das erste hat er [bloß] getötet, das zweite ist drinnen annehmbar – so sollte er auch der Ausrottung schuldig sein!
קמא מיקטל קטליה שני מתקבל בפנים הוא כרת נמי ליחייב
Chullin 80b חולין
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Profanes drinnen – beide sind untauglich, und für das zweite erhält er die vierzig. Wir haben doch von Rabbi Schimon gehört, dass er sagt: Eine Schächtung, die nicht tauglich ist, heißt nicht Schächtung; das erste hat er [bloß] getötet – warum erhält er für das zweite die vierzig?
חולין בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים מכדי שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה קמא מיקטל קטליה שני אמאי סופג את הארבעים
Geheiligtes drinnen – das erste ist tauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist untauglich.
קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעי' ופסול
Wir haben doch von Rabbi Schimon gehört, dass er sagt: Eine Schächtung, die nicht tauglich ist, heißt nicht Schächtung; die Schächtung von Geheiligtem ist ebenfalls eine nicht taugliche Schächtung, denn solange er das Blut nicht gesprengt hat, ist das Fleisch nicht erlaubt – warum erhält er für das zweite die vierzig, und es ist untauglich? Vielmehr ist daraus zu schließen, dass sie nicht nach Rabbi Schimon ist.
מכדי שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה שחיטת קדשים נמי שחיטה שאינה ראויה היא דכמה דלא זריק דם לא מישתרי בשר שני אמאי סופג את הארבעים ופסול אלא שמע מינה דלא כרבי שמעון
Das ist doch selbstverständlich! – Die Schächtung von Geheiligtem war ihm nötig: Man könnte meinen, die Schächtung von Geheiligtem sei eine taugliche Schächtung, denn wenn man [das Tier] erstochen und das Blut gesprengt hat, ist das Fleisch nicht erlaubt, und wenn man geschächtet hat, ist das Fleisch erlaubt, und so ist es eine taugliche Schächtung; [darum] lehrt er uns [das].
פשיטא דהכי איתא שחיטת קדשים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא שחיטת קדשים שחיטה ראויה היא דהא אי נחר וזריק דם לא מישתרי בשר וכי שחט מישתרי בשר ושחיטה ראויה היא קמ"ל
Er sollte doch auch wegen des Verbots [eines Opfers], dem noch Zeit fehlt, gegeißelt werden! Denn es wurde gelehrt: Woher, dass alle Untauglichen bei Rind und Lamm unter [das Verbot] „es wird nicht wohlgefällig sein“ fallen?
ולילקי נמי משום לאו דמחוסר זמן דתניא מנין לכל הפסולין שבשור ושבשה שהוא בלא ירצה
Darum heißt es: „Und ein Rind und ein Lamm mit überlangem oder verkümmertem [Glied]“ usw. (Lev 22,23). Das lehrt über die Untauglichen bei Rind und Lamm, dass sie unter „es wird nicht wohlgefällig sein“ fallen.
ת"ל (ויקרא כב, כג) ושור ושה שרוע וקלוט וגו' לימד על הפסולין שבשור ושבשה שהוא בלא ירצה
Er zählt [nur] die Verbote von „ihm und seinem Jungen“ auf; fremde Verbote zählt er nicht auf.
כי קא חשיב לאוי דאותו ואת בנו לאוי נוכראי לא קא חשיב
Nicht? Bei Geheiligtem draußen gibt es doch fremde Verbote, und er zählt sie auf, denn er lehrt: Geheiligtes draußen – für das erste ist er der Ausrottung schuldig, und für beide erhält er die vierzig.
ולא והא קדשים בחוץ דלאוי נוכראי נינהו וקא חשיב דקתני קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם סופגין את הארבעים
Gut beim zweiten, wegen des Verbots von „ihm und seinem Jungen“; aber warum erhält er sie beim ersten? Doch wohl wegen des Verbots der Schächtungen außerhalb [des Heiligtums]!
בשלמא שני משום לאו דאותו ואת בנו אלא ראשון אמאי סופג לאו משום לאו דשחוטי חוץ
Überall, wo es kein Verbot von „ihm und seinem Jungen“ gibt, zählt er fremde Verbote auf; und überall, wo es ein Verbot von „ihm und seinem Jungen“ gibt, zählt er fremde Verbote nicht auf.
כל היכא דליכא לאו דאותו ואת בנו חשיב לאוי נוכראי וכל היכא דאיכא לאו דאותו ואת בנו לא חשיב לאוי נוכראי
Rabbi Seira sagte: Lass [das Verbot eines Opfers], dem noch Zeit fehlt, beiseite, denn die Schrift
רבי זירא אמר הנח למחוסר זמן דהכתוב
Original: Chullin 80b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.