„die ich dir heute gebiete, auf deinem Herzen“ (Dtn 6,6). Daraus lernst du, dass der ganze Abschnitt Absicht erfordert.
(דברים ו, ו) אשר אנכי מצוך היום על לבבך מכאן אתה למד שכל הפרשה כולה צריכה כוונה
Berachot 13b ברכות
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabba bar bar Chana sagte im Namen Rabbi Jochanans: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa.
אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כר"ע
Manche lehren dies zu dem, was gelehrt wurde: Wer das Schma liest, muss sein Herz [darauf] richten. Rabbi Acha sagt im Namen Rabbi Jehudas: Hat er sein Herz beim ersten Abschnitt gerichtet, so braucht er es nicht weiter. Rabba bar bar Chana sagte im Namen Rabbi Jochanans: Die Halacha ist wie Rabbi Acha, der im Namen Rabbi Jehudas sprach.
איכא דמתני לה אהא דתניא הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו ר' אחא משום ר' יהודה אומר כיון שכוון לבו בפרק ראשון שוב אינו צריך אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כר' אחא שאמר משום ר' יהודה
Es wurde anderswo gelehrt: „Und sie sollen sein“ – dass man nicht in umgekehrter Reihenfolge lesen darf. „Auf deinem Herzen“ – Rabbi Sutra sagt: Bis hierher [gilt] das Gebot der Absicht, von da an das Gebot des Lesens. Rabbi Joschija sagt: Bis hierher [gilt] das Gebot des Lesens, von da an das Gebot der Absicht.
תניא אידך והיו שלא יקרא למפרע על לבבך ר' זוטרא אומר עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה רבי יאשיה אומר עד כאן מצות קריאה מכאן ואילך מצות כוונה
Was ist [nach Rabbi Sutra] anders, dass von da an das Gebot des Lesens [gilt]? Weil geschrieben steht: „um von ihnen zu reden“ (Dtn 11,19). Hier steht doch auch geschrieben: „und rede von ihnen“ (Dtn 6,7)!
מ"ש מכאן ואילך מצות קריאה דכתיב לדבר בם הכא נמי הא כתיב ודברת בם
So meint er es: Bis hierher [gilt] das Gebot der Absicht und des Lesens, von da an Lesen ohne Absicht.
ה"ק עד כאן מצות כוונה וקריאה מכאן ואילך קריאה בלא כוונה
Und was ist anders, dass bis hierher das Gebot der Absicht und des Lesens [gilt]? Weil geschrieben steht: „auf deinem Herzen … und rede von ihnen“. Dort steht doch auch geschrieben: „auf euer Herz … um von ihnen zu reden“ (Dtn 11,18–19)!
ומאי שנא עד כאן מצות כוונה וקריאה דכתיב על לבבך ודברת בם התם נמי הא כתיב על לבבכם לדבר בם
Das braucht er für [die Lehre] Rabbi Jizchaks, der sagte: „Und ihr sollt diese Meine Worte legen“ (Dtn 11,18) – das Legen [der Tefillin] muss gegenüber dem Herzen sein.
ההוא מבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר (דברים יא, יח) ושמתם את דברי אלה צריכה שתהא שימה כנגד הלב:
Der Meister sagte: Rabbi Joschija sagt: Bis hierher [gilt] das Gebot des Lesens, von da an das Gebot der Absicht. Was ist anders, dass von da an das Gebot der Absicht [gilt]? Weil geschrieben steht: „auf euer Herz“. Hier steht doch auch geschrieben: „auf deinem Herzen“!
אמר מר ר' יאשיה אומר עד כאן מצות קריאה מכאן ואילך מצות כוונה מ"ש מכאן ואילך מצות כוונה משום דכתיב על לבבכם הכא נמי הא כתיב על לבבך
So meint er es: Bis hierher [gilt] das Gebot des Lesens und der Absicht, von da an Absicht ohne Lesen.
ה"ק עד כאן מצות קריאה וכוונה מכאן ואילך כוונה בלא קריאה
Und was ist anders, dass bis hierher das Gebot des Lesens und der Absicht [gilt]? Weil geschrieben steht: „auf deinem Herzen … und rede von ihnen“. Dort steht doch auch geschrieben: „auf euer Herz … um von ihnen zu reden“!
ומ"ש עד כאן מצות קריאה וכוונה דכתיב על לבבך ודברת בם התם נמי הא כתיב על לבבכם לדבר בם
Das steht in Bezug auf die Worte der Tora geschrieben, und der Allbarmherzige meint so: Lehrt eure Söhne Tora, damit sie darin lernen.
ההוא בדברי תורה כתיב וה"ק רחמנא אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסו בהו:
Die Rabbanan lehrten: „Höre, Israel, der Ewige ist unser Gott, der Ewige ist einer“ (Dtn 6,4) – bis hierher erfordert es die Absicht des Herzens. Worte Rabbi Meirs. Rawa sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Meir.
ת"ר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד עד כאן צריכה כוונת הלב דברי ר"מ אמר רבא הלכה כר"מ
Es wurde gelehrt: Symmachos sagt: Jedem, der [das Wort] „einer“ (echad) lang dehnt, verlängert man seine Tage und Jahre. Raw Acha bar Jaakow sagte: Und zwar beim Dalet. Raw Aschi sagte: Nur darf er das Chet nicht verschlucken.
תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו אמר רב אחא בר יעקב ובדלי"ת אמר רב אשי ובלבד שלא יחטוף בחי"ת
Rabbi Jirmeja saß vor Rabbi [Chija bar Abba]. Er sah, dass er sehr lang dehnte. Er sagte zu ihm: Sobald du Ihn oben und unten und in den vier Himmelsrichtungen zum König gemacht hast, brauchst du nicht mehr.
ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' [חייא בר אבא] חזייה דהוה מאריך טובא א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת:
Raw Natan bar Mar Ukba sagte im Namen Raw Jehudas: „Auf deinem Herzen“ im Stehen. „Auf deinem Herzen“ – kommt dir das in den Sinn? Sage vielmehr: Bis „auf deinem Herzen“ im Stehen, von da an nicht. Und Rabbi Jochanan sagte: Der ganze Abschnitt im Stehen.
אמר רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה על לבבך בעמידה על לבבך סלקא דעתך אלא אימא עד על לבבך בעמידה מכאן ואילך לא ורבי יוחנן אמר כל הפרשה כולה בעמידה
Und Rabbi Jochanan bleibt bei seiner Ansicht, denn Rabba bar bar Chana sagte im Namen Rabbi Jochanans: Die Halacha ist wie Rabbi Acha, der im Namen Rabbi Jehudas sprach.
ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' אחא שאמר משום ר' יהודה:
Die Rabbanan lehrten: „Höre, Israel, der Ewige ist unser Gott, der Ewige ist einer“ – das ist das Schma-Lesen Rabbi Jehuda ha-Nassis. Raw sagte zu Rabbi Chija: Ich habe Rabbi nicht gesehen, wie er das Himmelreich auf sich nahm. Er sagte zu ihm: Sohn von Edlen! In dem Augenblick, da er seine Hände über sein Gesicht führt, nimmt er das Joch des Himmelreichs auf sich.
ת"ר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו ק"ש של ר' יהודה הנשיא א"ל רב לר' חייא לא חזינא ליה לרבי דמקבל עליה מלכות שמים אמר ליה בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים
Liest er es danach zu Ende oder liest er es nicht zu Ende? Bar Kappara sagt: Er liest es nicht zu Ende. Rabbi Schimon, der Sohn Rabbis, sagt: Er liest es zu Ende. Bar Kappara sagte zu Rabbi Schimon, dem Sohn Rabbis: Recht nach mir, der ich sage, er liest es nicht zu Ende: Darum wiederholt Rabbi [in seinem Vortrag] eine Lehre, in der der Auszug aus Ägypten vorkommt. Aber nach dir, der du sagst, er liest es zu Ende – wozu muss er es wiederholen?
חוזר וגומרה או אינו חוזר וגומרה בר קפרא אומר אינו חוזר וגומרה רבי שמעון ברבי אומר חוזר וגומרה א"ל בר קפרא לר"ש ברבי בשלמא לדידי דאמינא אינו חוזר וגומרה היינו דמהדר רבי אשמעתא דאית בה יציאת מצרים אלא לדידך דאמרת חוזר וגומרה למה ליה לאהדורי
Um den Auszug aus Ägypten zu seiner Zeit zu erwähnen.
כדי להזכיר יציאת מצרים בזמנה
Rabbi Ila, der Sohn Raw Schmuel bar Martas, sagte im Namen Raws: Hat jemand „Höre, Israel, der Ewige ist unser Gott, der Ewige ist einer“ gesagt und wurde vom Schlaf übermannt, so hat er seine Pflicht erfüllt. Raw Nachman sagte zu Daru, seinem Knecht: Beim ersten Vers plage mich [damit ich wach bleibe], mehr plage mich nicht. Raw Josef sagte zu Raw Josef, dem Sohn Rabbas: Wie pflegte dein Vater zu verfahren? Er sagte zu ihm: Beim ersten Vers plagte er sich, mehr plagte er sich nicht.
אמר ר' אילא בריה דרב שמואל בר מרתא משמיה דרב אמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ונאנס בשינה יצא אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן טפי לא תצערן אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך היכי הוה עביד אמר ליה בפסוקא קמא הוה קא מצער נפשיה טפי לא הוה מצער נפשיה
Raw Josef sagte: Wer auf dem Rücken liegt, soll das Schma nicht lesen. Nur lesen soll er nicht, schlafen aber ist in Ordnung? Rabbi Jehoschua ben Levi verfluchte doch jeden, der auf dem Rücken liegend schläft!
אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע מקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי והא רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד
Man sagt: Schlafen ist in Ordnung, wenn er sich [etwas zur Seite] neigt; lesen aber ist verboten, selbst wenn er sich neigt.
אמרי מיגנא כי מצלי שפיר דמי מקרא אע"ג דמצלי נמי אסור
Aber Rabbi Jochanan neigte sich doch und las!
והא ר' יוחנן מצלי וקרי
Rabbi Jochanan ist anders, denn er war beleibt.
שאני ר' יוחנן דבעל בשר הוה:
„Zwischen den Abschnitten grüßt man“ usw.
ובפרקים שואל וכו'
Er erwidert – aus welchem Grund? Wollte man sagen, aus Ehrerbietung: Wenn er sogar grüßen darf, muss man dann das Erwidern noch erwähnen? Vielmehr: Er grüßt aus Ehrerbietung und erwidert jedem Menschen den Friedensgruß. Sag dann den Schlussteil: „und inmitten grüßt man aus Furcht und erwidert.“
משיב מחמת מאי אילימא מפני הכבוד השתא משאל שאיל אהדורי מבעיא אלא שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם אימא סיפא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב
Er erwidert – aus welchem Grund? Wollte man sagen, aus Furcht: Wenn er sogar grüßen darf, muss man dann das Erwidern noch erwähnen? Vielmehr aus Ehrerbietung – das ist ja [die Ansicht] Rabbi Jehudas! Denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda sagt: Inmitten grüßt man aus Furcht und erwidert aus Ehrerbietung; zwischen den Abschnitten grüßt man aus Ehrerbietung und erwidert jedem Menschen den Friedensgruß.
משיב מחמת מאי אילימא מפני היראה השתא משאל שאיל אהדורי מבעיא אלא מפני הכבוד היינו דר"י דתנן ר"י אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם
Es fehlt etwas, und so wird gelehrt: Zwischen den Abschnitten grüßt man aus Ehrerbietung, und es ist unnötig zu sagen, dass man erwidert; und inmitten grüßt man aus Furcht, und es ist unnötig zu sagen, dass man erwidert. Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Inmitten grüßt man aus Furcht und erwidert aus Ehrerbietung,
חסורי מחסרא והכי קתני בפרקים שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא משיב דברי ר"מ רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד
Original: Berakhot 13b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.