Wenn junge Tauben, die bei großen nicht tauglich sind, bei kleinen tauglich sind, ist es dann nicht folgerichtig, dass Turteltauben, die bei großen tauglich sind, auch bei kleinen tauglich sind? Darum heißt es: „Turteltauben“ (Lev 1,14) – große und nicht kleine.
ומה בני יונה שלא הוכשרו בגדולים הוכשרו בקטנים תורים שהוכשרו בגדולים אינו דין שהוכשרו בקטנים ת"ל (ויקרא א, יד) תורים גדולים ולא קטנים
„Junge Tauben“ – kleine und nicht große. Denn man könnte meinen, ist es nicht ein Schluss: Wenn Turteltauben, die bei kleinen nicht tauglich sind, bei großen tauglich sind, ist es dann nicht folgerichtig, dass junge Tauben, die bei kleinen tauglich sind, auch bei großen tauglich sind? Darum heißt es: „junge Tauben“ – kleine und nicht große.
בני יונה קטנים ולא גדולים שיכול והלא דין הוא ומה תורים שלא הוכשרו בקטנים הוכשרו בגדולים בני יונה שהוכשרו בקטנים אינו דין שהוכשרו בגדולים תלמוד לומר בני יונה קטנים ולא גדולים
Sage doch: Bei den jungen Tauben, bei denen der Allbarmherzige „jung“ geschrieben hat, [sind] kleine [tauglich], große nicht; Turteltauben – will er große, bringe er sie, will er kleine, bringe er sie! – [Es ist] gleich wie bei den jungen Tauben: Wie bei den jungen Tauben kleine [tauglich sind], große nicht, so bei den Turteltauben große, kleine nicht.
אימא בני יונה דכתב בהו רחמנא בני קטנים אין גדולים לא תורים אי בעי גדולים לייתי אי בעי קטנים לייתי דומיא דבני יונה מה בני יונה קטנים אין גדולים לא אף תורים גדולים אין קטנים לא
Die Rabbanan lehrten: Man könnte meinen, alle Turteltauben und alle jungen Tauben seien tauglich; darum heißt es: „von den Turteltauben“ – und nicht alle Turteltauben; „von den jungen Tauben“ – und nicht alle jungen Tauben; ausgenommen der Beginn des Gelbwerdens bei diesen wie bei jenen, der untauglich ist. Von wann an sind Turteltauben tauglich? Sobald sie golden schimmern. Von wann an sind junge Tauben untauglich? Sobald sie gelb werden.
ת"ר יכול יהו כל התורים וכל בני היונה כשרים תלמוד לומר מן התורים ולא כל התורים מן בני היונה ולא כל בני יונה פרט לתחילת הציהוב שבזה ושבזה שפסול מאימתי התורים כשרים משיזהיבו מאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו
Jaakow Karcha lehrte: Von wann an sind junge Tauben tauglich? Sobald sie [Blut] schlürfen. Er lehrte es, und er sagte es [auch begründend]: „Seine Jungen schlürfen Blut“ (Ijob 39,30). Wann? Abaje sagte: Sobald man ihm eine Feder ausreißt und Blut kommt.
תני יעקב קרחה מאימתי בני יונה כשרים משיעלעו הוא תני לה והוא אמר לה (איוב לט, ל) אפרוחיו יעלעו דם אימת אמר אביי מכי שמיט גדפא מיניה ואתי דמא
Rabbi Seira fragte: Wer sagt: „Ich nehme ein Brandopfer von den Turteltauben oder von den jungen Tauben auf mich“, und er bringt [einen Vogel im] Beginn des Gelbwerdens von diesen oder jenen, was gilt dann? Ist es ein Zweifelsfall, und er hat [seine Pflicht] erfüllt; oder ist es vielleicht ein eigenes Geschöpf, und er hat sie nicht erfüllt?
בעי רבי זירא האומר הרי עלי עולה מן התורים או מן בני היונה והביא תחלת הציהוב שבזה ושבזה מהו ספיקא הוי ונפיק או דילמא בריה הוי ולא נפיק
Rawa sagte: Komm und höre: „Ausgenommen der Beginn des Gelbwerdens bei diesen wie bei jenen, der untauglich ist.“ Gut, wenn du sagst, es sei ein eigenes Geschöpf; aber wenn du sagst, es sei ein Zweifelsfall – bedurfte es eines Verses, um einen Zweifelsfall auszuschließen?
אמר רבא תא שמע פרט לתחילת הציהוב שבזה ושבזה שפסול אי אמרת בשלמא בריה הוי שפיר אלא אי אמרת ספיקא הוי איצטריך קרא למעוטי ספיקא
Original: Chullin 22b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.