und die Rabbanan sprachen vom Sechzigfachen. Daher: Art mit fremder Art, wenn [es für den Kostenden] erlaubt ist, nach dem Geschmack; wenn verboten, nach dem Koch;
ואמור רבנן בששים הלכך מין בשאינו מינו דהיתרא בטעמא דאיסורא בקפילא
Chullin 97b חולין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und Art mit gleicher Art, wo man den Geschmack nicht feststellen kann, oder auch Art mit fremder Art bei Verbotenem, wo kein Koch da ist – nach dem Sechzigfachen.
ומין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי מין בשאינו מינו דאיסורא דליכא קפילא בששים
Jene Keulen, die im Haus des Exilarchen mit der Hüftsehne eingesalzen worden waren: Rabina verbot sie, Raw Acha bar Raw Aschi erlaubte sie. Man kam und fragte Mar bar Raw Aschi; er sagte zu ihnen: Mein Vater hat erlaubt.
הנהו אטמהתא דאימליחו בי ריש גלותא בגידא נשיא רבינא אסר רב אחא בר רב אשי שרי אתו שיילוה למר בר רב אשי אמר להו אבא שרי
Raw Acha bar Raw sagte zu Rabina: Was ist deine Ansicht? Dass Schmuel sagte: Gesalzenes ist wie Heißes, Eingelegtes ist wie Gekochtes.
א"ל רב אחא בר רב לרבינא מאי דעתיך דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל
Aber Schmuel sagte doch: Das wurde nur gelehrt, wenn sie darin gekocht wurde; wurde sie aber darin gebraten, schält man ab und isst, bis man zur Sehne gelangt!
והאמר שמואל לא שנו אלא שנתבשל בה אבל נצלה בה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד
Und wenn du sagst: Was bedeutet ‚wie Heißes‘, das er sagt? Wie Heißes von Gekochtem – da er doch sagt: ‚Eingelegtes ist wie Gekochtes‘, folgt, dass er mit ‚Heißem‘ Gebratenes meint. Das ist schwierig.
וכ"ת מאי כרותח דקאמר כרותח דמבושל והא מדקאמר כבוש הרי הוא כמבושל מכלל דרותח דצלי קאמר קשיא
Rabbi Chanina sagte: Wenn man bemisst, bemisst man mit der Brühe, mit dem Bodensatz, mit den Stücken und mit dem Topf. Manche sagen: mit dem Topf selbst, und manche sagen: mit dem, was der Topf aufgesogen hat.
אמר רבי חנינא כשהן משערין משערין ברוטב ובקיפה ובחתיכות ובקדרה איכא דאמרי בקדרה עצמה ואיכא דאמרי במאי דבלעה קדרה
Rabbi Abbahu sagte im Namen Rabbi Jochanans: Alle Verbote der Tora bemessen wir, als wären sie Zwiebel und Lauch.
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה משערינן כאילו הן בצל וקפלוט
Rabbi Abba sagte zu Abaje: Dann soll man sie doch wie Pfeffer und Gewürze bemessen, die selbst in tausend nicht aufgehen! Er sagte zu ihm: Die Weisen haben bemessen, dass bei den Verboten nichts mehr Geschmack abgibt als Zwiebel und Lauch.
אמר ליה רבי אבא לאביי ולשערינהו בפלפלין ותבלין דאפילו באלף לא בטלין א"ל שיערו חכמים דאין נותן טעם באיסורין יותר מבצל וקפלוט
Raw Nachman sagte: Eine Sehne in sechzig, und die Sehne zählt nicht mit; ein Euter in sechzig, und das Euter zählt mit; ein Ei in sechzig, und das Ei zählt nicht mit.
אמר רב נחמן גיד בששים ואין גיד מן המנין כחל בששים וכחל מן המנין ביצה בששים ואין ביצה מן המנין
Raw Jizchak, der Sohn Raw Mescharschejas, sagte: Und das Euter selbst ist verboten, und fällt es in einen anderen Topf, so macht es [ihn] verboten.
אמר רבי יצחק בריה דרב משרשיא וכחל עצמו אסור ואי נפל לקדרה אחרת אוסר
Raw Aschi sagte: Als wir bei Raw Kahana waren, fragten wir: Wenn wir bemessen, bemessen wir nach ihm selbst, oder bemessen wir nach dem, was aus ihm herausgekommen ist?
אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא איבעיא לן כי משערינן בדידיה משערינן או במאי דנפק מיניה משערינן
Selbstverständlich bemessen wir nach ihm selbst, denn [nach dem,] was aus ihm herausgekommen ist – woher sollten wir das wissen? Wenn dem aber so ist, sollte es, wenn es in einen anderen Topf fällt, nicht verbieten!
פשיטא דבדידיה משערינן דאי במה דנפק מיניה מנא ידעינן אלא מעתה נפל לקדרה אחרת לא יאסר
Da Raw Jizchak, der Sohn Raw Mescharschejas, sagte: Und das Euter selbst ist verboten – haben es die Rabbanan einem Stück von Verendetem gleichgestellt.
כיון דאמר רב יצחק בריה דרב משרשיא וכחל עצמו אסור שויוה רבנן כחתיכה דנבלה:
„Ein Ei in sechzig, und das Ei zählt nicht mit“: Raw Idi bar Awin sagte zu Abaje: Heißt das, dass es Geschmack abgibt? Die Leute sagen doch: ‚Wie bloßes Eierwasser‘!
ביצה בששים ואין ביצה מן המנין: אמר ליה רב אידי בר אבין לאביי למימרא דיהבה טעמא והא אמרי אינשי כי מיא דביעי בעלמא
Er sagte zu ihm: Hier handelt es sich
א"ל הכא במאי עסקינן
Original: Chullin 97b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.