der verrichte seine Notdurft, wasche sich die Hände, lege die Tefillin an, lese das Schma und bete; und das ist das vollständige Himmelreich.
יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה
Berachot 15a ברכות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 6
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Jeden, der seine Notdurft verrichtet, sich die Hände wäscht, die Tefillin anlegt, das Schma liest und betet, rechnet die Schrift so an, als hätte er einen Altar gebaut und darauf ein Opfer dargebracht, wie geschrieben steht: „Ich wasche in Unschuld meine Hände und umschreite Deinen Altar, Herr“ (Ps 26,6). Rawa sagte zu ihm: Meint der Meister nicht, [es sei,] als hätte er ein Tauchbad genommen? Denn es steht geschrieben: „Ich wasche (mich) [in Unschuld]“, und nicht geschrieben steht: „Ich lasse waschen [meine Hände]“.
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב (תהלים כו, ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' א"ל רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי]
Rawina sagte zu Rawa: Sieh, Meister, diesen jungen Gelehrten, der aus dem Westen gekommen ist und sagt: Wer kein Wasser hat, um sich die Hände zu waschen, reibt seine Hände mit Erde, mit einem Kiesel oder mit einem Holzspan ab.
א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית
Er sagte zu ihm: Er spricht gut. Steht denn geschrieben „Ich wasche mit Wasser“? „In Reinheit“ steht geschrieben – mit allem, was reinigt. Denn Raw Chisda verfluchte doch jeden, der zur Gebetszeit nach Wasser sucht.
א"ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא
Das gilt aber für das Schma-Lesen; für das Gebet aber sucht man. Und wie weit? Bis zu einer Parasange. Und das gilt nach vorn; nach hinten aber kehrt man nicht einmal eine Meile um. [Und daraus folgt:] Eine Meile kehrt man nicht um, weniger als eine Meile aber kehrt man um.
והני מילי לק"ש אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והנ"מ לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
MISCHNA: Wer das Schma liest und es seinem Ohr nicht hörbar gemacht hat, hat seine Pflicht erfüllt. Rabbi Jose sagt: Er hat seine Pflicht nicht erfüllt.
מתני׳ הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא
Hat er gelesen und dabei nicht genau auf seine Buchstaben geachtet – Rabbi Jose sagt: Er hat seine Pflicht erfüllt. Rabbi Jehuda sagt: Er hat seine Pflicht nicht erfüllt.
קרא ולא דקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא
Wer in umgekehrter Reihenfolge liest, hat seine Pflicht nicht erfüllt. Hat er gelesen und sich geirrt, so kehre er an die Stelle zurück, an der er sich geirrt hat.
הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:
GEMARA: Was ist der Grund Rabbi Joses? Weil geschrieben steht: „Höre“ – lass deine Ohren hören, was du mit deinem Mund hervorbringst. Und der erste Tanna meint: „Höre“ – in jeder Sprache, die du verstehst.
גמ׳ מאי טעמא דר' יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ות"ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע
Und Rabbi Jose [entnimmt] daraus beides.
ור' יוסי תרתי שמע מינה.
Wir haben dort gelernt: Ein Tauber, der spricht, aber nicht hört, soll keine Teruma absondern; hat er aber abgesondert, so ist seine Teruma Teruma.
תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה
Wer ist der Tanna [der Lehre]: „Ein Tauber, der spricht, aber nicht hört“ – nachträglich ja, von vornherein nein?
מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא
Raw Chisda sagte: Es ist Rabbi Jose. Denn wir haben gelernt: Wer das Schma liest und es seinem Ohr nicht hörbar gemacht hat, hat seine Pflicht erfüllt. Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Jose sagt: Er hat seine Pflicht nicht erfüllt.
אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר לא יצא
Rabbi Jose sagt nur beim Schma-Lesen, das aus der Tora ist, dass er seine Pflicht nicht erfüllt hat. Bei der Teruma aber [ist das Verbot] wegen der Benediktion, und die Benediktion ist rabbinisch, und die Sache hängt nicht von der Benediktion ab.
עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא גבי ק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא
Und woraus [folgt], dass es Rabbi Jose ist? Vielleicht ist es Rabbi Jehuda, und er sagt auch beim Schma-Lesen: nachträglich ja, von vornherein nein. Wisse es, denn es heißt: „Wer liest“ – nachträglich ja, von vornherein nein!
וממאי דר' יוסי היא דילמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא
Man sagt: Dass es heißt „wer liest“, [geschieht,] um dir die Stärke [der Ansicht] Rabbi Joses kundzutun, der sagt: auch nachträglich nicht. Denn nach Rabbi Jehuda hätte er selbst von vornherein seine Pflicht erfüllt.
אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי ר' יהודה אפי' לכתחלה נמי יצא
Wie hast du es erklärt? Nach Rabbi Jose. Wie steht es aber mit dem, was gelehrt wurde: Man soll das Tischgebet nicht [nur] in seinem Herzen sprechen; hat man es aber gesprochen,
במאי אוקימתא כר' יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך
so hat man seine Pflicht erfüllt? Wer ist [der Autor]? Weder Rabbi Jose noch Rabbi Jehuda! Denn wenn Rabbi Jehuda – er sagt doch: auch von vornherein erfüllt man seine Pflicht; wenn Rabbi Jose – auch nachträglich nicht!
יצא מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה דאי ר' יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא
Was also? Rabbi Jehuda, und nachträglich ja, von vornherein nein.
אלא מאי ר' יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא
Wie steht es aber mit dem, was Rabbi Jehuda, der Sohn Rabbi Schimon ben Pasis, gelehrt hat: Ein Tauber, der spricht, aber nicht hört, sondert Teruma sogar von vornherein ab? Wer ist [der Autor]?
אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני
Weder Rabbi Jehuda noch Rabbi Jose! Wenn Rabbi Jehuda – er sagt doch: nachträglich ja, von vornherein nein; wenn Rabbi Jose – er sagt doch: auch nachträglich nicht!
לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא
Vielmehr ist es tatsächlich Rabbi Jehuda, und zwar sogar von vornherein, und es ist kein Widerspruch: Das eine ist seine eigene [Ansicht], das andere die seines Lehrers. Denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda sagt im Namen Rabbi Elasar ben Asarjas: Wer das Schma liest, muss es seinem Ohr hörbar machen, denn es heißt: „Höre, Israel, der Ewige ist unser Gott, der Ewige ist einer“ (Dtn 6,4). Rabbi Meir sagte zu ihm: Es heißt doch: „die ich dir heute gebiete, auf deinem Herzen“ (Dtn 6,6) – nach der Absicht des Herzens richten sich die Worte.
אלא לעולם רבי יהודה ואפי' לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים
Jetzt, da du dahin gekommen bist, kannst du sogar sagen, dass Rabbi Jehuda wie sein Lehrer denkt, und es ist kein Widerspruch: Das eine ist [die Ansicht] Rabbi Meirs, das andere die Rabbi Jehudas.
השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה.
Wir haben dort gelernt: Alle sind tauglich, die [Esther-]Rolle vorzulesen, außer einem Tauben, einem Geistesgestörten und einem Minderjährigen; Rabbi Jehuda erklärt einen Minderjährigen für tauglich.
תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן
Wer ist der Tanna [der lehrt], dass ein Tauber auch nachträglich nicht [tauglich ist]? Raw Mattna sagte: Es ist Rabbi Jose. Denn wir haben gelernt: Wer das Schma liest und es seinem Ohr nicht hörbar gemacht hat, hat seine Pflicht erfüllt. Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Jose sagt: Er hat seine Pflicht nicht erfüllt.
מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא
Woraus [folgt], dass es Rabbi Jose ist und auch nachträglich nicht?
ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא
Original: Berakhot 15a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.