Abgetrenntes, das später befestigt wurde, hinsichtlich des Schächtens – wie ist es?
תלוש ולבסוף חברו לענין שחיטה מאי
Chullin 16b חולין
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1Beweis 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: Ragte ein Kieselstein aus der Wand, oder wuchs ein Rohr von selbst, und er schächtete damit, ist seine Schächtung untauglich.
תא שמע היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו ושחט בו שחיטתו פסולה
Hier geht es um die Wand einer Höhle. Das ist auch genau zu entnehmen, denn es lehrt es dem Rohr gleich, das von selbst wächst. Schließe daraus.
הכא במאי עסקינן בכותל מערה דיקא נמי דקתני דומיא דקנה עולה מאליו ש"מ
Komm und höre: Hat er ein Messer in die Wand gesteckt und damit geschächtet, ist seine Schächtung tauglich. – Ein Messer ist anders, denn man gibt es nicht [als Teil der Wand] auf.
ת"ש נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה שאני סכין דלא מבטל ליה
Komm und höre: „Mit am Boden Befestigtem – seine Schächtung ist tauglich.“ – Vielleicht erläutert es [nur]: Was heißt „mit am Boden Befestigtem“? Ein Messer, das man nicht aufgibt.
ת"ש במחובר לקרקע שחיטתו כשרה דלמא פרושי קא מפרש לה מאי מחובר לקרקע סכין דלא מבטל ליה
Der Meister sagte: „Hat er ein Messer in die Wand gesteckt und damit geschächtet, ist seine Schächtung tauglich.“ Raw Anan sagte im Namen Schmuels: Das lehrten sie nur, wenn das Messer oben und der Hals des Tieres unten ist; ist aber das Messer unten und der Hals des Tieres oben, befürchten wir, dass er drückt.
אמר מר נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה אמר רב ענן אמר שמואל לא שנו אלא שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה אבל סכין למטה וצואר בהמה למעלה חיישינן שמא ידרוס
Es heißt doch: „sei es, dass das Messer unten und der Hals des Tieres oben ist, sei es, dass das Messer oben und der Hals des Tieres unten ist“!
והא קתני בין שהסכין למטה וצואר בהמה למעלה בין שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה
Raw Sewid sagte: Es lehrt verteilt: Messer unten und Hals des Tieres oben – bei Abgetrenntem; Messer oben und Hals des Tieres unten – bei Befestigtem. Raw Papa sagte: Bei einem leichten Vogel.
אמר רב זביד לצדדין קתני סכין למטה וצואר בהמה למעלה בתלוש סכין למעלה וצואר בהמה למטה במחובר רב פפא אמר בעופא דקליל
Raw Chisda sagte im Namen Rabbi Jizchaks – und manche sagen, in einer Baraita wurde gelehrt: Fünf Dinge wurden über die Rindenhaut eines Rohres gesagt: Man schächtet nicht damit, man beschneidet nicht damit, man schneidet damit kein Fleisch, man stochert damit nicht in den Zähnen, und man wischt sich damit nicht ab.
אמר רב חסדא א"ר יצחק ואמרי לה במתניתא תנא ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה אין שוחטין בה ואין מלין בה ואין מחתכין בה בשר ואין מחצצין בה שינים ואין מקנחים בה
„Man schächtet nicht damit“ – es wurde doch gelehrt: Mit allem darf man schächten, sei es mit einem Kieselstein, sei es mit Glas, sei es mit der Rindenhaut eines Rohres! Raw Papa sagte: [Gemeint ist] ein Sumpfrohr.
אין שוחטין בה והתניא בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה אמר רב פפא בסימונא דאגמא
„Und man schneidet damit kein Fleisch“ – Raw Papa schnitt damit die Eingeweide kleiner Fische; Rabba bar Raw Huna schnitt damit zartes Geflügel.
ואין מחתכין בה בשר רב פפא מחתך בה קרבי דגים דזיגי רבה בר רב הונא מחתך בה עופא דרכיך
„Und man wischt sich damit nicht ab“ – man sollte es doch daraus ableiten, dass der Meister sagte: Wer sich mit etwas abwischt, über das das Feuer Gewalt hat, dem fallen die Zähne aus! Raw Papa sagte: Wir sprechen vom Abwischen der Öffnung einer Wunde.
ואין מקנחין בה תיפוק ליה משום דאמר מר המקנח בדבר שהאור שולטת בו שיניו נושרות אמר רב פפא קינוח פי מכה קאמרינן:
„Alle dürfen schächten, und man darf jederzeit schächten.“ „Alle dürfen schächten“ – alles [bedarf] der Schächtung, sogar Geflügel.
הכל שוחטין ולעולם שוחטין: הכל שוחטין הכל בשחיטה ואפילו עוף
„Man darf jederzeit schächten“ – welcher Tanna lehrt das? Rabba sagte: Es ist Rabbi Jischmael; denn es wurde gelehrt: „Wenn der Ewige, dein Gott, dein Gebiet erweitert, wie er dir zugesagt hat, und du sagst: Ich will Fleisch essen“ usw. (Dtn 12,20). Rabbi Jischmael sagt: Die Schrift kommt nur, um ihnen das Fleisch der Begierde zu erlauben.
לעולם שוחטין מאן תנא אמר רבה רבי ישמעאל היא דתניא (דברים יב, כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אוכלה בשר וגו' ר' ישמעאל אומר לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה
Denn anfangs war ihnen das Fleisch der Begierde verboten; seit sie ins Land gekommen waren, war ihnen das Fleisch der Begierde erlaubt.
שבתחלה נאסר להם בשר תאוה משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה
Und jetzt, da sie ins Exil gegangen sind, könnte man meinen, sie kehrten zu ihrem früheren Verbot zurück; deshalb haben wir gelernt: Man darf jederzeit schächten.
ועכשיו שגלו יכול יחזרו לאיסורן הראשון לכך שנינו לעולם שוחטין
Raw Josef wandte ein: Dieses „man darf jederzeit schächten“ – es hätte doch „man darf jederzeit schächten und essen“ heißen müssen! Und ferner: Weshalb war es anfangs verboten? Weil sie dem Stiftszelt nahe waren; und weshalb wurde es später erlaubt? Weil sie vom Stiftszelt entfernt waren –
מתקיף לה רב יוסף האי לעולם שוחטין לעולם שוחטין ואוכלין מבעי ליה ועוד מעיקרא מאי טעמא איתסר משום דהוו מקרבי למשכן ולבסוף מאי טעמא אישתרו דהוו מרחקי ממשכן
Original: Chullin 16b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.