Rawa sagte: Das ist kein Einwand: Das eine [gilt] für uns, das andere für sie.
רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו
Beza 14b ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 3Baraita 1Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Papi kam ins Haus von Mar Schmuel. Man brachte ihm Graupenbrei, und er aß nicht. – Vielleicht hatte man ihn im kleinen Mörser gemacht? – Er sah, dass er sehr fein war.
רב פפי אקלע לבי מר שמואל אייתי ליה דייסא ולא אכל ודלמא במכתשת קטנה עבדוה דחזייה דהוה דייק טפי
Vielleicht hatte man ihn gestern gemacht? – Er sah, dass sein Glanz abblätterte. Und wenn du willst, sage: Anders ist es im Haus von Mar Schmuel, wo es zügellose Knechte gibt.
ודלמא מאתמול עבדוה דחזייה דהוה קליף צהריה ואי בעית אימא שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי:
MISCHNA: Wer am Feiertag Hülsenfrüchte verliest – Bet Schammai sagen: Man liest Essbares um Essbares heraus. Und Bet Hillel sagen: Man liest auf gewöhnliche Weise aus, im Schoß, im Körbchen oder in der Schüssel, aber nicht auf einem Brett, nicht in einem Sieb und nicht in einem Schwingsieb. Rabban Gamliel sagt: Man darf sie sogar abspülen und [den Abfall] abschöpfen.
מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה:
GEMARA: Es wird gelehrt: Rabban Gamliel sagte: Wovon ist die Rede? Wenn das Essbare mehr ist als der Abfall; ist aber der Abfall mehr als das Essbare, nimmt man nach aller Meinung das Essbare und lässt den Abfall liegen.
גמ׳ תניא אמר רבן גמליאל במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת
Ist der Abfall mehr als das Essbare – gibt es denn jemanden, der [anders] erlaubt? – Es ist nur nötig [für den Fall], dass [das Auslesen des Abfalls] mehr Mühe macht und [der Abfall] geringer an Menge ist.
פסולת מרובה על האוכל מי איכא מאן דשרי לא צריכא דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא:
Rabban Gamliel sagt: Man darf sie sogar abspülen und abschöpfen. Es wird gelehrt: Rabbi Elasar bar Zadok sagte: So war der Brauch im Haus Rabban Gamliels: Man brachte einen Eimer voll Linsen, goss Wasser darüber, und so fand sich das Essbare unten und der Abfall oben.
רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה: תניא אמר רבי אלעזר בר' צדוק כך היה מנהגן של בית ר"ג שהיו מביאין דלי מלא עדשים ומציפין עליו מים ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה
Es wird doch das Umgekehrte gelehrt! – Das ist kein Einwand: Das eine [betrifft] Erde, das andere Spreu.
והתניא איפכא לא קשיא הא בעפרא הא בגילי:
MISCHNA: Bet Schammai sagen: Man sendet am Feiertag nur Portionen; und Bet Hillel sagen: Man sendet Vieh, Wild und Geflügel, ob lebendig oder geschlachtet. Man sendet Weine, Öle, Feinmehl und Hülsenfrüchte, aber kein Getreide. Rabbi Schimon erlaubt Getreide.
מתני׳ בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ורבי שמעון מתיר בתבואה:
GEMARA: Raw Jechiel lehrte: Nur darf man es nicht in einer Reihe [von Trägern] tun. Es wird gelehrt: Eine Reihe sind nicht weniger als drei Menschen. Raw Aschi fragte: Drei Männer mit drei Arten – wie ist es? Es bleibt unentschieden.
גמ׳ תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו בשורה תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם בעי רב אשי תלתא גברי ותלתא מיני מאי תיקו:
Rabbi Schimon erlaubt Getreide. Es wird gelehrt: Rabbi Schimon erlaubt Getreide, etwa Weizen, um daraus Grütze zu machen, Gerste, um sie seinem Vieh vorzulegen, Linsen, um daraus Linsenschrot zu machen.
רבי שמעון מתיר בתבואה: תניא רבי שמעון מתיר בתבואה כגון חטין לעשות מהן לודיות שעורים ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהן רסיסין:
MISCHNA: Man sendet Kleidungsstücke, ob genäht oder nicht genäht, und selbst wenn sie Mischgewebe enthalten, sofern sie für den Bedarf des Festes sind; aber keine genagelte Sandale und keinen Schuh, der nicht genäht ist. Rabbi Jehuda sagt: Auch keinen weißen Schuh, weil er einen Handwerker braucht. Dies ist die Regel: Alles, was man am Feiertag nutzen kann, darf man senden.
מתני׳ משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו:
GEMARA: Einleuchtend ist es bei den genähten: Sie taugen zum Anziehen; die nicht genähten taugen auch zum Zudecken. Aber Mischgewebe – wozu taugt es?
גמ׳ בשלמא תפורין חזו למלבוש שאין תפורין נמי חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו
Und wolltest du sagen, es taugt, um darunter zu liegen – es wird doch gelehrt: „Es soll nicht auf dich kommen“ (Lev 19,19) – aber du darfst es unter dir ausbreiten. Doch die Weisen sagten: Es ist verboten, so zu tun, damit sich nicht ein Faden um seinen Körper wickelt.
וכי תימא חזו למימך תותיה והתניא (ויקרא יט, יט) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ אבל אתה יכול להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא על בשרו
Und wolltest du sagen, wenn man etwas dazwischenlegt – Rabbi Schimon ben Pasi sagte doch im Namen von Rabbi Jehoschua ben Levi, im Namen von Rabbi Jose ben Schaul, im Namen Rabbis, im Namen der heiligen Gemeinde in Jerusalem: Selbst [bei] zehn Matratzen übereinander und Mischgewebe unter ihnen ist es verboten, darauf zu schlafen (weil es heißt: „Es soll nicht auf dich kommen“).
וכ"ת דמפסיק מידי ביני ביני והאמר ר' שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי אמר ר' יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם (משום שנאמר לא יעלה עליך)
Vielmehr [taugt es] als Vorhang. – Ulla sagte doch: Weshalb sagte man, ein Vorhang sei unrein? Weil der Diener sich an ihm wärmt!
אלא בוילון והאמר עולא מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו
Original: Beitzah 14b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.