Und man spricht den Segen über das Licht nicht, bevor man aus seinem Schein Nutzen zieht.
ואין מברכין על הנר עד שיאותו:
Berachot 53b ברכות
Aufbau der Debatte:Baraita 3Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Jehuda sagte im Namen von Raw: „Nutzen ziehen“ heißt nicht wirklich Nutzen ziehen, sondern: wenn er, stünde er nahe, sich seines Lichts bedienen könnte – selbst wenn er weit entfernt steht. Und ebenso sagte Raw Aschi: Vom weit Entfernten haben wir es gelernt.
אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו
Man wandte ein: Hatte er ein Licht in seinem Gewandbausch oder in einer Laterne verborgen, oder sah er die Flamme und bediente sich nicht ihres Lichts, oder bediente er sich ihres Lichts und sah die Flamme nicht – so spricht er den Segen nicht, bis er die Flamme sieht und sich ihres Lichts bedient.
מיתיבי היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה או נשתמש לאורה ולא ראה שלהבת אינו מברך עד שיראה שלהבת וישתמש לאורה
Gut: Bediente er sich ihres Lichts und sah die Flamme nicht – das findet man, wenn sie in einem Winkel steht; aber: Sah er die Flamme und bediente sich nicht ihres Lichts – wie findet man das? Doch wohl, wenn sie weit entfernt ist!
בשלמא משתמש לאורה ולא ראה שלהבת משכחת לה דקיימא בקרן זוית אלא ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה היכי משכחת לה לאו דמרחקא
Nein – etwa wenn sie allmählich schwächer wird.
לא כגון דעמיא ואזלא:
Die Rabbanan lehrten: Über glühende Kohlen spricht man den Segen; über verglimmende spricht man den Segen nicht. Was heißt glühende? Raw Chisda sagte: Wenn man einen Span hineinsteckt und er sich von selbst entzündet.
ת"ר גחלים לוחשות מברכין עליהן אוממות אין מברכין עליהן ה"ד לוחשות אמר רב חסדא כל שאילו מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאיליה
Man fragte: [Heißt es] „omemot“ mit Alef oder „omemot“ mit Ajin?
איבעיא להו אוממות או עוממות
Komm und höre, denn Raw Chisda bar Awdimi sagte: „Zedern verdunkelten ihn nicht im Garten Gottes“ (Ez 31,8).
ת"ש דאמר רב חסדא בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים
Und Rawa sagte: „Nutzen ziehen“ heißt wirklich [Nutzen ziehen].
ורבא אמר יאותו ממש
Und wie viel? Ulla sagte: So viel, dass man zwischen einem Issar und einem Pondion unterscheiden kann. Chiskija sagte: So viel, dass man zwischen einer Melusma [Münze] von Tiberias und einer Melusma von Sepphoris unterscheiden kann.
וכמה אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של צפורי
Raw Jehuda sprach den Segen über [das Licht] im Haus des Ada Dajala; Rawa sprach den Segen über [das Licht] im Haus des Gurja bar Chama; Abaje sprach den Segen über [das Licht] im Haus des Bar Awuha.
רב יהודה מברך אדבי אדא דיילא רבא מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך אדבי בר אבוה
Raw Jehuda sagte im Namen von Raw: Man bemüht sich nicht um das Licht, wie man sich um die Gebote bemüht. Rabbi Seira sagte: Anfangs bemühte ich mich; seit ich dies gehört habe, was Raw Jehuda im Namen von Raw sagte, bemühe auch ich mich nicht mehr; sondern wenn es mir von selbst begegnet, spreche ich den Segen.
אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות א"ר זירא מריש הוה מהדרנא כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב אנא נמי לא מהדרנא אלא אי מקלע לי ממילא מבריכנא:
Wer gegessen hat usw. Raw Sewid sagte, und manche sagen: Raw Dimi bar Abba: Der Streit besteht, wenn er vergessen hat; [unterließ er es] aber vorsätzlich, so sagen alle: Er kehre an seinen Ort zurück und spreche den Segen.
מי שאכל וכו': אמר רב זביד ואיתימא רב דימי בר אבא מחלוקת בשכח אבל במזיד ד"ה יחזור למקומו ויברך
Das ist doch selbstverständlich! „Und vergessen hat“ haben wir gelernt!
פשיטא ושכח תנן
Man könnte meinen, dasselbe gelte auch bei Vorsatz, und dass er „und vergessen hat“ lehrt, geschehe, um dir die Strenge von Bet Schammai kundzutun; das lässt er uns hören.
מהו דתימא ה"ה אפילו במזיד והאי דקתני ושכח להודיעך כחן דב"ש קמ"ל
Es wird gelehrt: Bet Hillel sagten zu Bet Schammai: Nach euren Worten müsste einer, der oben auf der Burg aß, es vergaß, hinabstieg und nicht den Segen sprach, zur Höhe der Burg zurückkehren und den Segen sprechen? Bet Schammai sagten zu Bet Hillel: Nach euren Worten – wer seine Geldbörse oben auf der Burg vergessen hat, soll der nicht hinaufsteigen und sie holen? Wenn er zu seiner eigenen Ehre hinaufsteigt, dann zur Ehre des Himmels nicht umso mehr?
תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן
Es gab zwei Schüler: Der eine handelte unwissentlich nach Bet Schammai und fand eine Geldbörse mit Gold; der andere handelte absichtlich nach Bet Hillel, und ein Löwe fraß ihn.
הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא
Rabba bar bar Chana zog mit einer Karawane. Er aß, vergaß es und sprach den Segen nicht. Er sagte: Wie soll ich handeln? Sage ich ihnen: Ich habe vergessen, den Segen zu sprechen, so werden sie mir sagen: Sprich den Segen [hier]; wo immer du den Segen sprichst, sprichst du ihn dem Allbarmherzigen. Besser, ich sage ihnen: Ich habe eine goldene Taube vergessen. Er sagte zu ihnen: Wartet auf mich, denn ich habe eine goldene Taube vergessen. Er ging, sprach den Segen und fand eine goldene Taube.
רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא
Und warum gerade eine Taube? Weil die Gemeinde Israels mit einer Taube verglichen wird, denn es steht geschrieben: „Die Flügel der Taube sind mit Silber überzogen und ihre Schwingen mit grünlichem Gold“ (Ps 68,14). Wie die Taube nur durch ihre Flügel gerettet wird, so wird auch Israel nur durch die Gebote gerettet.
ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות:
Bis wann spricht er usw.
עד אימתי הוא וכו':
Wie lange dauert die Verdauung? Rabbi Jochanan sagte: Solange er nicht hungrig ist. Resch Lakisch sagte: Solange er infolge seines Essens durstig ist.
כמה שיעור עכול א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב וריש לקיש אמר כל זמן שיצמא מחמת אכילתו
Raw Jemar bar Schelamja sagte zu Mar Sutra, und manche sagen: Raw Jemar bar Schesbi zu Mar Sutra: Hat Resch Lakisch das gesagt? Rabbi Ami sagte doch im Namen von Resch Lakisch: Wie lange dauert die Verdauung? So lange, wie man braucht, um vier Mil zu gehen!
א"ל רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבי למר זוטרא מי אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עכול כדי להלך ארבע מילין
Kein Widerspruch: Hier bei einer reichlichen Mahlzeit, dort bei einer kleinen Mahlzeit.
ל"ק כאן באכילה מרובה כאן באכילה מועטת:
Kam ihnen Wein usw.
בא להם יין וכו':
Das heißt also, nach einem Israeliten antwortet man [Amen], auch wenn man nicht den ganzen Segen gehört hat. Aber wenn er ihn nicht gehört hat, wie erfüllt er seine Pflicht?
למימרא דישראל אע"ג דלא שמע כולה ברכה עונה וכי לא שמע היכי נפיק
Chija bar Raw sagte: Wenn er nicht mit ihnen gegessen hat. Und ebenso sagte Raw Nachman im Namen von Rabba bar Awuha: Wenn er nicht mit ihnen gegessen hat. Raw sagte zu Chija, seinem Sohn: Mein Sohn, greif schnell [nach dem Becher] und sprich den Segen! Und ebenso sagte Raw Huna zu Rabba, seinem Sohn: Greif schnell zu und sprich den Segen!
אמר חייא בר רב בשלא אכל עמהן וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בשלא אכל עמהן א"ל רב לחייא בריה ברי חטוף ובריך וכן אמר רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך
Das heißt also, der Segnende ist besser als der, der Amen antwortet? Es wird doch gelehrt: Rabbi Jose sagt: Größer ist der, der Amen antwortet, als der Segnende!
למימרא דמברך עדיף ממאן דעני אמן והתניא ר' יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך
Rabbi Nehorai sagte zu ihm: Beim Himmel, so ist es! Wisse: Die Leichtbewaffneten ziehen hinab und eröffnen den Kampf, und die Helden ziehen hinab und siegen.
א"ל ר' נהוראי השמים כן הוא תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין [במלחמה] וגבורים יורדין ומנצחין
Das ist [ein Streit unter] Tannaim, denn es wird gelehrt: Sowohl der Segnende als auch der Amen Antwortende sind gemeint, nur dass man [mit dem Lohn] dem Segnenden eher zuvorkommt als dem Amen Antwortenden.
תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך יותר מן העונה אמן
Schmuel fragte Raw: Darf man Amen nach Schulkindern antworten? Er sagte zu ihm: Nach allen antwortet man Amen, außer nach Schulkindern, da sie [nur] zum Lernen [Segenssprüche sagen]. Und das gilt nur, wenn es nicht die Zeit ihrer Haftara-Lesung ist; zur Zeit ihrer Haftara-Lesung aber antwortet man.
בעי מיניה שמואל מרב מהו לענות אמן אחר תינוקות של בית רבן אמר ליה אחר הכל עונין אמן חוץ מתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין וה"מ בדלא עידן מפטרייהו אבל בעידן מפטרייהו עונין
Die Rabbanan lehrten: Öl hält den Segen auf – Worte des Rabbi Silai. Rabbi Siwai sagt: Es hält ihn nicht auf. Rabbi Acha sagt: Gutes Öl hält ihn auf. Rabbi Suhamai sagt: Wie ein Schmutziger untauglich für den [Tempel-]Dienst ist, so sind schmutzige Hände untauglich für den Segen.
ת"ר שמן מעכב את הברכה דברי רבי זילאי רבי זיואי אומר אינו מעכב רבי אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Ich kenne weder Silai noch Siwai noch Suhamai, ich kenne aber eine Baraita, denn Raw Jehuda sagte im Namen von Raw, und manche sagen, in einer Baraita wurde gelehrt: „Und heiligt euch“ – das ist das erste Wasser; „und seid heilig“ – das ist das letzte Wasser; „denn heilig“ – das ist das Öl; „Ich bin der Ewige, euer Gott“ (Lev 20,7) – das ist der Segen.
אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא אלא מתניתא ידענא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא כ, ז) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני יי' אלהיכם זו ברכה:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Dies sind die Dinge“.
הדרן עלך אלו דברים
Original: Berakhot 53b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.