Demnach verkauft niemand die Gaben, die dem Kohen [gehören]; so auch hier: Niemand verkauft die Gabe, die dem Kohen [gehört]. Daher: Hat der Verkäufer etwas zurückbehalten, ist der Verkäufer verpflichtet, denn der Käufer sagt zu ihm: Die Gabe des Kohen ist bei dir; hat er nichts zurückbehalten, ist der Käufer verpflichtet, denn der Verkäufer sagt zu ihm: Die Gabe des Kohen habe ich dir nicht verkauft.
אלמא מתנות דכהן לא מזבין איניש הכא נמי מתנות דכהן לא מזבין איניש הלכך שייר המוכר מוכר חייב דאמר ליה לוקח מתנה דכהן גבך היא לא שייר לוקח חייב דאמר ליה מוכר מתנה דכהן לא זבני לך:
MISCHNA:[Das Gebot des] Fortschickens [der Mutter] aus dem Nest gilt im Land und außerhalb des Landes, zur Zeit des Tempels und nicht zur Zeit des Tempels, bei Profanem, aber nicht bei Geheiligtem. Eine Erschwerung beim Bedecken des Blutes gegenüber dem Fortschicken aus dem Nest: Das Bedecken des Blutes gilt bei Wild und bei Geflügel, bei Bereitstehendem und bei nicht Bereitstehendem; das Fortschicken aus dem Nest aber gilt nur bei Geflügel und gilt nur bei nicht Bereitstehendem.
מתני׳ שילוח הקן נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין חומר בכסוי הדם משילוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאין מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן
Was ist nicht bereitstehend? Etwa Gänse und Hühner, die im Obstgarten genistet haben; haben sie aber im Haus genistet, und ebenso herodianische Tauben, ist man vom Fortschicken befreit. Unreines Geflügel – man ist vom Fortschicken befreit. Sitzt unreines Geflügel auf den Eiern von reinem Geflügel oder reines auf den Eiern von unreinem Geflügel, ist man vom Fortschicken befreit. Ein männliches Rebhuhn [, das brütet] – Rabbi Elieser verpflichtet, und die Weisen befreien.
איזהו שאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס אבל אם קננו בבית וכן יוני הרדסיאות פטור משילוח עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין:
GEMARA:Rabbi Awin und Rabbi Mejascha – einer sagte: Überall, wo wir gelernt haben: „im Land und im Ausland“, ist es unnötig, außer beim Erstling der Schur, um [die Ansicht] des Rabbi Elai auszuschließen, der sagt: Der Erstling der Schur gilt nur im Land.
גמ׳ רבי אבין ור' מיישא חד אמר כל היכא דתנן בארץ ובחו"ל שלא לצורך לבד מראשית הגז לאפוקי מדר' אלעאי דאמר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ
Und einer sagte: Überall, wo wir gelernt haben: „zur Zeit des Tempels und nicht zur Zeit des Tempels“, ist es unnötig, außer bei „ihm und seinem Jungen“; du könntest meinen, ich sage: Da es im Abschnitt über das Geheiligte geschrieben steht, gelte es zu der Zeit, da es Geheiligtes gibt, und zu der Zeit, da es kein Geheiligtes gibt, gelte es nicht; [daher] lehrt sie uns [dies].
וחד אמר כל היכא דתנן בפני הבית ושלא בפני הבית שלא לצורך לבד מאותו ואת בנו סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דקדשים כתיב בזמן דאיכא קדשים ננהוג בזמן דליכא קדשים לא ננהוג קמ"ל
Und beide sagten: Überall, wo wir gelernt haben: „bei Profanem und bei Geheiligtem“, ist es nötig, außer bei der Spannader. – Das ist doch selbstverständlich! [Etwa,] weil es geheiligt wurde, soll das Verbot der Spannader von ihm weichen?
ותרוייהו אמרי כל היכא דתנן בחולין ובמוקדשים לצורך לבד מגיד הנשה פשיטא משום דאיקדש פקע ליה איסור גיד הנשה מיניה
Und aus welchem Grund haben wir es [so] bezogen? Doch nur, weil es uns schwierig war: Sie sollte es nicht lehren. Ursprünglich aber sei es dir auch nicht schwierig: Da sie [anderswo] lehrt, was nötig ist, lehrt sie auch, was unnötig ist.
ומאי טעמא אוקימנא לאו משום דקשיא לן לא ליתני מעיקרא נמי לא תקשי לך איידי דתנא לצורך תנא נמי שלא לצורך:
Bei Profanem, aber nicht bei Geheiligtem. – Weshalb nicht? Denn die Schrift sagt: „Du sollst die Mutter fortschicken“ (Dtn 22,7) – bei dem, das fortzuschicken dir geboten ist; ausgenommen ist dieses, das fortzuschicken dir nicht geboten ist, sondern das du dem Schatzmeister zuzuführen hast.
בחולין אבל לא במוקדשים: אמאי לא דאמר קרא (דברים כב, ז) שלח תשלח את האם במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לידי גזבר
Rabina sagte: Daher ist ein reiner Vogel, der einen Menschen getötet hat, vom Fortschicken befreit. Was ist der Grund? Denn die Schrift sagt: „Du sollst die Mutter fortschicken“ – bei dem, das fortzuschicken dir geboten ist; ausgenommen ist dieser, den fortzuschicken dir nicht geboten ist, sondern den du dem Gericht zuzuführen hast. Wie ist der Fall? Wenn sein Urteil gefällt ist,
אמר רבינא הלכך עוף טהור שהרג את הנפש פטור משלוח מ"ט דאמר קרא שלח תשלח את האם במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לב"ד היכי דמי אי דגמר דיניה
Original: Chullin 138b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.