Auch das neunte ist nur dann heilig, wenn die Bezeichnung ‚zehntes‘ vom [eigentlichen zehnten] gelöst worden ist; und so ergibt es auch die Logik:
אף התשיעי אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם עשירי הימנו והדין נותן
Bechorot 59b בכורות
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wenn das elfte, das [beim Ersatz] eine Heiligkeit zur Darbringung bewirkt, nur dann heilig ist, wenn die Bezeichnung ‚zehntes‘ vom [zehnten] gelöst worden ist – ist es dann nicht folgerichtig, dass beim neunten, das keine Heiligkeit zur Darbringung bewirkt, [gilt]: Ist die Bezeichnung ‚zehntes‘ vom [zehnten] gelöst worden – ja; wenn nicht – nein?
ומה אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם עשירי הימנו תשיעי שאין עושה קדושה ליקרב אינו דין שאם נעקר שם עשירי הימנו אין אי לא לא
Gerade dies ergibt [das Gegenteil]: Beim elften, das eine Heiligkeit zur Darbringung bewirkt – ist die Bezeichnung ‚zehntes‘ vom [zehnten] gelöst worden, ja; wenn nicht, nein; beim neunten, das keine Heiligkeit zur Darbringung bewirkt, [gilt es,] auch wenn die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden ist.
היא הנותנת אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב אי נעקר שם עשירי הימנו אין אי לא לא תשיעי שאינו עושה קדושה ליקרב אע"ג דלא נעקר שם עשירי הימנו
Oder auch: Beim elften, bei dem das zehnte [schon] festgestellt ist – ist die Bezeichnung ‚zehntes‘ vom [zehnten] gelöst worden, ja; wenn nicht, nein;
אי נמי אחד עשר דאיברר ליה עשירי אי נעקר שם עשירי הימנו אין אי לא לא
beim neunten, bei dem das zehnte noch nicht festgestellt ist, [gilt es,] auch wenn die Bezeichnung ‚zehntes‘ nicht vom [zehnten] gelöst worden ist. – Es gibt nichts mehr [dagegen einzuwenden].
תשיעי דאכתי לא איברר ליה עשירי ואע"ג דלא נעקר שם עשירי הימנו תו לא מידי
Rawa sagte: Die gebührende Zählung befreit. Woher hat Rawa das? Wollte man sagen, aus dem, was wir gelernt haben: „Sprang eines von den gezählten zu ihnen zurück, so sind alle befreit“ – sind die Gezählten selbst nicht durch die gebührende Zählung befreit worden?
אמר רבא מנין הראוי פוטר מנא ליה לרבא הא אילימא מהא דתנן קפץ אחד מן המנויין לתוכן כולן פטורין מנויין גופייהו דאיפטרו לאו במנין הראוי
Vielleicht, weil er für sie [schon] verzehntet hatte!
ודלמא דעשר עילוייהו
Das kannst du nicht sagen, denn er lehrt [gesondert]: „von den verzehnteten zu ihnen [zurück]“.
ההיא לא מצית אמרת הא תני מן המעושרין לתוכן
Vielleicht: Was heißt ‚verzehntete‘? Gerade der Zehnt [selbst]. Das ist auch genau, denn er lehrt: „sie sollen weiden“.
ודלמא מאי מעושרין מעשר דוקא דיקא נמי דקתני ירעו
Vielmehr sagte Rawa: Die Schrift sagt: „geht hindurch“ (Lev 27,32) – nicht das, was schon hindurchgegangen ist. Was heißt ‚schon hindurchgegangen‘? Wenn, dass er für sie verzehntet hat – muss man das sagen? Vielmehr doch, dass sie durch die gebührende Zählung befreit worden sind. Schließe daraus.
אלא אמר רבא אמר קרא (ויקרא כז, לב) יעבור ולא שכבר עבר מאי שכבר עבר אי דעשר עילוייהו צריכא למימרא אלא לאו דאיפטרו להו במנין הראוי שמע מינה
Es wurde gemäß Rawa gelehrt: Hatte er zehn Lämmer, brachte sie in den Pferch und zählte fünf, und eines von ihnen starb: Starb es von den gezählten, so zählt er weiter und ergänzt zu ihnen; starb es aber von den nicht gezählten, so sind die gezählten befreit, und die nicht gezählten verbinden sich mit einer anderen Tenne.
תניא כוותיה דרבא היו לו עשרה טלאים והכניסן לדיר ומנה חמשה ומת אחד מהם אם מן המנויים מת מונה ומשלים עליהם ואם משאינן מנויים מת מנויים פטורין ושאינן מנויים מצטרפין לגורן אחר
Und Rawa sagte: Hatte er vierzehn Lämmer und brachte sie in den Pferch, und es gingen sechs durch diese Öffnung hinaus und vier durch jene Öffnung, und vier blieben dort zurück: Gehen jene vier durch die Öffnung der sechs hinaus, so nimmt er eines von ihnen, und die übrigen verbinden sich mit einer anderen Tenne;
ואמר רבא היו לו י"ד טלאים והכניסן לדיר ויצאו ששה בפתח זה וארבעה בפתח זה וארבעה נשתיירו שם אותם ארבעה אם בפתח הששה יצאו נוטל אחד מהם והשאר מצטרפין לגורן אחר
wenn nicht, so sind die sechs befreit, und die vier und vier verbinden sich mit einer anderen Tenne.
ואם לאו ששה פטורין וארבעה ארבעה מצטרפין לגורן אחר
Gingen vier durch diese Öffnung hinaus und sechs durch jene Öffnung, und vier blieben dort zurück: Gehen jene vier durch die Öffnung der sechs hinaus, so nimmt er eines von ihnen, und die übrigen sind befreit; wenn nicht, so sind die vier und die sechs befreit, und die vier verbinden sich mit einer anderen Tenne.
יצאו ארבעה בפתח זה וששה בפתח זה ונשתיירו שם ארבעה אם אותם ארבעה בפתח הששה יצאו נוטל מהם אחד והשאר פטורים ואם לאו ארבעה וששה פטורים וארבעה מצטרפין לגורן אחר
Gingen vier durch diese Öffnung hinaus und vier durch jene Öffnung, und sechs blieben dort zurück: Gehen jene sechs durch eine [der beiden] Öffnung[en] hinaus, so nimmt er eines von ihnen, und die übrigen sind befreit; wenn nicht, so sind die vier befreit, und die sechs verbinden sich mit einer anderen Tenne.
יצאו ארבעה בפתח זה וארבעה בפתח זה ונשתיירו שם ששה אם אותן ששה יצאו בפתח אחד נוטל מהם אחד והשאר פטורים ואם לאו ארבעה פטורים וששה מצטרפין לגורן אחר
Was lehrt er uns? Dass die gebührende Zählung befreit – das hat Rawa doch schon einmal gesagt! – Man könnte meinen: Bei einer sicheren gebührenden Zählung sagen wir es, bei einer zweifelhaften gebührenden Zählung, die für hier und für dort taugt, sagen wir es nicht; so lehrt er uns.
מאי קמ"ל דמנין הראוי פוטר והאמר רבא חדא זמנא מהו דתימא ודאי מנין הראוי אמרינן ספק מנין הראוי דחזי להכא ודחזי להכא לא אמרינן קמ"ל
Und Rawa sagte: Hatte er fünfzehn Lämmer, so soll er nicht sagen: ‚Ich sondere zehn aus, bringe sie in den Pferch, nehme eines von ihnen, und die übrigen sind befreit‘; vielmehr bringt er sie [alle] in den Pferch, lässt zehn hinausgehen, nimmt eines von ihnen, und die übrigen verbinden sich mit einer anderen Tenne. So wurde auch gelehrt: Hatte er fünfzehn Lämmer,
ואמר רבא היו לו חמשה עשר טלאים לא יאמר אברור עשרה ואכניסם לדיר ואטול מהם אחד והשאר פטורים אלא כונסן לדיר ומוציא עשרה ונוטל מהם אחד והשאר מצטרפין לגורן אחר תניא נמי הכי היו לו חמשה עשר טלאים
Original: Bekhorot 59b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.