wie [ein Ochse], der einen Ochsen, einen Esel und ein Kamel gestoßen hat und [dadurch] für alle als gewarnt gilt. Raw Papa sagte: Hätte Raw Huna gehört, was gelehrt wurde: „Wer ist ein Geistesgestörter? Wer alles verliert, was man ihm gibt“, wäre er von seiner Ansicht abgerückt.
כמי שנגח שור חמור וגמל ונעשה מועד לכל אמר רב פפא אי שמיע ליה לרב הונא הא דתניא אי זהו שוטה זה המאבד כל מה שנותנים לו הוה הדר ביה
Es wurde ihnen die Frage gestellt: Wäre er [nur] vom [Fall dessen], der sein Gewand zerreißt, abgerückt, weil dieser jenem gleicht, oder vielleicht von allen? Es bleibt unentschieden.
איבעיא להו כי הוה הדר ביה ממקרע כסותו הוא דהוה הדר ביה דדמיא להא או דלמא מכולהו הוה הדר תיקו:
„Und ein Tumtum und ein Androgynos“ usw. Die Rabbanan lehrten: „Männliches“ – um die Frauen auszuschließen; „dein Männliches“ – um den Tumtum und den Androgynos auszuschließen; „all dein Männliches“ – um die Minderjährigen einzuschließen.
וטומטום ואנדרוגינוס כו': תנו רבנן זכור להוציא את הנשים זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס כל זכורך לרבות את הקטנים
Der Meister sagte: „Männliches“ – um die Frauen auszuschließen. Wozu brauche ich dafür einen Vers? Es ist doch ein an eine Zeit gebundenes Gebot, und von jedem an eine Zeit gebundenen Gebot sind Frauen befreit!
אמר מר זכור להוציא את הנשים הא למה לי קרא מכדי מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות
Er ist nötig. Man hätte meinen können, wir folgern „Erscheinen“ – „Erscheinen“ von der Versammlung [Hakhel]: Wie dort Frauen verpflichtet sind, so sind auch hier Frauen verpflichtet. Darum lässt er uns hören [, dass es nicht so ist].
אצטריך סלקא דעתך אמינא נילף ראייה ראייה מהקהל מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קמ"ל
Der Meister sagte: „Dein Männliches“ – um den Tumtum und den Androgynos auszuschließen. Gut, beim Androgynos war es nötig: Man hätte meinen können, da er eine männliche Seite hat, sei er verpflichtet; darum lässt er uns hören, dass er ein Geschöpf für sich ist.
אמר מר זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס בשלמא אנדרוגינוס אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואית ליה צד זכרות ליחייב קמ"ל דבריה בפני עצמו הוא
Der Meister sagte: „All dein Männliches“ – um die Minderjährigen einzuschließen. Aber wir haben doch gelernt: „Außer einem Taubstummen, einem Geistesgestörten und einem Minderjährigen“! Abaje sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier bei einem Minderjährigen, der das Alter der Erziehung [zu den Geboten] erreicht hat, dort bei einem Minderjährigen, der das Alter der Erziehung nicht erreicht hat. Bei einem Minderjährigen, der das Alter der Erziehung erreicht hat, ist es doch [nur] rabbinisch! Ja, so ist es auch, und der Vers ist bloß eine Anlehnung.
אמר מר כל זכורך לרבות את הקטנים והתנן חוץ מחרש שוטה וקטן אמר אביי לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך קטן שהגיע לחינוך דרבנן היא אין ה"נ וקרא אסמכתא בעלמא
Wozu kommt dann der Vers? Für [die Lehre der] Anderen, (wie wir gelernt haben): Die Anderen sagen: Der Kotsammler, der Kupferschmelzer und der Gerber sind vom Erscheinen befreit, denn es heißt: „all dein Männliches“ (Ex 23,17) – wer mit all deinem Männlichen hinaufziehen kann; ausgenommen sind diese, die nicht geeignet sind, mit all deinem Männlichen hinaufzuziehen.
ואלא קרא למאי אתא לכדאחרים (דתנן) אחרים אומרים המקמץ והמצרף נחשת והבורסי פטורין מן הראייה משום שנאמר (שמות כג, יז) כל זכורך מי שיכול לעלות עם כל זכורך יצאו אלו שאינן ראויין לעלות עם כל זכורך:
„Frauen und nicht freigelassene Sklaven“ usw. Gut, Frauen, wie wir gesagt haben; aber Sklaven, woher wissen wir es? Raw Huna sagte: Der Vers sagt: „vor dem Angesicht des Herrn, des Ewigen“ (Ex 23,17) – wer nur einen Herrn hat; ausgenommen ist dieser, der einen anderen Herrn hat.
נשים ועבדים שאינן משוחררים וכו': בשלמא נשים כדאמרן אלא עבדים מנלן אמר רב הונא אמר קרא (שמות כג, יז) אל פני האדון ה' מי שאין לו אלא אדון אחד יצא זה שיש לו אדון אחר
Wozu brauche ich dafür einen Vers? Jedes Gebot, zu dem die Frau verpflichtet ist, dazu ist der Sklave verpflichtet; jedes Gebot, zu dem die Frau nicht verpflichtet ist, dazu ist der Sklave nicht verpflichtet, denn man folgert „ihr“ – „ihr“ von der Frau.
הא למה לי קרא מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה כל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה דגמר לה לה מאשה
Rabina sagte: Er ist nur nötig für den, der halb Sklave und halb frei ist. So lässt es sich auch genau herauslesen, denn er lehrt: „Frauen und nicht freigelassene Sklaven“. Was heißt „nicht freigelassene“? Wolltest du sagen: die gar nicht freigelassen sind, so lehre er einfach „Sklaven“! Vielmehr doch: die nicht vollständig freigelassen sind. Und wer sind sie? Wer halb Sklave und halb frei ist. Schließe daraus.
אמר רבינא לא נצרכה אלא למי שחציו עבד וחציו בן חורין דיקא נמי דקתני נשים ועבדים שאינן משוחררין מאי שאינן משוחררין אילימא שאינן משוחררין כלל ליתני עבדים סתמא אלא לאו שאינן משוחררין לגמרי ומאי נינהו מי שחציו עבד וחציו בן חורין ש"מ:
„Der Lahme, der Blinde, der Kranke und der Alte.“ Die Rabbanan lehrten: „Füße“ (Ex 23,14) – ausgenommen die mit Stelzfüßen. Eine andere Erklärung: „Füße“ – ausgenommen der Lahme, der Kranke, der Blinde, der Alte und wer nicht zu Fuß hinaufziehen kann. „Wer nicht zu Fuß hinaufziehen kann“ – was soll das einschließen? Rawa sagte: Es soll einschließen
והחיגר והסומא וחולה והזקן: תנו רבנן (שמות כג, יד) רגלים פרט לבעלי קבין דבר אחר רגלים פרט לחיגר ולחולה ולסומא ולזקן ולשאינו יכול לעלות ברגליו ושאינו יכול לעלות ברגליו לאתויי מאי אמר רבא לאתויי
Original: Chagigah 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.