an einem Strohhaufen, aber nicht an dem Holz, das im Abstellraum liegt.
בערמת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה:
Beza 30a ביצה
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Es wurde gelehrt: Ist es unmöglich, [die Art] zu ändern, so ist es erlaubt.
גמ׳ תנא אם אי אפשר לשנות מותר
Rawa verordnete in Mechosa: Wer [gewöhnlich] an einer Tragstange trägt, soll an einem Tragholz tragen; wer an einem Tragholz trägt, soll am Hebebalken tragen; wer am Hebebalken trägt, soll auf der Schulter tragen; wer auf der Schulter trägt, soll ein Tuch darüber breiten. Und wenn es nicht möglich ist, ist es erlaubt, denn der Meister sagte: Ist es unmöglich, [die Art] zu ändern, so ist es erlaubt.
אתקין רבא במחוזא דדרו בדוחקא לדרו ברגלא דדרו ברגלא לדרו באגרא דדרו באגרא לדרו באכפא דדרו באכפא נפרוס סודרא עלויה ואם לא אפשר שרי דאמר מר אם א"א לשנות מותר
Raw Chanan bar Rawa sagte zu Raw Aschi: Die Rabbanan haben gesagt: Soweit es möglich ist, [die Art] zu ändern, ändert man am Feiertag. Aber diese Frauen füllen doch am Feiertag ihre Krüge mit Wasser und ändern nichts, und wir sagen ihnen gar nichts!
אמר ליה רב חנן בר רבא לרב אשי אמור רבנן כמה דאפשר לשנויי משנינן ביומא טבא והא הני נשי דקא מליין חצבייהו מיא ביומא טבא ולא קא משניין ולא אמרינן להו ולא מידי
Er sagte zu ihm: Weil es nicht möglich ist. Wie soll sie es machen? Die mit einem großen Krug füllt, soll mit einem kleinen Krug füllen? Dann vermehrt sie die Gänge.
אמר ליה משום דלא אפשר היכא ליעבד דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא קא מפשא בהלוכא
Die mit einem kleinen Krug füllt, soll mit einem großen Krug füllen? Dann vermehrt sie die Last. Soll sie ihn mit einem Deckel bedecken? Manchmal fällt er herab, und sie kommt dazu, ihn zu tragen. Soll sie ihn festbinden? Manchmal reißt [das Band], und sie kommt dazu, es zu knoten. Soll sie ein Tuch darüber breiten? Manchmal taucht es ins Wasser ein, und sie gerät ans Auswringen. Deshalb ist es nicht möglich.
דמליא בחצבא זוטא תמלי בחצבא רבה קא מפשי במשוי תכסייה בנכתמא זמנין דנפיל ואתי לאתויי תקטריה זמנין דמפסיק ואתי למקטריה תפרוס סודרא עלויה זמנין דמטמיש במיא ואתי לידי סחיטה הלכך לא אפשר
Rawa bar Raw Chanin sagte zu Abaje: Wir haben gelernt: Man klatscht nicht [in die Hände], man schlägt nicht [auf die Hüften] und man tanzt nicht; heute aber sehen wir, dass sie es so tun, und wir sagen ihnen gar nichts!
א"ל רבא בר רב חנין לאביי תנן אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין והאידנא דקא חזינן דעבדן הכי ולא אמרינן להו ולא מידי
Er sagte zu ihm: Und nach deiner Ansicht: Das, was (Rawa) gesagt hat: Man soll sich nicht an die Öffnung [einer Gasse] beim Seitenpfosten setzen, damit ihm nicht ein Gegenstand wegrollt und er dazu kommt, ihn (vier Ellen im öffentlichen Bereich) zu tragen – diese Frauen nehmen doch ihre Krüge, gehen und setzen sich an die Öffnung der Gasse, und wir sagen ihnen gar nichts!
אמר ליה ולטעמך הא דאמר (רבא) לא ליתיב איניש אפומא דלחיא דלמא מגנדר ליה חפץ ואתי לאתויי (ד' אמות ברה"ר) והא הני נשי דשקלן חצבייהו ואזלן ויתבן אפומא דמבואה ולא אמרינן להו ולא מידי
Vielmehr: Lass Israel gewähren; besser, sie fehlen unwissentlich, als dass sie vorsätzlich fehlen. Auch hier: Lass Israel gewähren; besser, sie fehlen unwissentlich, als dass sie vorsätzlich fehlen.
אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין הכא נמי הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
Und das gilt [nur] bei rabbinischen [Verboten], aber nicht bei toraischen? – Dem ist nicht so: Ob bei toraischen oder bei rabbinischen, wir sagen ihnen gar nichts. Denn die Verlängerung des Jom Kippur ist toraisch, und sie essen und trinken, bis es dunkel wird, und wir sagen ihnen gar nichts.
והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא ולא היא לא שנא בדאורייתא ולא שנא בדרבנן לא אמרינן להו ולא מידי דהא תוספת יום הכפורים דאורייתא הוא ואכלי ושתו עד שחשכה ולא אמרינן להו ולא מידי:
„Und man darf anfangen an einem Strohhaufen.“ Raw Kahana sagte: Das besagt, dass man an einem Vorrat zum ersten Mal anfangen darf. Wer ist [der Tanna]? Es ist Rabbi Schimon, der kein Mukze kennt.
ומתחילין בערמת התבן: אמר רב כהנא זאת אומרת מתחילין באוצר תחלה מני ר' שמעון היא דלית ליה מוקצה
Sag den Schlusssatz: „Aber nicht an dem Holz im Abstellraum“ – da sind wir bei Rabbi Jehuda, der Mukze kennt! – Hier geht es um Zedern- und Tannen[holz], das wegen drohenden Geldverlusts Mukze ist, und darin stimmt sogar Rabbi Schimon zu.
אימא סיפא אבל לא בעצים שבמוקצה אתאן לר' יהודה דאית ליה מוקצה הכא בארזי ואשוחי עסקינן דמוקצה מחמת חסרון כיס ואפילו רבי שמעון מודה
Manche lehren es zum Schlusssatz: „Aber nicht an dem Holz im Abstellraum“ – Raw Kahana sagte: Das besagt, dass man an einem Vorrat nicht zum ersten Mal anfangen darf. Wer ist [der Tanna]? Es ist Rabbi Jehuda, der Mukze kennt. Sag den Anfangssatz: „Man darf anfangen an einem Strohhaufen“ – da sind wir bei Rabbi Schimon, der kein Mukze kennt! – Dort geht es um verfaultes Stroh.
איכא דמתני לה אסיפא אבל לא בעצים שבמוקצה אמר רב כהנא זאת אומרת אין מתחילין באוצר תחלה מני רבי יהודה היא דאית ליה מוקצה אימא רישא מתחילין בערמת התבן אתאן לר"ש דלית ליה מוקצה התם בתבנא סריא
Verfaultes Stroh ist doch für Lehm geeignet! – Wenn Dornen darin sind.
תבנא סריא הא חזי לטינא דאית ביה קוצים:
Original: Beitzah 30a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.