Brüllt es, lässt es Kot fallen und wedelt es mit dem Ohr, so ist das ein Zucken. Er sagte zu ihnen: Brauchte Abba denn [noch] das Ohrenwedeln? Ich sage nämlich: Alles, was nicht zu den Dingen gehört, die der Tod bewirkt, [gilt als Zucken].
גועה והטילה ריעי וכשכשה באזנה הרי זה פירכוס אמר להו אצטריכא ליה לאבא לאזוזי אוני שאני אומר כל שאינו דברים שהמיתה עושה
Was sind die Dinge, die der Tod bewirkt? Raw Anan sagte: Mir hat es Mar Schmuel selbst erklärt: War sein Bein gebeugt und es streckte es, ist das etwas, was der Tod bewirkt; war es gestreckt und es beugte es, sind das Dinge, die der Tod nicht bewirkt.
מאי נינהו דברים שהמיתה עושה אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל היתה ידה כפופה ופשטתה דבר שהמיתה עושה פשוטה וכפפה דברים שאין המיתה עושה
Was lehrt er uns? Das haben wir doch [schon] gelernt: „Streckte Kleinvieh sein Vorderbein aus und zog es nicht zurück, ist es untauglich, denn das ist nur das Ausgehen der Seele“ – zog es es aber zurück, ist es tauglich!
מאי קמ"ל תנינא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש הא החזירה כשרה
Aus der Mischna hätte ich gemeint: Nur wenn es [das Bein] gebeugt, gestreckt und wieder gebeugt hat; war es aber gestreckt und es beugte es, nicht. Daher lehrt er uns [das].
אי ממתני' הוה אמינא דוקא דכייפה ופשטה והדר כייפה לה אבל פשוטה וכפפתה לא קמ"ל
Man wandte ein: Rabbi Jose sagt: Rabbi Meir pflegte zu sagen: Brüllt es zur Zeit der Schlachtung, ist das kein Zucken. Rabbi Elasar bar Rabbi Jose sagt in seinem Namen: Selbst wenn es Kot fallen lässt und mit dem Schwanz wedelt, ist das kein Zucken. Das ist ein Widerspruch: Brüllen gegen Brüllen; ein Widerspruch: Kot gegen Kot!
מיתיבי ר' יוסי אומר היה ר"מ אומר גועה בשעת שחיטה אין זה פירכוס ר"א ברבי יוסי אומר משמו אפילו הטילה ריעי וכשכשה בזנבה אין זה פירכוס קשיא גועה אגועה קשיא ריעי אריעי
Brüllen gegen Brüllen ist kein Widerspruch: Das eine, wenn seine Stimme kräftig ist, das andere, wenn seine Stimme matt ist. Kot gegen Kot ist auch kein Widerspruch: hier, wenn er herausrinnt, dort, wenn er herausgeschleudert wird.
גועה אגועה לא קשיא הא דעבי קלה הא דעמי קלה ריעי אריעי נמי לא קשיא כאן בשותתת כאן במתרזת
Raw Chisda sagte: Das Zucken, von dem sie sprachen, [muss] am Ende der Schlachtung [erfolgen]. Was heißt „am Ende der Schlachtung“? Auch in der Mitte der Schlachtung; ausgeschlossen ist der Anfang der Schlachtung, [der] nicht [genügt].
אמר רב חסדא פירכוס שאמרו בסוף שחיטה מאי בסוף שחיטה באמצע שחיטה לאפוקי תחלת שחיטה דלא
Raw Chisda sagte: Woher sage ich das? Denn wir haben gelernt: „Streckte Kleinvieh sein Vorderbein aus und zog es nicht zurück, ist es untauglich.“ Wann? Wollte man sagen, am Ende der Schlachtung – wie sollte es dann noch leben und weitergehen? Doch wohl in der Mitte der Schlachtung.
אמר רב חסדא מנא אמינא לה דתנן בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה אימת אילימא בסוף שחיטה כל היכי תיחי ותיזיל אלא לאו באמצע שחיטה
Rawa sagte zu ihm: Tatsächlich am Ende der Schlachtung; denn ich sage: Bei jedem, das am Ende der Schlachtung nicht so tut, ist es gewiss, dass ihm seine Seele schon vorher genommen war.
א"ל רבא לעולם בסוף שחיטה שאני אומר כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Woher sage ich das? Denn wir haben gelernt: „Rabbi Schimon sagte: Wer bei Nacht schlachtet und am Morgen die Wände voller Blut findet – es ist tauglich, denn [das Blut] ist hervorgeschossen, gemäß dem Maß Rabbi Eliesers“; und Schmuel sagte: Von den Wänden der Schlachtstelle haben wir gelernt. Wenn du sagst, am Anfang der Schlachtung, ist es gut; wenn du aber sagst, am Ende der Schlachtung – man sollte doch befürchten, dass es vielleicht [nur] am Anfang der Schlachtung hervorgeschossen ist!
אמר ר"נ בר יצחק מנא אמינא לה דתנן אמר ר"ש השוחט בלילה ולמחר מצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה וכמדת ר"א ואמר שמואל כותלי בית שחיטה שנינו אי אמרת בשלמא בתחלת שחיטה שפיר אלא אי אמרת בסוף שחיטה ליחוש דלמא בתחלת שחיטה זינקה
Ist es denn stärker? Wir haben doch gelernt: „Rabbi Elieser sagt: Es genügt, wenn [das Blut] hervorschießt“ – [das ist] leichter als [die Ansicht] Rabban Gamliels! – Und stärker als [die] der Weisen.
ומי עדיף והתנן ר"א אומר דייה אם זינקה קל מדרבן גמליאל ועדיף מדרבנן
Rabina sagte: Sama bar Chilkai sagte mir: Der Vater des Bar Awuwram – manche sagen: der Bruder des Bar Awuwram – fragte dazu: Ist es denn stärker als [das Maß] der Weisen? Wir haben doch gelernt: „Die Weisen aber sagen: [Erst] wenn es mit dem Vorder- oder Hinterbein zuckt“!
אמר רבינא אמר לי סמא בר חילקאי אקשי בה אבוה דבר אבוברם ואמרי לה אחוה דבר אבוברם ומדרבנן מי עדיף והא תנן וחכמים אומרים עד שתפרכס או ביד או ברגל
Rawa sagte: Das Zucken, von dem sie sprachen, [muss] am Ende der Schlachtung [erfolgen]. Rawa sagte: Woher sage ich das? Denn es wurde gelehrt: „Ein Rind
רבא אמר פירכוס שאמרו בסוף שחיטה אמר רבא מנא אמינא לה דתניא שור
Original: Chullin 38a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.