדי איל מבשל לה ומר סבר בקדרה אחרת מבשל לה
Nach der ersten Fassung [gilt es] nach aller Ansicht, nach der letzten Fassung nach Rabbi Schimon ben Jochai.
ללישנא קמא אליבא דדברי הכל ללישנא בתרא אליבא דרבי שמעון בן יוחאי
Wer ‚in sechzig‘ sagt, meint: Wir bemessen Fleisch und Knochen gegen Fleisch und Knochen, und das ergibt sechzig. Wer ‚in hundert‘ sagt, meint: Wir bemessen Fleisch gegen Fleisch, und das ergibt hundert.
מאן דאמר בששים סבר בשר ועצמות בהדי בשר ועצמות משערינן והוה ליה בששים מאן דאמר במאה סבר בשר בהדי בשר משערינן והוה ליה במאה
Lernen wir denn daraus? Es wurde doch gelehrt: Dies ist eine Erlaubnis, die aus einem Verbot hervorgeht. ‚Dies‘ – um was auszuschließen? Nicht, um alle Verbote der Tora auszuschließen?
ומי ילפינן מינה והתניא זהו היתר הבא מכלל איסור זהו למעוטי מאי לאו למעוטי כל איסורין שבתורה
Abaje sagte: Das ist nur nötig nach Rabbi Jehuda, der sagt: Art in gleicher Art geht nicht auf; es lehrt uns, dass es hier aufgeht.
אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר מין במינו לא בטיל קמ"ל דהכא בטיל
Dann soll man doch daraus lernen! – Der Allbarmherzige hat offenbart: „Und er nehme vom Blut des Stieres und vom Blut des Bockes“ (Lev 16,18) – beide sind miteinander [vermischt] und gehen nicht auf.
וליגמר מיניה גלי רחמנא (ויקרא טז, יח) ולקח מדם הפר ומדם השעיר תרוייהו בהדי הדדי נינהו ולא בטלי
Und was veranlasst dich, von jenem zu lernen? Lernen wir doch von diesem! – Es ist eine Neuerung, und von einer Neuerung lernen wir nicht.
ומאי חזית דגמרי' מהאיך ליגמר מהאי חדוש הוא ומחדוש לא גמרינן
Wenn so, dann soll man auch für hundert und sechzig nicht [daraus] lernen!
אי הכי למאה וס' נמי לא ליגמר
Lernen wir denn erleichternd? Wir lernen erschwerend, denn nach der Tora geht es in der Mehrheit auf.
אטו אנן לקולא גמרינן לחומרא גמרינן דמדאורייתא ברובא בטיל
Rawa sagte: Das ist nur nötig für [den Grundsatz] ‚Der Geschmack ist wie die Substanz‘, nach dem es bei Geheiligtem verboten ist; es lehrt uns, dass es hier erlaubt ist.
רבא אמר לא נצרכא אלא לטעם כעיקר דבקדשים אסור קא משמע לן דהכא שרי
Original: Chullin 98b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.