Was für den Menschen bereitgestellt ist, ist nicht für die Hunde bereitgestellt. Denn wir haben gelernt: Man zerschneidet Kürbisse vor dem Vieh und Aas vor den Hunden. Rabbi Jehuda sagt: Wenn es am Vorabend des Schabbats noch kein Aas war, ist es verboten, weil es nicht zum Bereitgestellten gehört. Ist [aber] das für die Hunde Bereitgestellte für den Menschen bereitgestellt?
השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם
Er sagte zu ihm: Ja. Was für den Menschen bereitgestellt ist, ist nicht für die Hunde bereitgestellt, denn was für den Menschen tauglich ist, wirft er nicht den Hunden hin. Was für die Hunde bereitgestellt ist, ist für den Menschen bereitgestellt, denn ein Mensch richtet seinen Sinn auf alles, was für ihn tauglich ist.
אמר ליה אין מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דמאי דחזי ליה לאיניש לא שדי ליה לכלבים מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם דדעתיה דאיניש אכל מידי דחזי ליה
Es wird gelehrt wie Raw: Ein Kalb, das am Feiertag geboren wurde, ist erlaubt; ein Küken, das am Feiertag geschlüpft ist, ist verboten. Und was ist der Unterschied zwischen diesem und jenem? Dieses ist mittels seiner Mutter durch die Schlachtung bereitgestellt, und jenes ist nicht mittels seiner Mutter bereitgestellt.
תניא כותיה דרב עגל שנולד ביו"ט מותר אפרוח שנולד ביום טוב אסור ומה הפרש בין זה לזה זה מוכן אגב אמו בשחיטה וזה אינו מוכן אגב אמו
Es wird gelehrt wie Schmuel – und manche sagen: Rabbi Jochanan: Ein Kalb, das am Feiertag geboren wurde, ist erlaubt, und ein Küken, das am Feiertag geschlüpft ist, ist erlaubt. Was ist der Grund? Dieses ist mittels seiner Mutter bereitgestellt, und jenes macht sich durch die Schlachtung selbst erlaubt.
תניא כותיה דשמואל ואיתימא רבי יוחנן עגל שנולד ביום טוב מותר ואפרוח שנולד ביו"ט מותר מאי טעמא זה מוכן אגב אמו וזה מתיר עצמו בשחיטה
Die Rabbanan lehrten: Ein Küken, das am Feiertag geschlüpft ist, ist verboten. Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Selbst an einem Werktag ist es verboten, weil seine Augen sich noch nicht geöffnet haben.
תנו רבנן אפרוח שנולד ביום טוב אסור רבי אליעזר בן יעקב אומר אף בחול אסור לפי שלא נתפתחו עיניו
Nach wem geht das, was gelehrt wird: „Alles Gewimmel, das auf der Erde wimmelt“ (Lev 11,42) – das schließt Küken ein, deren Augen sich noch nicht geöffnet haben? Nach wem? Nach Rabbi Elieser ben Jaakow.
כמאן אזלא הא דתניא (ויקרא יא, מב) לכל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם כמאן כר' אליעזר בן יעקב
Raw Huna sagte im Namen Raws: Ein Ei wird mit seinem Austreten fertig. Was [bedeutet] „es wird mit seinem Austreten fertig“? Wollte man sagen: Es wird mit seinem Austreten fertig und darf [dann] mit Milch gegessen werden, im Leib seiner Mutter aber ist es verboten, es mit Milch zu essen – es wird doch gelehrt: Wer eine Henne schlachtet und in ihr fertige Eier findet, darf sie mit Milch essen!
אמר רב הונא אמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה מאי עם יציאתה נגמרה אילימא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב הא במעי אמה אסורה לאכלה בחלב והתניא השוחט את התרנגולת ומצא בא ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב
Vielmehr: Es wird mit seinem Austreten fertig und darf [dann] am Feiertag gegessen werden, im Leib seiner Mutter aber ist es verboten, es am Feiertag zu essen – es wird doch gelehrt: Wer eine Henne schlachtet und in ihr fertige Eier findet, darf sie am Feiertag essen!
אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאוכלה ביום טוב הא במעי אמה אסורה לאכלה ביום טוב והא תניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב
Und wolltest du sagen, er lässt uns [damit gegen] die Baraita etwas hören, was er uns in der Mischna nicht hat hören lassen – auch das haben wir [doch] gelernt: Ein Ei, das am Feiertag gelegt wurde – Bet Schammai sagen: Es darf gegessen werden, und Bet Hillel sagen: Es darf nicht gegessen werden. Bet Schammai und Bet Hillel streiten nur über ein gelegtes; aber im Leib ihrer Mutter sind sie nach aller Meinung erlaubt.
וכי תימא קמ"ל בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין הא נמי תנינא ביצה שנולדה ביו"ט ב"ש אומרים תאכל וב"ה אומרים לא תאכל ועד כאן לא פליגי ב"ש וב"ה אלא בנולדה אבל במעי אמן דברי הכל שריין
Und wolltest du sagen, Bet Hillel verbieten sie sogar im Leib ihrer Mutter, und dass er „gelegt“ lehrt, ist, um dir die Stärke von Bet Schammai kundzutun, dass sie es sogar [, wenn es] gelegt [ist,] erlauben – wer ist dann [der Autor] dessen, was gelehrt wird: Wer eine Henne schlachtet und in ihr fertige Eier findet, darf sie am Feiertag essen? Weder Bet Schammai noch Bet Hillel!
וכי תימא בית הלל אפילו במעי אמן נמי אסרי והא דקתני נולדה להודיעך כחן דב"ש דאפילו נולדה נמי שרו אלא הא דתניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב מני לא ב"ש ולא ב"ה
Vielmehr: Es wird mit seinem Austreten fertig und brütet Küken aus; im Leib seiner Mutter brütet es keine Küken aus. Wozu ist das von Belang? Für Kauf und Verkauf. Wie jener, der zu ihnen sagte: Eier
אלא עם יציאתה נגמרה ומגדלת אפרוחים במעי אמה אינה מגדלת אפרוחים למאי נפקא מינה למקח וממכר כי ההוא דאמר להו ביעי
Original: Beitzah 6b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.