woher [, dass es auch für] sie selbst in ihrer [eigenen] Milch [gilt]? Du kannst einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen: Wenn dort, wo die Frucht mit der Frucht in Bezug auf das Schlachten nicht verboten ist, die Frucht mit der Mutter in Bezug auf das Schlachten verboten ist – ist es da nicht folgerichtig, dass dort, wo die Frucht mit der Frucht in Bezug auf das Kochen verboten ist, die Frucht mit der Mutter in Bezug auf das Kochen verboten ist? Die Schrift sagt [dennoch]: „in der Milch seiner Mutter“.
היא עצמה בחלבה מנין אמרת ק"ו ומה במקום שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה נאסר פרי עם האם בשחיטה מקום שנאסר פרי עם פרי בבשול אינו דין שנאסר פרי עם האם בבשול ת"ל בחלב אמו
Wozu brauche ich dafür einen Vers? Es ergibt sich doch [aus dem Schluss]! Raw Achadboi bar Ami sagte: Weil man sagen kann: Ein Pferd, Sohn einer Stute, [und] der Bruder einer Mauleselin soll es beweisen, wo die Frucht mit der Frucht [in Bezug auf Kreuzung] verboten ist und die Frucht mit der Mutter erlaubt ist.
הא למה לי קרא הא אתיא לה אמר רב אחדבוי בר אמי משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
denn ein Maultier, Sohn einer Stute, [und] der Bruder einer Mauleselin soll es beweisen, wo die Frucht mit der Frucht erlaubt ist und die Frucht mit der Mutter verboten ist.
דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם
Vielmehr sagte Mar, der Sohn Rabinas: Weil man sagen kann: Ein Sklave, Sohn einer Sklavin, [und] der Bruder einer Freigelassenen soll es beweisen, wo die Frucht mit der Frucht verboten ist und die Frucht mit der Mutter erlaubt ist.
אלא אמר מר בריה דרבינא משום דאיכא למימר עבד בן שפחה אחי משוחררת יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
Dort ist es der Freibrief, der es verursacht; denn ein Sklave, Sohn einer Freigelassenen, [und] der Bruder einer Sklavin soll es beweisen, wo die Frucht mit der Frucht erlaubt ist und die Frucht mit der Mutter verboten ist.
התם גט שיחרור הוא דקא גרים דהא עבד בן משוחררת אחי שפחה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם
Vielmehr sagte Raw Idi bar Awin: Weil man sagen kann: Die Mischsaaten sollen es beweisen, wo die Frucht mit der Frucht verboten ist und die Frucht mit der Mutter erlaubt ist. – Ist denn die Frucht mit der Frucht anders als durch die Mutter verboten? Weizen und Gerste in einem Krug werden ja nicht verboten!
אלא אמר רב אידי בר אבין משום דאיכא למימר כלאי זרעים יוכיחו שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם כלום נאסר פרי עם פרי אלא ע"י האם דהא חיטי ושערי בכדא ולא מיתסרו
Vielmehr sagte Raw Aschi: Weil man sagen kann: Was gilt für die Frucht mit der Frucht? Dass es zwei Körper sind. Willst du es [dann] von der Frucht mit der Mutter sagen, die ein Körper sind? Deshalb war der Vers nötig.
אלא אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה לפרי עם פרי שכן שני גופים תאמר בפרי עם האם שכן גוף אחד משום הכי איצטריך קרא
Raw Aschi sagte: Woher, dass Fleisch in Milch zum Essen verboten ist? Denn es heißt: „Du sollst keinerlei Gräuel essen“ (Dtn 14,3) – alles, was ich dir zum Gräuel gemacht habe, fällt unter „du sollst nicht essen“.
אמר רב אשי מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר (דברים יד, ג) לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל
Ich habe aber nur [das Verbot] beim Essen; woher [das Verbot] bei der Nutznießung? Wie [das Wort] Rabbi Abbahus, denn Rabbi Abbahu sagte im Namen Rabbi Elasars: Überall, wo gesagt wird: „Es soll nicht gegessen werden“, „du sollst nicht essen“, „ihr sollt nicht essen“, sind sowohl das Verbot des Essens als auch das Verbot der Nutznießung gemeint, bis die Schrift es dir ausdrücklich angibt, so wie sie es dir beim Aas ausdrücklich angegeben hat: dem Fremdling durch Geben und dem Götzendiener durch Verkaufen.
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי אבהו דאמר ר' אבהו א"ר אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Denn es wird gelehrt: „Ihr sollt kein Aas essen; dem Fremdling, der in deinen Toren ist, sollst du es geben, dass er es esse, oder verkaufe es einem Ausländer“ (Dtn 14,21). Ich habe nur: dem Fremdling durch Geben und dem Götzendiener durch Verkaufen; woher dem Fremdling durch Verkaufen? Die Schrift sagt: „dem Fremdling … sollst du es geben … oder verkaufe es“.
דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה או מכור
Woher dem Götzendiener durch Geben? Die Schrift sagt: „Du sollst es geben … oder verkaufe es einem Ausländer“. Es ergibt sich: Sowohl dem Fremdling als auch dem Götzendiener, sowohl durch Verkaufen als auch durch Geben – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Die Worte sind so [zu verstehen], wie sie geschrieben sind: dem Fremdling durch Geben und dem Götzendiener durch Verkaufen.
לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Wenn du meinst, es ist, wie Rabbi Meir sagt, dann hätte der Allbarmherzige schreiben sollen: „Ihr sollt kein Aas essen; dem Fremdling, der in deinen Toren ist, sollst du es geben, dass er es esse, und verkaufe es“ – wozu brauche ich „oder“? Daraus ist zu entnehmen, dass es kommt, [um zu lehren,] dass die Worte so [zu verstehen] sind, wie sie geschrieben sind: dem Fremdling durch Geben und dem Götzendiener durch Verkaufen.
מ"ט דרבי יהודה אי ס"ד כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי ש"מ לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Und Rabbi Meir sagt dir: Dieses „oder“ [dient dazu], das Geben an den Fremdling dem Verkaufen an den Götzendiener voranzustellen. Und Rabbi Jehuda[meint]: Um das Geben an den Fremdling dem Verkaufen an den Götzendiener voranzustellen, braucht man keinen Vers; das ist eine Überlegung: Diesen am Leben zu erhalten, bist du geboten, und jenen am Leben zu erhalten, bist du nicht geboten.
ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים לא צריך קרא סברא הוא זה אתה מצווה להחיותו וזה אי אתה מצווה להחיותו:
Original: Chullin 114b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.