sein Inneres, sein Rand, sein Henkel und seine Griffe sind rein; ist sein Inneres unrein geworden, ist es ganz unrein.
תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין נטמא תוכו נטמא כולו
Berachot 52b ברכות
Aufbau der Debatte:Baraita 3Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Worüber streiten sie?
במאי קא מיפלגי
Bet Schammai meinen: Es ist verboten, ein Gefäß zu benutzen, dessen Außenseite durch Flüssigkeiten unrein geworden ist – eine Verordnung wegen der Spritzer; und so ist nicht zu befürchten, dass die Flüssigkeit an den Händen durch den Becher unrein werde.
ב"ש סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות וליכא למגזר שמא יטמאו המשקין שבידים בכוס
Bet Hillel meinen: Es ist erlaubt, ein Gefäß zu benutzen, dessen Außenseite durch Flüssigkeiten unrein geworden ist, denn sie sagen: Spritzer sind nicht häufig; und so ist zu befürchten, dass die Flüssigkeit an den Händen durch den Becher unrein werde.
וב"ה סברי מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין אמרי ניצוצות לא שכיחי ואיכא למיחש שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס
Eine andere Erklärung: Unmittelbar auf das Händewaschen [folgt] die Mahlzeit.
ד"א תכף לנט"י סעודה
Wozu die „andere Erklärung“? So sagten Bet Hillel zu Bet Schammai: Selbst nach euch, die ihr sagt, es sei verboten, ein Gefäß zu benutzen, dessen Außenseite unrein ist, weil wir wegen der Spritzer eine Verordnung treffen – selbst so ist dies vorzuziehen, dass unmittelbar auf das Händewaschen die Mahlzeit folgt.
מאי ד"א ה"ק להו ב"ה לב"ש לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין דגזרינן משום ניצוצות אפ"ה הא עדיפא דתכף לנט"י סעודה:
Bet Schammai sagen: Man trocknet ab usw.
ב"ש אומרים מקנח וכו':
Die Rabbanan lehrten: Bet Schammai sagen: Man trocknet seine Hände mit dem Tuch ab und legt es auf den Tisch; denn wenn du sagst: auf das Polster – [es ist] eine Verordnung, damit nicht die Flüssigkeit im Tuch durch das Polster unrein werde und dann ihrerseits die Hände unrein mache.
ת"ר בית שמאי אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן שאם אתה אומר על הכסת גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את הידים
Soll doch das Polster das Tuch [unmittelbar] unrein machen! – Ein Gerät macht kein Gerät unrein.
ונטמייה כסת למפה אין כלי מטמא כלי
Soll doch das Polster den Mann selbst unrein machen! – Ein Gerät macht einen Menschen nicht unrein.
ונטמייה כסת לגברא גופיה אין כלי מטמא אדם
Bet Hillel sagen: Auf das Polster; denn wenn du sagst: auf den Tisch – [es ist] eine Verordnung, damit nicht die Flüssigkeit im Tuch durch den Tisch unrein werde und dann ihrerseits die Speisen unrein mache.
ובה"א על הכסת שאם אתה אומר על השלחן גזרה שמא יטמאו משקים שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין
Soll doch der Tisch die Speisen darauf [unmittelbar] unrein machen! – Hier geht es um einen Tisch, der [unrein] zweiten Grades ist, und ein Zweites macht bei Profanem kein Drittes, außer durch Flüssigkeiten.
ולטמא שלחן לאוכלין שבתוכו הכא בשלחן שני עסקינן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא ע"י משקין
Worüber streiten sie? Bet Schammai meinen: Es ist verboten, einen Tisch zweiten Grades zu benutzen – eine Verordnung wegen derer, die Teruma essen.
במאי קמיפלגי ב"ש סברי אסור להשתמש בשלחן שני גזרה משום אוכלי תרומה
Bet Hillel meinen: Es ist erlaubt, einen Tisch zweiten Grades zu benutzen, [denn] die, die Teruma essen, sind sorgfältig.
וב"ה סברי מותר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם
Eine andere Erklärung: Das Händewaschen für profane Speisen ist nicht von der Tora.
ד"א אין נט"י לחולין מן התורה
Wozu die „andere Erklärung“? So sagten Bet Hillel zu Bet Schammai: Und wenn ihr sagt: Was ist bei Speisen anders, dass wir es befürchten, und was bei Händen, dass wir es nicht befürchten? – Selbst so ist dies vorzuziehen, denn das Händewaschen für profane Speisen ist nicht von der Tora: Besser, die Hände werden unrein, die keine Grundlage in der Tora haben, als dass die Speisen unrein werden, die eine Grundlage in der Tora haben.
מאי ד"א הכי קאמרי להו ב"ה לב"ש וכי תימרו מ"ש גבי אוכלין דחיישינן ומ"ש גבי ידים דלא חיישינן אפילו הכי הא עדיפא דאין נט"י לחולין מן התורה מוטב שיטמאו ידים דלית להו עיקר מדאורייתא ואל יטמאו אוכלים דאית להו עיקר מדאורייתא:
Bet Schammai sagen: Man fegt usw.
בש"א מכבדין וכו':
Die Rabbanan lehrten: Bet Schammai sagen: Man fegt das Haus und danach wäscht man die Hände; denn wenn du sagst, man wäscht zuerst die Hände, so richtest du die Speisen zugrunde. Das Händewaschen zuerst aber halten Bet Schammai nicht [für richtig]. Was ist der Grund? Wegen der Krümel.
ת"ר בש"א מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין אבל נט"י לב"ש תחלה לא סבירא להו מ"ט משום פירורין
Bet Hillel sagen: Ist der Diener ein Gelehrter, so nimmt er die Krümel auf, die eine Olivengröße haben, und lässt die Krümel liegen, die keine Olivengröße haben.
ובה"א אם שמש תלמיד חכם הוא נוטל פירורין שיש בהן כזית ומניח פירורין שאין בהן כזית
Das stützt Rabbi Jochanan, denn Rabbi Jochanan sagte: Krümel, die keine Olivengröße haben, darf man mit der Hand vernichten.
מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן פירורין שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד
Worüber streiten sie? Bet Hillel meinen: Es ist verboten, sich eines Dieners zu bedienen, der ein Am ha-Arez ist; Bet Schammai meinen: Es ist erlaubt, sich eines Dieners zu bedienen, der ein Am ha-Arez ist.
במאי קמיפלגי ב"ה סברי אסור להשתמש בשמש ע"ה וב"ש סברי מותר להשתמש בשמש ע"ה
Rabbi Jose bar Chanina sagte im Namen von Raw Huna: In unserem ganzen Kapitel ist die Halacha wie Bet Hillel, außer in diesem [Fall], wo die Halacha wie Bet Schammai ist. Rabbi Oschaja aber lehrt es umgekehrt, und auch in diesem [Fall] ist die Halacha wie Bet Hillel.
א"ר יוסי בר חנינא א"ר הונא בכוליה פרקין הלכה כב"ה בר מהא דהלכה כב"ש ור' אושעיא מתני איפכא ובהא נמי הלכה כב"ה:
Bet Schammai sagen: Licht und Tischsegen usw.
בש"א נר ומזון וכו':
Raw Huna bar Jehuda kam ins Haus des Rawa. Er sah, dass Rawa zuerst über die Gewürze den Segen sprach. Er sagte zu ihm: Bet Schammai und Bet Hillel streiten doch nicht über das Licht, denn es wird gelehrt: Bet Schammai sagen: Licht, Tischsegen, Gewürze und Hawdala; Bet Hillel sagen: Licht, Gewürze, Tischsegen und Hawdala!
רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא א"ל מכדי ב"ש וב"ה אמאור לא פליגי דתניא בש"א נר ומזון בשמים והבדלה ובה"א נר ובשמים מזון והבדלה
Rawa antwortete nach ihm: Das sind die Worte des Rabbi Meir; Rabbi Jehuda aber sagt: Bet Schammai und Bet Hillel streiten nicht über den Tischsegen, der am Anfang kommt, und über die Hawdala, die am Ende kommt. Worüber streiten sie? Über das Licht und über die Gewürze: Bet Schammai sagen: Über das Licht und danach die Gewürze; Bet Hillel sagen: Gewürze und danach Licht.
עני רבא בתריה זו דברי ר"מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבש"א על המאור ואח"כ בשמים ובה"א בשמים ואח"כ מאור
Und Rabbi Jochanan sagte: Das Volk verfährt nach Bet Hillel gemäß der Darstellung des Rabbi Jehuda.
וא"ר יוחנן נהגו העם כב"ה אליבא דרבי יהודה:
Bet Schammai sagen: „…der erschaffen hat“ usw.
בש"א שברא כו':
Rawa sagte: Bei „bara“ [erschuf] streitet niemand, dass es die Vergangenheit bedeutet. Sie streiten bei „bore“: Bet Schammai meinen, „bore“ bedeutet: der künftig erschaffen wird; Bet Hillel meinen, „bore“ bedeutet auch: der erschaffen hat.
אמר רבא בברא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבורא ב"ש סברי בורא דעתיד למברא וב"ה סברי בורא נמי דברא משמע
Raw Josef wandte ein: „Der das Licht bildet und die Finsternis erschafft [bore]“ (Jes 45,7); „der die Berge bildet und den Wind erschafft [bore]“ (Am 4,13); „der den Himmel erschafft [bore] und ihn ausspannt“ (Jes 42,5)! Vielmehr sagte Raw Josef: Bei „bara“ und „bore“ streitet niemand, dass es die Vergangenheit bedeutet. Sie streiten bei „Licht“ und „Lichter“: Bet Schammai meinen, im Feuer ist ein einziges Licht; Bet Hillel meinen, im Feuer sind viele Lichter. Es wird auch so gelehrt: Bet Hillel sagten zu Bet Schammai: Es sind viele Lichter im Feuer.
מתיב רב יוסף (ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך (עמוס ד, יג) יוצר הרים ובורא רוח (ישעיהו מב, ה) בורא השמים ונוטיהם אלא א"ר יוסף בברא ובורא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי במאור ומאורי דב"ש סברי חדא נהורא איכא בנורא וב"ה סברי טובא נהורי איכא בנורא תנ"ה אמרו להם ב"ה לב"ש הרבה מאורות יש באור:
Man spricht den Segen nicht usw. Gut beim Licht, weil es nicht geruht hat; aber die Gewürze – was ist der Grund, dass nicht?
אין מברכין כו': בשלמא נר משום דלא שבת אלא בשמים מ"ט לא
Raw Jehuda sagte im Namen von Raw: Hier geht es um ein Gelage von Götzendienern, weil ein Gelage von Götzendienern gewöhnlich dem Götzendienst gilt.
אמר רב יהודה אמר רב הכא במסבת עובדי כוכבים עסקינן מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע"ז היא
Da er aber im Schlussteil lehrt: weder über das Licht noch über die Gewürze des Götzendienstes, folgt daraus, dass es im ersten Teil nicht um Götzendienst geht!
הא מדקתני סיפא אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז מכלל דרישא לאו בע"ז עסקינן
Rabbi Chanina aus Sura sagte: Er erklärt den Grund: Was ist der Grund, dass man weder über das Licht noch über die Gewürze von Götzendienern den Segen spricht? Weil ein Gelage von Götzendienern gewöhnlich dem Götzendienst gilt.
א"ר חנינא מסורא מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עכו"ם מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע"ז
Die Rabbanan lehrten: Über Licht, das geruht hat, spricht man den Segen; über Licht, das nicht geruht hat, spricht man den Segen nicht. (Was heißt „geruht“?) Und was heißt „nicht geruht“?
ת"ר אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו (מאי שבת) ומאי לא שבת
Original: Berakhot 52b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.