Ist das Vieh geschlachtet worden, sind sie durch sein Blut empfänglich gemacht – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Schimon sagt: Sie sind nicht empfänglich gemacht.
נשחטה הבהמה הוכשרו בדמיה דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר לא הוכשרו
Chullin 127b חולין
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 4Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ist das Vieh verendet, braucht das Fleisch Empfänglichmachung; das Glied macht unrein als Glied von einem Lebenden, aber nicht als Glied von Aas – Worte Rabbi Meirs; Rabbi Schimon aber erklärt für rein.
מתה הבהמה הבשר צריך הכשר האבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר נבלה דברי ר' מאיר ור' שמעון מטהר:
GEMARA: Speiseunreinheit – ja; Aasunreinheit – nein.
גמ׳ טומאת אוכלין אין טומאת נבלה לא
Wie ist der Fall? Wenn sie wieder anheilen können, sollten sie nicht einmal Speiseunreinheit annehmen; und wenn sie nicht anheilen können, sollten sie auch Aasunreinheit annehmen!
היכי דמי אי דמעלין ארוכה אפילו טומאת אוכלין נמי לא ליטמו ואי דאין מעלין ארוכה טומאת נבלה נמי ליטמו
Tatsächlich, wenn sie nicht anheilen können; doch die Aasunreinheit ist anders, denn der Allbarmherzige sagte: „wenn [etwas] fällt“ (Lev 11,37) – erst wenn es abfällt.
לעולם דאין מעלין ארוכה ושאני טומאת נבלה דרחמנא אמר (ויקרא יא, לז) כי יפול עד שיפול
Es wurde auch so gelehrt: Das Glied und das Fleisch, die an einem Vieh herabhängen und nur an einem Haarfaden befestigt sind – man könnte meinen, sie nehmen Aasunreinheit an? Die Schrift sagt: „fällt“ – erst wenn es abfällt. Und dennoch nehmen sie Speiseunreinheit an.
תניא נמי הכי האבר והבשר המדולדלין בבהמה ומעורין בחוט השערה יכול יטמאו טומאת נבלה תלמוד לומר יפול עד שיפול ואפילו הכי טומאת אוכלין מיטמו
Das unterstützt Raw Chija bar Aschi, denn Raw Chija bar Aschi sagte im Namen Schmuels: Feigen, die an ihren Stielen eingeschrumpft sind, nehmen Speiseunreinheit an, und wer sie am Schabbat abpflückt, ist zu einem Sündopfer verpflichtet.
מסייע ליה לרב חייא בר אשי דאמר רב חייא בר אשי אמר שמואל תאנים שצמקו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין והתולש מהן בשבת חייב חטאת
Wollen wir sagen, dies unterstützt ihn: Gemüse, das an seinen Stielen eingeschrumpft ist, wie Kohl und Kürbis, nimmt keine Speiseunreinheit an; hat man es abgeschnitten und getrocknet, nimmt es Speiseunreinheit an?
לימא מסייע ליה ירקות שצמקו באיביהן כגון הכרוב והדלעת אין מטמאין טומאת אוכלין קצצן ויבשן מטמאין טומאת אוכלין
„Hat man es abgeschnitten und getrocknet“ – wie kannst du das denken? Das ist doch bloßes Holz! Und Rabbi Jizchak sagte: [Gemeint ist:] in der Absicht, es zu trocknen.
קצצן ויבשן ס"ד עץ בעלמא הוא וא"ר יצחק בעל מנת ליבשן
Der Grund ist, dass es Kohl und Kürbis sind: Da sie [am Stiel] vertrocknet sind, sind sie nicht zum Essen geeignet; die übrigen Früchte aber nehmen Unreinheit an.
טעמא דכרוב ודלעת הוא כיון דיבשן לאו בני אכילה נינהו הא שאר פירות מטמאי
Wie ist der Fall? Wenn sie mitsamt ihren Stielen vertrocknet sind, ist es selbstverständlich; doch wohl ohne ihre Stiele?
היכי דמי אי דיבשן הן ועוקציהן פשיטא אלא לאו בלא עוקציהן
Tatsächlich mitsamt ihren Stielen; und [den Fall] „man hat sie abgeschnitten, um sie zu trocknen“ brauchte er.
לעולם הן ועוקציהן וקצצן על מנת ליבשן איצטריכא ליה
Komm und höre: Ein Baum, der abgebrochen ist und an dem Früchte sind – sie gelten als abgepflückt; sind sie vertrocknet, gelten sie als angewachsen. Doch wohl: Wie die abgepflückten in jeder Hinsicht, so auch die angewachsenen in jeder Hinsicht?
ת"ש אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין יבשו הרי הן כמחוברין מאי לאו מה תלושין לכל דבריהן אף מחוברין לכל דבריהן
Ist das ein Beweis? Das eine, wie es ist, und das andere, wie es ist.
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא:
„Ist das Vieh geschlachtet worden [usw.]“: Worin sind sie verschiedener Meinung?
נשחטה הבהמה [וכו']: במאי קא מיפלגי
Rabba sagte: Sie streiten darüber, ob das Vieh zur Handhabe für das Glied wird: Der eine Meister meint, das Vieh wird nicht zur Handhabe für das Glied; und der andere Meister meint, das Vieh wird zur Handhabe für das Glied.
אמר רבה בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי מר סבר אין בהמה נעשית יד לאבר ומר סבר בהמה נעשית יד לאבר
Abaje sagte: Sie streiten über [den Fall], dass man das Kleine anfasst und das Große nicht mit hochkommt.
אביי אמר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קמיפלגי
Der eine Meister meint: Fasst man das Kleine an und das Große kommt nicht mit hoch, so ist es wie dieses; und der andere Meister meint: Es ist nicht wie dieses.
מר סבר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ומר סבר אינו כמוהו
Und auch Rabbi Jochanan meint, dass sie über [den Fall] streiten, dass man das Kleine anfasst und das Große nicht mit hochkommt.
ואף ר' יוחנן סבר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קא מיפלגי
Denn Rabbi Jochanan stellte [ein Wort] Rabbi Meirs einem [anderen Wort] Rabbi Meirs gegenüber: Hat Rabbi Meir denn gesagt: Fasst man das Kleine an und das Große kommt nicht mit hoch, so ist es wie dieses?
דרבי יוחנן רמי דר"מ אדר"מ מי אמר ר' מאיר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו
Man stellte dem gegenüber: Eine Speise, die zerteilt ist und teilweise noch zusammenhängt –
ורמינהו אוכל שנפרס ומעורה במקצת
Original: Chullin 127b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.