Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Erzählung 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und am Feiertag stellte er [nur] Fragen: Wie hat sich der Vorfall zugetragen? Wie in dem Fall jenes Mannes, der am Vorabend des Feiertags gegen Abend ein Erstgeborenes vor Rawa brachte. Rawa saß da und wusch sich den Kopf. Er hob seine Augen, sah dessen Makel und sagte zu ihm: Geh jetzt und komm morgen.
Als er am nächsten Tag kam, sagte er: Wie hat sich der Vorfall zugetragen? Er sagte zu ihm: Gerste lag auf der einen Seite eines Dornenzauns, und es war auf der anderen Seite. Als es fressen wollte, steckte es den Kopf hinein, und der Dornenzaun riss ihm die Lippe auf. Er sagte zu ihm: Vielleicht hast du es ihm verursacht? Er sagte zu ihm: Nein.
כי אתא למחר אמר היכי הוה עובדא א"ל הוה שדיין שערי בהך גיסא דהוצא והוה איהו באידך גיסא בהדי דבעי למיכל עייל רישיה ופרטיה הוצא לשפותיה א"ל דלמא את גרמת ליה א"ל לא
Und woher sagst du, dass das Verursachen verboten ist? Denn es wurde gelehrt: „Kein Makel soll an ihm sein“ (Lev 22,21) – ich habe nur, dass kein Makel an ihm sein soll; woher, dass man ihn nicht mittelbar durch etwas anderes verursachen soll, dass man nicht Teig oder einen Feigenkuchen bringe und ihm aufs Ohr lege, damit der Hund komme und es abreiße? Darum heißt es: „jeder Makel“ (Lev 22,21). Es sagt „Makel“, und es sagt „jeder Makel“.
ומנא תימרא דגרמא אסור דתניא (ויקרא כב, כא) מום לא יהיה בו אין לי אלא שלא יהיה בו מום מניין שלא יגרום לו על ידי דבר אחר שלא יביא בצק או דבלה ויניח לו על גבי האזן כדי שיבא הכלב ויטלנו ת"ל (ויקרא כב, כא) כל מום אמר מום ואמר כל מום:
MISCHNA: Ein Tier, das [am Feiertag] verendet ist, bewege man nicht von seiner Stelle. Und es geschah, dass man Rabbi Tarfon darüber und über eine Teighebe, die unrein geworden war, befragte. Er ging ins Lehrhaus und fragte, und man sagte ihm: Man bewege sie nicht von ihrer Stelle.
מתני׳ בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה ועל החלה שנטמאת ונכנס לבית המדרש ושאל ואמרו לו לא יזיזם ממקומם:
GEMARA: Sollen wir sagen, wir haben eine anonyme [Mischna] gelernt, die nicht Rabbi Schimon entspricht? (Denn wir haben gelernt:) „Rabbi Schimon sagt: Man zerschneidet Kürbisse vor dem Vieh und Aas vor den Hunden. Rabbi Jehuda sagt: War es am Vorabend des Schabbat noch kein Aas, so ist es verboten.“
גמ׳ לימא תנן סתמא דלא כר' שמעון (דתנן) ר' שמעון אומר מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים ר' יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה
Das ist wohl gut nach Mar bar Amemar im Namen Rawas, der sagte: Rabbi Schimon gab bei Lebewesen, die verendet sind, zu, dass sie verboten sind; aber nach Mar, dem Sohn Raw Josefs, im Namen Rawas, der sagte: Rabbi Schimon war sogar bei Lebewesen, die verendet sind, abweichender Ansicht, dass sie erlaubt sind – was ist da zu sagen?
הניחא למר בר אמימר משמיה דרבא דאמר מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין שפיר אלא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר חלוק היה רבי שמעון אפילו בבעלי חיים שמתו שמותרים מאי איכא למימר
Seiri erklärte es: bei einem Tier der Opferheiligtümer. Das ist auch genau, denn er lehrt: „darüber und über eine Teighebe, die unrein geworden war“ – wie die Teighebe heilig ist, so ist auch das Tier heilig.
תרגומה זעירי בבהמת קדשים דיקא נמי דקתני עליה ועל החלה שנטמאת מה חלה דקדישא אף בהמה דקדישא
Der Grund ist also, dass es heilig ist; ein nichtgeheiligtes aber ist erlaubt. Das ist wohl gut nach Mar, dem Sohn Raw Josefs, im Namen Rawas, der sagte: Rabbi Schimon war sogar bei Lebewesen, die verendet sind, abweichender Ansicht, dass sie erlaubt sind; aber nach Mar bar Amemar im Namen Rawas, der sagte: Rabbi Schimon gab bei Lebewesen, die verendet sind, zu, dass sie verboten sind – was ist da zu sagen?
אלא טעמא דקדישא הא דחולין שריא הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר חלוק היה ר' שמעון אף בבעלי חיים שמתו שמותרין שפיר אלא למר בר אמימר משמיה דרבא דאמר מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין מאי איכא למימר
MISCHNA: Man teilt am Feiertag nicht von vornherein ein Tier [unter Teilhabern nach Preis] auf; wohl aber teilt man es am Vorabend des Feiertags auf, schlachtet es [am Feiertag] und verteilt es unter sich.
מתני׳ אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביו"ט אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהם:
GEMARA: Was heißt „man teilt nicht auf“? Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Man setzt am Feiertag nicht von vornherein einen Preis für das Tier fest. Wie verfährt man? Raw sagte: Man bringt zwei Tiere, stellt sie nebeneinander und sagt: Dieses wie jenes.
גמ׳ מאי אין נמנין אמר רב יהודה אמר שמואל אין פוסקין דמים לכתחלה על הבהמה ביו"ט היכי עביד אמר רב מביא שתי בהמות ומעמידן זו אצל זו ואומר זו כזו
So wurde auch gelehrt: Man sage nicht zu seinem Gefährten: Ich bin mit dir für einen Sela [beteiligt], ich bin mit dir für zwei; wohl aber sagt man zu ihm: Ich bin mit dir zur Hälfte, zu einem Drittel, zu einem Viertel.
תניא נמי הכי לא יאמר אדם לחברו הריני עמך בסלע הריני עמך בשתים אבל אומר לו הריני עמך למחצה ולשליש ולרביע:
Original: Beitzah 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.