MISCHNA: Man nimmt kein Holz von der Laubhütte, sondern nur von dem, was an ihr lehnt.
מתני׳ אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה:
Beza 30b ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Was ist der Unterschied, dass es von der Laubhütte nicht [erlaubt ist]? Weil man ein Zelt einreißt. Auch [bei dem], was an ihr lehnt, reißt man doch ein Zelt ein!
גמ׳ מאי שנא מן הסוכה דלא דקא סתר אהלא מן הסמוך לה נמי קא סתר אהלא
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Was heißt „was an ihr lehnt“? Was an den Wänden lehnt. Raw Menaschja sagte: Du kannst sogar sagen, wenn es nicht an den Wänden lehnt: Wo dies gelehrt wird, geht es um [zusammengebundene] Bündel.
אמר רב יהודה אמר שמואל מאי סמוך סמוך לדפנות רב מנשיא אמר אפילו תימא בשאין סמוך לדפנות כי תניא ההיא באסורייתא
Rabbi Chija bar Josef lehrte vor Rabbi Jochanan: Man nimmt kein Holz von der Laubhütte, sondern nur von dem, was an ihr lehnt; und Rabbi Schimon erlaubt es. Und alle stimmen überein, dass es bei der Laubhütte des Festes am Fest verboten ist; hat er aber eine Bedingung über sie gestellt, so richtet sich alles nach seiner Bedingung.
תניא ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ור' שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שאסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו
„Und Rabbi Schimon erlaubt es“ – er reißt doch ein Zelt ein! Raw Nachman bar Jizchak sagte: Hier geht es um eine eingestürzte Laubhütte, und Rabbi Schimon folgt seiner Ansicht, da er kein Mukze kennt. Denn es wird gelehrt: Das übrige Öl in der Lampe und in der Schale ist verboten, und Rabbi Schimon erlaubt es.
ורבי שמעון מתיר והא קא סתר אהלא אמר רב נחמן בר יצחק הכא בסוכה נופלת עסקינן ור' שמעון לטעמיה דלית ליה מוקצה דתניא מותר השמן שבנר ושבקערה אסור ורבי שמעון מתיר
Ist das denn vergleichbar? Dort sitzt der Mensch da und wartet, wann seine Lampe erlischt; sitzt hier etwa der Mensch da und wartet, wann seine Laubhütte einstürzt?
מי דמי התם אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו הכא אדם יושב ומצפה אימתי תפול סוכתו
Raw Nachman (bar Jizchak) sagte: Hier geht es um eine baufällige Laubhütte, mit der er seit gestern gerechnet hat.
אמר רב נחמן (בר יצחק) הכא בסוכה רעועה עסקינן דמאתמול דעתיה עלויה:
„Und alle stimmen überein, dass es bei der Laubhütte des Festes am Fest verboten ist; hat er aber eine Bedingung über sie gestellt, so richtet sich alles nach seiner Bedingung.“ Wirkt denn bei ihr eine Bedingung?
ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו: ומי מהני בה תנאי
Raw Scheschet hat doch im Namen Rabbi Akiwas gesagt: Woher, dass das Holz der Laubhütte alle sieben [Tage] verboten ist? Denn es heißt: „Das Fest der Laubhütten, sieben Tage dem Ewigen“ (Lev 23,34). Und es wird gelehrt: Rabbi Jehuda ben Betera sagt: Woher, dass, so wie der Name des Himmels auf dem Festopfer ruht, der Name des Himmels auch auf der Laubhütte ruht? Die Schrift sagt: „Das Fest der Laubhütten, sieben Tage dem Ewigen“ – wie das Fest[opfer] dem Ewigen gehört, so gehört auch die Laubhütte dem Ewigen.
והאמר רב ששת משום ר' עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה שנאמר (ויקרא כג, לד) חג הסוכות שבעת ימים לה' ותניא ר' יהודה בן בתירא אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'
Raw Menaschja, der Sohn Rawas, sagte: Der Schlusssatz bezieht sich auf eine gewöhnliche Laubhütte; aber bei einer Laubhütte des Gebots wirkt keine Bedingung.
אמר רב מנשיא בריה דרבא סיפא אתאן לסוכה דעלמא אבל סוכה דמצוה לא מהני בה תנאה
Und bei einer Laubhütte des Gebots nicht? Es wird doch gelehrt: Hat er sie vorschriftsmäßig gedeckt und sie mit bunten Teppichen und bestickten Laken geschmückt und darin Nüsse, Mandeln, Pfirsiche und Granatäpfel, Traubenbüschel, Weine, Öle, Feinmehl und Ährenkränze aufgehängt, so ist es verboten, davon zu nehmen bis zum Ausgang des letzten Feiertags des Festes; hat er aber eine Bedingung über sie gestellt, so richtet sich alles nach seiner Bedingung.
וסוכה דמצוה לא והתניא סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ופרכילי ענבים יינות שמנים וסלתות ועטרות שבלים אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו
Abaje und Rawa sagten beide: [Dort geht es um einen,] der sagt: Ich halte mich während der ganzen Dämmerung nicht von ihnen fern, sodass die Heiligkeit nicht auf sie fällt; aber das Holz der Laubhütte, auf das die Heiligkeit gefallen ist, ist für die sieben [Tage] ausgesondert.
אביי ורבא דאמרי תרוייהו באומר איני בודל מהם כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה
Und was ist der Unterschied zu dem, was gesagt wurde: Hat er sieben Etrogim für die sieben Tage ausgesondert – Raw sagte: Mit jedem einzelnen erfüllt er [die Pflicht] und darf ihn sogleich essen; und Rabbi Assi sagte: Mit jedem erfüllt er [die Pflicht] und darf ihn am folgenden Tag essen?
ומאי שנא מהא דאתמר הפריש שבעה אתרוגים לשבעת הימים אמר רב כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר ורב אסי אמר כל אחת יוצא בה ואוכלה למחר
Dort, wo die Nächte die Tage unterbrechen, ist jeder einzelne Tag ein Gebot für sich; hier, wo die Nächte die Tage nicht unterbrechen, gleichen alle Tage zusammen einem einzigen langen Tag.
התם דמפסקו לילות מימים כל חד וחד יומא מצוה באפי נפשיה הוא הכא דלא מפסקו לילות מימים כולהו יומי כחדא יומא אריכתא דמי:
Original: Beitzah 30b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.