Die Ersten waren Nessiim, und die Zweiten waren Gerichtsvorsitzende (Aw Bet Din).
הראשונים היו נשיאים ושניים להם אב ב"ד:
Chagiga 16b חגיגה
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Drei von den ersten Paaren, die sagten, nicht aufzustemmen, und zwei von den letzten Paaren, die sagten, aufzustemmen – (die Ersten) waren Nessiim und die Zweiten Gerichtsvorsitzende. Das sind die Worte Rabbi Meirs. Die Weisen aber sagen: Jehuda ben Tabbai war Gerichtsvorsitzender und Schimon ben Schetach Nassi.
גמ׳ ת"ר שלשה מזוגות הראשונים שאמרו שלא לסמוך ושנים מזוגות האחרונים שאמרו לסמוך (הראשונים) היו נשיאים ושניים להם אבות ב"ד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יהודה בן טבאי אב ב"ד ושמעון בן שטח נשיא
Wer lehrte das, was die Rabbanan gelehrt haben: Rabbi Jehuda ben Tabbai sagte: Möge ich den Trost [Zions] nicht sehen, wenn ich nicht einen überführten Falschzeugen hingerichtet habe, um [die Lehre] aus dem Herzen der Sadduzäer zu tilgen, die sagten, überführte Falschzeugen würden erst hingerichtet, wenn der Verurteilte hingerichtet worden ist.
מאן תנא להא דתנו רבנן אמר רבי יהודה בן טבאי אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנידון
Schimon ben Schetach sagte zu ihm: Möge ich den Trost [Zions] nicht sehen, wenn du nicht unschuldiges Blut vergossen hast! Denn die Weisen haben gesagt: Überführte Falschzeugen werden erst hingerichtet, wenn beide überführt sind, sie werden erst gegeißelt, wenn beide überführt sind, und sie zahlen erst Geld, wenn beide überführt sind.
אמר לו שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי שהרי אמרו חכמים אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם ואין לוקין עד שיזומו שניהם ואין משלמין ממון עד שיזומו שניהם
Sogleich nahm Jehuda ben Tabbai auf sich, keine Halacha mehr zu lehren, außer in Gegenwart von Schimon ben Schetach.
מיד קבל עליו יהודה בן טבאי שאינו מורה הלכה אלא בפני שמעון בן שטח
Alle Tage des Jehuda ben Tabbai warf er sich auf das Grab jenes Hingerichteten nieder, und seine Stimme war zu hören. Das Volk meinte, es sei die Stimme des Hingerichteten. Er sagte zu ihnen: Es ist meine Stimme. Ihr werdet es erkennen: Morgen stirbt er, und seine Stimme wird nicht mehr zu hören sein.
כל ימיו של יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו הרוג והיה קולו נשמע כסבורין העם לומר שקולו של הרוג הוא אמר להם קולי הוא תדעו שלמחר הוא מת ואין קולו נשמע
Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Vielleicht hat er ihn besänftigt, oder er hat ihn [vor das himmlische] Gericht gefordert?
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא פיוסי פייסיה או בדינא תבעי'
Wessen [Ansicht] ist das? Gut, wenn du sagst, es ist Rabbi Meir, der sagt, Schimon ben Schetach war Gerichtsvorsitzender und Rabbi Jehuda ben Tabbai Nassi – deshalb lehrt er Halacha in Gegenwart von Schimon ben Schetach. Wenn du aber sagst, es sind die Weisen, die sagen, Jehuda ben Tabbai war Gerichtsvorsitzender und Schimon ben Schetach Nassi – lehrt denn ein Gerichtsvorsitzender Halacha in Gegenwart des Nassi?
מני הא אי אמרת בשלמא רבי מאיר דאמר שמעון בן שטח אב ב"ד ר"י בן טבאי נשיא היינו דקא מורי הלכה בפני שמעון בן שטח אלא אי אמרת רבנן דאמרי יהודה בן טבאי אב ב"ד שמעון בן שטח נשיא אב ב"ד בפני נשיא מי מורה הלכה
Nein: Was er auf sich nahm, betraf das Mitwirken; er sagte nämlich: Nicht einmal mitwirken [im Gericht] werde ich.
לא מאי קבל עליו דקאמר לאצטרופי דאפי' אצטרופי נמי לא מצטריפנא:
„Menachem ging hinaus, und Schammai trat ein“ usw. Wohin ging er hinaus? Abaje sagte: Er ging hinaus auf schlechte Wege. Rawa sagte: Er ging hinaus in den Dienst des Königs. So wurde auch gelehrt: Menachem ging hinaus in den Dienst des Königs, und mit ihm gingen achtzig Paare von Schülern hinaus, in Seide gekleidet.
יצא מנחם ונכנס שמאי כו': להיכן יצא אביי אמר יצא לתרבות רעה רבא אמר יצא לעבודת המלך תניא נמי הכי יצא מנחם לעבודת המלך ויצאו עמו שמונים זוגות תלמידים לבושין סיריקון
Raw Schemen bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Niemals sei ein rabbinisches Ruheverbot (Schewut) gering in deinen Augen, denn das Aufstemmen [der Hände] ist nur wegen eines Schewut [verboten], und doch stritten darüber die Großen der Generation.
אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן לעולם אל תהא שבות קלה בעיניך שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות ונחלקו בה גדולי הדור
Das ist doch selbstverständlich! – Ein Schewut, das mit einem Gebot verbunden ist, musste er [lehren].
פשיטא שבות מצוה אצטריכא ליה
Auch das ist doch selbstverständlich! – [Es dient dazu,] die Ansicht dessen auszuschließen, der sagt, sie stritten über das Aufstemmen selbst; das lehrt uns, dass sie über das Schewut stritten.
הא נמי פשיטא לאפוקי ממאן דאמר בסמיכה גופה פליגי קא משמע לן בשבות הוא דפליגי
Rami bar Chama sagte: Daraus ist zu entnehmen, dass wir beim Aufstemmen [das Aufstützen] mit seiner ganzen Kraft verlangen. Denn wenn du meinst, wir verlangen nicht seine ganze Kraft – was tut er [Verbotenes]? Er soll aufstemmen!
אמר רמי בר חמא שמע מינה סמיכה בכל כחו בעינן דאי ס"ד לא בעינן בכל כחו מאי קא עביד ליסמוך
Man wandte ein: „Sprich zu den Kindern (bnej) Israels … und er stemme auf“ (Lev 1,2.4) – die Söhne Israels stemmen auf, die Töchter Israels aber stemmen nicht auf. Rabbi Jose und Rabbi (Jischmael) [Schimon] sagen: Die Töchter Israels stemmen nach Belieben auf.
מיתיבי (ויקרא א, ב) דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות רבי יוסי ור' (ישמעאל) [שמעון] אומרים בנות ישראל סומכות רשות
Rabbi Jose sagte: Abba Elasar erzählte mir: Einmal hatten wir ein Kalb als Friedensopfer, und wir brachten es in den Frauenvorhof, und Frauen stemmten [die Hände] darauf – nicht, weil das Aufstemmen bei Frauen [gilt], sondern um den Frauen eine Freude zu machen. Und wenn du meinst, wir verlangen beim Aufstemmen seine ganze Kraft – würden wir um der Freude der Frauen willen Arbeit mit Geheiligtem verrichten? Ist daraus also nicht zu entnehmen, dass wir nicht seine ganze Kraft verlangen?
אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים לא מפני שסמיכה בנשים אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים ואי ס"ד סמיכה בכל כחו בעינן משום נחת רוח דנשים עבדינן עבודה בקדשים אלא לאו ש"מ לא בעינן בכל כחו
Ich sage dir tatsächlich: Wir verlangen seine ganze Kraft, denn er sagte zu ihnen: Hebt eure Hände [ein wenig an]. – Wenn dem so ist, warum [heißt es] „nicht, weil das Aufstemmen bei Frauen [gilt]“? Er hätte doch sagen sollen, dass es überhaupt kein Aufstemmen war!
לעולם אימא לך בעינן בכל כחו דאמר להו אקפו ידייכו אי הכי לא מפני שסמיכה בנשים תיפוק ליה דאינה לסמיכה כלל
Rabbi Ami sagte: Er sagt eines und noch etwas: Eines – dass es überhaupt kein Aufstemmen war; und noch etwas – um den Frauen eine Freude zu machen.
א"ר אמי חדא ועוד קאמר חדא דליתא לסמיכה כלל ועוד כדי לעשות נחת רוח לנשים
Raw Papa sagte: Daraus ist zu entnehmen, dass [das Aufstützen auf] die Seiten verboten ist. Denn wenn du meinst, die Seiten seien erlaubt, so soll er auf die Seiten aufstemmen! Ist daraus also nicht zu entnehmen, dass die Seiten verboten sind?
אמר רב פפא שמע מינה צדדין אסורין דאי ס"ד צדדין מותרין לסמוך לצדדין אלא לאו שמע מינה צדדין אסורין
Original: Chagigah 16b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.