oder ein Schaf“ (Lev 22,27) – ausgenommen eine Kreuzung; „oder eine Ziege“ – ausgenommen ein [einer anderen Art] ähnliches; „wenn es geboren wird“ – ausgenommen eines, das durch die Bauchwand herauskommt; „sieben Tage“ – ausgenommen eines, dem es noch an Zeit fehlt; „unter seiner Mutter“ – ausgenommen eine Waise.
(ויקרא כב, כז) או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום
Wie sieht diese Waise aus? Wollte man sagen, seine Mutter hat es geboren und ist danach gestorben – es soll doch für immer leben und weitergehen! Vielmehr, dass sie starb und es danach gebar – das folgt [schon] aus „wenn es geboren wird“.
האי יתום ה"ד אילימא דילידתיה אמיה והדר מתה לעולם תיחי ותיזיל אלא דמתה והדר ילידתיה מכי יולד נפקא
Vielmehr selbstverständlich: Die eine trennte sich zum Tod hin, und das andere trennte sich zum Leben hin. Wenn du sagst, wir benötigen Leben am Ende der Geburt, dann ist das der Grund, weshalb der Vers zum Ausschließen nötig ist; wenn du aber sagst, wir benötigen kein Leben am Ende der Geburt, wozu braucht er es? Es folgt doch aus „wenn es geboren wird“!
אלא פשיטא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים אי אמרת בשלמא בעינן חיותא בסוף לידה היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה למה ליה מכי יולד נפקא
Wann gilt dies? Beim Vorderbein; beim Hinterbein aber ist es tauglich, ob es [es] streckte und nicht beugte oder beugte und nicht streckte. Wann gilt dies? Bei Kleinvieh; bei Großvieh aber ist es tauglich, ob am Vorder- oder am Hinterbein, ob es streckte und nicht beugte oder beugte und nicht streckte. Und bei einem Vogel: Selbst wenn er nur mit dem Flügel geflattert oder nur mit dem Schwanz gewedelt hat, so ist das ein Zucken.
במה דברים אמורים ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה בד"א בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה ועוף אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא זנבו הרי זה פירכוס
Was lehrt er uns? Das haben wir doch alles [schon] gelernt: „Streckte Kleinvieh sein Vorderbein aus und zog es nicht zurück, ist es untauglich, denn das ist nur das Ausgehen der Seele“ – das Vorderbein ja, das Hinterbein nicht; Kleinvieh ja, Großvieh nicht! – Der Vogel war nötig, den haben wir nicht gelernt.
מאי קמ"ל כולהו תננהי בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש יד אין רגל לא דקה אין גסה לא עוף איצטריכא ליה דלא תנן:
MISCHNA: Wer für einen Götzendiener schlachtet – seine Schlachtung ist tauglich; Rabbi Elieser aber erklärt sie für untauglich. Rabbi Elieser sagte: Selbst wenn er es schlachtete, damit der Götzendiener von seinem Leberlappen esse, ist es untauglich, denn die gewöhnliche Absicht eines Götzendieners ist auf Götzendienst gerichtet.
מתני׳ השוחט לעובד כוכבי' שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר"א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים
Rabbi Jose sagte: Das ist ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn dort, wo die Absicht bei Geheiligtem untauglich macht, alles nur nach dem [Dienst-]Verrichtenden geht, ist es dann nicht recht, dass dort, wo die Absicht bei Profanem nicht untauglich macht, alles nur nach dem Schlachtenden geht?
א"ר יוסי ק"ו הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט:
GEMARA: Diese Tannaiten vertreten [die Ansicht]Rabbi Elieser bar Rabbi Joses; denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser bar Rabbi Jose sagte: Ich habe gehört, dass die Eigentümer Piggul bewirken.
גמ׳ הני תנאי אית להו דר' אליעזר ברבי יוסי דתניא אמר ר' אליעזר ברבי יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין
Jedoch meint der erste Tanna: Wenn wir ihn gehört haben, dass er [eine Absicht] fasst, ja; wenn nicht, nein – „die gewöhnliche Absicht eines Götzendieners ist auf Götzendienst gerichtet“ sagen wir nicht. Und Rabbi Elieser meint: Auch wenn wir ihn nicht gehört haben, dass er [eine Absicht] fasst, sagen wir: Die gewöhnliche Absicht eines Götzendieners ist auf Götzendienst gerichtet. Und Rabbi Jose kommt, um zu sagen: Auch wenn wir ihn gehört haben, dass er [eine Absicht] fasst, sagen wir nicht: Der eine fasst die Absicht, und der andere verrichtet den Dienst.
מיהו ת"ק סבר אי שמעיניה דחשיב אין אי לא לא סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים לא אמרינן ור"א סבר אע"ג דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אמרינן ואתא רבי יוסי למימר אע"ג דשמעיניה דחשיב זה מחשב וזה עובד לא אמרינן
Manche sagen: Sie streiten, wenn wir ihn gehört haben, dass er [eine Absicht] fasst. Der erste Tanna meint: Wenn wir sagen „der eine fasst die Absicht, und der andere verrichtet den Dienst“, gilt das nur drinnen [im Heiligtum], draußen aber nicht; das Draußen
איכא דאמרי בדשמעיניה דחשיב פליגי ת"ק סבר כי אמרינן זה מחשב וזה עובד הני מילי בפנים אבל בחוץ לא חוץ מפנים
Original: Chullin 38b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.