um ein Ei mit einem Küken; [das Ei eines] unreinen [Vogels] aber nicht.
בביצת אפרוח אבל טמאה לא
Chullin 98a חולין
Aufbau der Debatte:Frage 3Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er wandte gegen ihn ein: Reine Eier, die man mit unreinen Eiern gekocht hat – ist in ihnen [so viel], dass es Geschmack abgibt, sind alle verboten! – Auch hier [handelt es sich] um ein Ei mit einem Küken. Und warum nennt er es unrein? Da ein Küken darin ist, nennt er es unrein.
איתיביה ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות הכא נמי בביצת אפרוח ואמאי קרי לה טמאה כיון דאית בה אפרוח קרי לה טמאה
Aber da im Schlussteil gelehrt wird: Eier, die man gekocht hat, und man fand in einem von ihnen ein Küken – ist in ihnen [so viel], dass es Geschmack abgibt, sind alle verboten –, folgt doch, dass es im Anfangsteil um eines ohne Küken geht!
והא מדקתני סיפא ביצים ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות מכלל דרישא דלית בה אפרוח עסקינן
Er erläutert es: Reine Eier, die man mit unreinen Eiern gekocht hat – ist in ihnen [so viel], dass es Geschmack abgibt, sind alle verboten. Wie das? Etwa wenn man sie gekocht hat und in einem von ihnen ein Küken fand.
פירושי קא מפרש ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות כיצד כגון ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן
So ist es auch einleuchtend: Denn wenn du meinst, der Anfangsteil [handle von einem] ohne Küken – jetzt, wo eines ohne Küken verboten ist, muss man es von einem mit Küken noch sagen?
ה"נ מסתברא דאי ס"ד רישא דלית בה אפרוח השתא דלית בה אפרוח אסורה דאית בה אפרוח מיבעיא
Wenn es deswegen ist, so ist das kein Einwand: Er lehrte den Schlussteil, um den Anfangsteil zu erklären, damit du nicht sagst: Der Anfangsteil [handelt von einem] mit Küken, eines ohne Küken aber ist erlaubt. Er lehrte den Schlussteil [von einem] mit Küken; daraus folgt, dass der Anfangsteil [von einem] ohne Küken [handelt], und dennoch ist es verboten.
אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא דאית בה אפרוח אבל לית בה אפרוח שריא תנא סיפא דאית בה אפרוח מכלל דרישא דלית בה אפרוח ואפילו הכי אסירא
Eine Olivengröße Fett fiel einmal in einen Korb mit Fleisch. Raw Assi wollte es nach dem bemessen, was der Korb aufgesogen hatte. Die Rabbanan sagten zu Raw Aschi: Hat er etwa [nur] Erlaubtes aufgesogen und Verbotenes nicht aufgesogen?
ההוא כזיתא תרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר רב אסי לשעוריה במאי דבלע דיקולא אמרי ליה רבנן לרב אשי אטו דהיתרא בלע דאיסורא לא בלע
Eine halbe Olivengröße Fett fiel einmal in einen Korb mit Fleisch. Mar bar Raw Aschi wollte es mit dreißig halben Olivengrößen bemessen. Sein Vater sagte zu ihm: Habe ich dir nicht gesagt, du sollst die Maße der Rabbanan nicht geringschätzen? Und außerdem sagte Rabbi Jochanan doch: Ein halbes Maß ist nach der Tora verboten.
ההוא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר מר בר רב אשי לשעוריה בתלתין פלגי דזיתא אמר ליה אבוה לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורין דרבנן ועוד האמר ר' יוחנן חצי שיעור אסור מן התורה
Raw Schemen bar Abba sagte im Namen Raw Idi bar Idi bar Gerschoms, im Namen Levi bar Peratas, im Namen Rabbi Nachums, im Namen Rabbi Birajims, im Namen eines Alten – und Rabbi Jakob ist sein Name – aus dem Haus des Nassi: Sie sagten: Ein Ei in sechzig ist verboten, in einundsechzig ist es erlaubt.
אמר רב שמן בר אבא אמר רב אידי בר אידי בר גרשם אמר לוי בר פרטא אמר רבי נחום אמר רבי ביריים משום זקן אחד ורבי יעקב שמיה דבי נשיאה אמרו ביצה בס' אסורה בס' ואחת מותרת
Rabbi Seira sagte zu Raw Schemen bar Abba: Sieh, du setzt hier eine Grenze des Erlaubten fest, denn zwei Große der Generation haben die Sache nicht erklärt: Rabbi Jakob bar Idi und Rabbi Schmuel bar Nachmani sagten beide im Namen Rabbi Jehoschua ben Levis: Ein Ei in sechzig ist verboten, in einundsechzig ist es erlaubt.
אמר רבי זירא לרב שמן בר אבא ראה שאתה מטיל בה גבול היתר שהרי שני גדולי הדור לא פירשו את הדבר רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני תרוייהו משמיה דרבי יהושע בן לוי אמרי ביצה בס' אסורה בס' ואחת מותרת
Und sie fragten: Einundsechzig einschließlich seiner selbst, oder vielleicht außer ihm? Und sie entschieden es nicht; der Herr aber entscheidet es eindeutig.
ואיבעיא להו בס' ואחת בהדי דידה או דילמא לבר מינה ולא פשיט ומר פשיט לה מפשט
Es wurde gesagt: Rabbi Chelbo sagte im Namen Raw Hunas: Ein Ei in sechzig, es selbst eingeschlossen, ist verboten; in einundsechzig, es selbst eingeschlossen, ist es erlaubt.
אתמר אמר רבי חלבו אמר רב הונא ביצה בס' והיא אסורה בס' ואחת והיא מותרת
Einer kam vor Rabban Gamliel, den Sohn Rabbis. Er sagte zu ihm: Mein Vater hat [sogar] bei siebenundvierzig nicht bemessen, und ich soll bei fünfundvierzig bemessen?
ההוא דאתא לקמיה דר"ג בר רבי א"ל אבא לא שיער בארבעים ושבע ואני אשער בארבעים וחמש
Einer kam vor Rabbi Schimon, den Sohn Rabbis. Er sagte zu ihm: Mein Vater hat [sogar] bei fünfundvierzig nicht bemessen, und ich soll bei dreiundvierzig bemessen?
ההוא דאתא לקמיה דר"ש בר רבי א"ל אבא לא שיער במ"ה ואני אשער במ"ג
Einer kam vor Rabbi Chija. Er sagte zu ihm: Sind es denn dreißig?
ההוא דאתא לקמיה דר' חייא א"ל כלום יש שלשים
Der Grund ist also, dass keine dreißig da sind; sind aber dreißig da, bemisst man? Rabbi Chanina sagte: Eine Übertreibung.
טעמא דליכא שלשים הא איכא שלשים משערין אמר ר' חנינא גוזמא
Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jehoschua ben Levis im Namen Bar Kapparas: Alle Verbote der Tora [gehen] in sechzig [auf]. Rabbi Schmuel bar Raw Jizchak sagte vor ihm: Meister, du sagst so? So sagte Rabbi Assi im Namen Rabbi Jehoschua ben Levis im Namen Bar Kapparas: Alle Verbote der Tora in hundert.
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה בס' אמר לפניו ר' שמואל בר רב יצחק רבי אתה אומר כן הכי אמר רב אסי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה במאה
Und beide haben es nur aus dem gekochten Bug gelernt, denn es steht geschrieben: „Und der Kohen nehme den gekochten Bug …“ (Num 6,19), und es wurde gelehrt: ‚gekocht‘
ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה דכתיב (במדבר ו, יט) ולקח הכהן את הזרוע בשלה וגו' ותניא בשלה
Original: Chullin 98a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.