Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Hat er das neunte ‚zehntes‘ genannt, das zehnte ‚neuntes‘ und das elfte ‚zehntes‘“: Die Rabbanan lehrten: Woher, dass, wenn er das neunte ‚zehntes‘ genannt hat, das zehnte ‚neuntes‘ und das elfte ‚zehntes‘, alle drei geheiligt sind?
קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי: ת"ר מנין שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי ששלשתן מקודשין
Darum heißt es: „Und jeder Zehnte vom Rind und Kleinvieh, alles, was unter dem Stab hindurchgeht, das Zehnte soll heilig sein“ (Lev 27,32). Könnte man meinen, ich schließe auch das achte und das zwölfte ein?
ת"ל (ויקרא כז, לב) וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש יכול שאני מרבה אף שמיני ושנים עשר
Sage: Da es [selbst] heilig ist und auch sein Irrtum geheiligt wird – wie es nur [als] das Angrenzende geheiligt wird, so wird auch sein Irrtum nur beim Angrenzenden geheiligt.
אמרת הואיל והוא קדוש וטעותו מתקדשת מה הוא אינו מקודש אלא בסמוך אף טעותו אינה מתקדשת אלא בסמוך
Ein Tanna lehrte vor Rabbi Jochanan: Wessen [Ansicht] ist das? Es ist Rabbi Elasar bar Rabbi Schimon, wie gelehrt wurde: Rabbi Elasar bar Rabbi Schimon sagt: Niemals ist das elfte heilig, es sei denn, er schweigt beim neunten und nennt das zehnte ‚neuntes‘ und das elfte ‚zehntes‘.
תאני תנא קמיה דר' יוחנן הא מני ר' אלעזר ב"ר שמעון היא דתניא ר' אלעזר ב"ר שמעון אומר לעולם אין אחד עשר קדוש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי
Er ist der Ansicht Rabbi Jehudas, der sagte: Der Irrtum beim Zehnten ist ein Ersatz; und er ist der Ansicht seines Vaters, der sagte: Es gibt kein Ersetzen und erneutes Ersetzen.
סבר לה כרבי יהודה דאמר טעות מעשר תמורה הוי וסבר לה כאבוה דאמר אין מימר חוזר ומימר
Rawa sagte: Gingen zwei als neuntes hinaus und er nannte sie ‚neuntes‘, so sind Zehntes und Profanes miteinander vermischt: Das zehnte wird von selbst heilig, und das neunte nennt er ‚neuntes‘.
אמר רבא יצאו שנים בתשיעי קראן תשיעי עשירי וחולין מעורבין זה בזה עשירי מאליו קדוש לתשיעי תשיעי קא קרי ליה
Gingen zwei als zehntes hinaus und er nannte sie ‚zehntes‘, so sind Zehntes und Elftes miteinander vermischt; nannte er sie ‚elftes‘, so sind Zehntes und Profanes miteinander vermischt.
יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה קראן אחד עשר עשירי וחולין מעורבין זה בזה
Wozu brauche ich das noch? Das ist doch dasselbe! – Dies lehrt er uns: dass bei allem Gleichzeitigen beide heilig werden, obwohl die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden ist.
הא תו למה לי היינו הך הא קמ"ל דכל בת אחת תרווייהו קא קדשי ואע"ג דלא נעקר שם עשירי הימנו
Raw Kahana saß und trug diese Lehre vor. Raw Aschi sagte zu Raw Kahana: Ist denn nicht die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden? Und wir haben gelernt: Dies ist die Regel: Solange die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden ist, ist das elfte nicht geheiligt! – Das gilt [nur], wenn nacheinander; aber gleichzeitig werden beide heilig.
יתיב רב כהנא וקאמר ליה להא שמעתא אמר ליה רב אשי לרב כהנא והלא לא נעקר שם עשירי הימנו ותנן זה הכלל כל זמן שלא נעקר שם עשירי הימנו אין אחד עשר מקודש הני מילי בזה אחר זה אבל בבת אחת תרוייהו קא קדשי
Den Fall ‚nacheinander‘ lehrt er doch ausdrücklich: „Hat er das neunte ‚zehntes‘ genannt, das zehnte ‚zehntes‘ und das elfte ‚zehntes‘, so ist das elfte nicht geheiligt.“ „Dies ist die Regel“ – was soll das einschließen? Doch wohl, um das Gleichzeitige einzuschließen!
בזה אחר זה בהדיא קתני לה קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי אין אחד עשר מקודש זה הכלל לאיתויי מאי לאו לאיתויי בבת אחת
Denn wenn du nicht so sagst – das, was gelehrt wurde: Gingen zwei als zehntes hinaus, und keines kam dem anderen zuvor, und er nannte sie ‚zehntes‘, so sind Zehntes und Elftes miteinander vermischt – ist doch die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden! Doch wohl, weil wir sagen: Bei allem Gleichzeitigen werden beide heilig.
דאי לא תימא הכי הא דתניא יצאו שנים בעשירי ולא קדם אחד מהן את חבירו וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה והלא לא נעקר שם עשירי הימנו אלא לאו משום דאמרינן כל בבת אחת תרוייהו קא קדשי
Wenn deshalb – das ist kein Beweis: Hier befassen wir uns damit, dass eines von ihnen vorausging und seinen Kopf hinausstreckte und er es ‚elftes‘ nannte, und sie sich dann wieder vermischten und zusammen hinausgingen und er sie ‚zehntes‘ nannte; denn so ist die Bezeichnung ‚zehntes‘ vom [zehnten] gelöst worden.
אי משום הא לא איריא הכא במאי עסקינן דקדים חד מינייהו ואפיק לרישיה וקרייה אחד עשר והדר איערוב ונפוק בהדדי וקרינהו עשירי דהא נעקר שם עשירי הימנו
Du kannst sogar sagen: nach Rabbi. Wenn Rabbi das sagte, [dann dort,] wo er viele Tiere hat, sodass wir sagen: Er meint ‚eins‘ einer [neuen] Zehnergruppe; hier aber hat er nicht mehr Tiere.
אפי' תימא רבי כי אמר רבי היכא דאית ליה בהמות טובא דאמרי' חד עישורא קאמר הכא דלית ליה בהמות טפי
Was ist [die Ansicht] Rabbis? Wie gelehrt wurde: Hat er das zehnte ‚elftes‘ und das elfte ‚zehntes‘ genannt, so ist das elfte nicht heilig – Worte Rabbis. Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Das elfte ist heilig. Rabbi stellte eine Regel auf: Solange die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden ist, ist das elfte nicht heilig. Rawa sagte: Hier befassen wir uns mit [einem Fall], wo er viele Tiere hat, sodass wir sagen: Er meint ‚eins‘ einer [neuen] Zehnergruppe.
מאי רבי דתניא קרא לעשירי אחד עשר ולאחד עשר עשירי אין אחד עשר קדוש דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אחד עשר קדוש כלל אמר רבי כל זמן שלא נעקר שם עשירי הימנו אין אחד עשר קדוש אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון דאית ליה בהמות טובא דאמרינן חד עישורא קאמר
Gingen zwei als zehntes hinaus: In einer [Baraita] wird gelehrt: Sie sollen weiden; in einer [anderen] wird gelehrt: Sie sollen dargebracht werden; und in noch einer anderen wird gelehrt: Sie sollen sterben.
יצאו שנים בעשירי תנא חדא ירעו ותנא חדא יקריבו ותניא אידך ימותו
Das ist kein Widerspruch: Die, die lehrt ‚sie sollen weiden‘, ist [die Ansicht] der Rabbanan, die sagen: Man bringt Heiliges nicht in den Zustand der Untauglichkeit.
לא קשיא הא דתנא ירעו רבנן היא דאמרי אין מביאין קדשים לבית הפסול
Original: Bekhorot 60b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.