So sagte Rabbi Jochanan: Selbst [ein Anteil, dessen Verlust] einen leichten Makel [verursacht]. Und zu dem, was wir gelernt haben: „Ein Mutterschaf, das eine Art Ziege geworfen hat, und eine Ziege, die eine Art Schaf geworfen hat – [das Junge] ist von der Erstgeburt befreit; hat es aber einige der Merkmale [der Mutter], ist es pflichtig“ – [sagte er:] Es ist ein bleibender Makel, um seinetwegen schlachten zu dürfen.
הכי אמר רבי יוחנן אפי' מום קל והדתנן רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב מום קבוע הוי לשחוט עליו
Aber „ein bleibender Makel“ – was lässt uns das hören? Dass es, da es verändert ist, einen Makel hat? Das haben wir [schon] gelernt: „Gleicht sein Maul dem eines Schweines, so ist das ein Makel.“
אלא מום קבוע מאי קא משמע לן דכיון דאישתני הוה ליה מומא תנינא ופיו דומה כשל חזיר הרי זה מום
Und wenn du sagst: Dort ist es durch etwas verändert, dessen Art nicht der Heiligkeit der Erstgeburt unterliegt, hier ist es durch etwas verändert, dessen Art der Heiligkeit der Erstgeburt unterliegt – auch das haben wir gelernt: „Ein Auge ist groß und eines klein.“
וכי תימא התם נשתנה בדבר שאין במינו קדוש בבכורה הכא נשתנה בדבר שבמינו קדוש בבכורה הא נמי תנינא עינו אחת גדולה ואחת קטנה
Und [ein Tanna] lehrte: „Groß“ – groß wie das eines Kalbes; „klein“ – klein wie das einer Gans. Gut, „klein wie das einer Gans“ – deren Art unterliegt nicht der Heiligkeit der Erstgeburt; aber „groß wie das eines Kalbes“ – dessen Art unterliegt der Heiligkeit der Erstgeburt. Ist es also nicht deshalb, weil wir sagen: Da es verändert ist, ist es ein Makel?
ותנא גדולה גדולה כשל עגל וקטנה קטנה כשל אווז בשלמא קטנה כשל אווז אין במינו קדוש בבכורה אלא גדולה כשל עגל יש במינו קדוש בבכורה אלא לאו משום דאמרינן כיון דאישתני הוה ליה מומא
Nein, [sondern] weil es wie ein Ungleichgliedriger ist. So ist es auch einleuchtend, denn wir haben gelernt: „Diese Makel, ob bleibend oder vorübergehend, machen untauglich. Dazu kommen beim Menschen: [wenn] seine beiden Augen groß, [oder] beide klein sind.“
לא משום דהוה ליה שרוע הכי נמי מסתברא דתנן מומין אלו בין קבועין בין עוברין פוסלין יתר עליהן אדם עיניו שתיהן גדולות שתיהן קטנות
Beim Menschen steht geschrieben: „Jedermann vom Samen Aarons“ (Lev 22,4) – wir brauchen einen Mann, der [den anderen] vom Samen Aarons gleicht; aber beim Tier sind auch beide groß oder beide klein kein Makel.
גבי אדם הוא דכתיב (ויקרא כב, ד) איש איש מזרע אהרן דבעינן איש שוה בזרעו של אהרן אבל בהמה שתיהן גדולות שתיהן קטנות נמי לא הוי מומא
Ein [Auge] groß und eines klein – was ist der Grund? Wenn wegen der Veränderung, dann auch, wenn beide groß oder beide klein sind! Vielmehr doch, weil es wie ein Ungleichgliedriger ist.
אחת גדולה ואחת קטנה מאי טעמא אי משום שינוי אפילו שתיהן גדולות שתיהן קטנות נמי אלא לאו משום דהוה ליה שרוע
Nein, ich sage dir tatsächlich: wegen der Veränderung; Veränderung ist ein Makel. Und was dir schwierig ist – auch wenn beide groß oder beide klein sind: Dort [gilt]: Käme es von übermäßiger Wohlgenährtheit, müssten beide fett werden; käme es von übermäßiger Magerkeit, müssten beide abmagern.
לא לעולם אימא לך משום שינוי שינוי הוי מומא ודקא קשיא לך אפילו שתיהן גדולות שתיהן קטנות התם אי מחמת בריותא יתירא תרווייהו בעי למיברא אי מחמת כחישותא יתירא תרווייהו בעי מיכחש
Einer Proselytin übergaben ihre [nichtjüdischen] Brüder Vieh zum Mästen. Sie kam vor Rawa. Er sagte zu ihr: Niemand richtet sich nach dieser [Ansicht] des Rabbi Jehuda, der sagt: [Vieh in] Teilhaberschaft mit einem Götzendiener ist der Erstgeburt unterworfen.
ההיא גיורתא דהוו מסרין לה אחי חיותא לפטומה אתאי לקמיה דרבא אמר לה לית דחש לה להא דרבי יהודה דאמר שותפות עובד כוכבים חייבת בבכורה
Raw Mari bar Rachel hatte Vieh. Er übereignete ihre Ohren einem Götzendiener, verbot sie [dennoch] für Schur und Arbeit und gab sie den Kohanim. Und das Vieh des Raw Mari bar Rachel ging zugrunde.
רב מרי בר רחל הויא ליה ההיא חיותא הוה מקנה לאודנייהו לעובד כוכבים ואסר להו בגיזה ועבודה ויהיב להו לכהנים וכלאי חיותא דרב מרי בר רחל
Und da er sie doch für Schur und Arbeit verbot und sie den Kohanim gab – warum übereignete er ihre Ohren einem Götzendiener? Damit man nicht durch sie zu einem Fehltritt kommt. Wenn so, warum ging das Vieh des Raw Mari zugrunde? Weil er sie ihrer Heiligkeit entzog.
וכי מאחר דאסר להו בגיזה ועבודה ויהיב להו לכהנים אמאי מקנה להו לאודנייהו לעובד כוכבים דלמא אתי בהו לידי תקלה אי הכי מאי טעמא כלו חיותא דרב מרי משום דמפקע להו מקדושתייהו
Aber Raw Jehuda sagte doch: Es ist einem Menschen erlaubt, einem Erstgeborenen einen Makel zuzufügen, bevor es an die Luft der Welt herausgekommen ist! – Dort entzieht er es der Heiligkeit des Altars, der Heiligkeit des Kohen entzieht er es nicht; hier entzieht er es sogar der Heiligkeit des Kohen.
והאמר רב יהודה מותר לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם התם מקדושת מזבח קא מפקע ליה מקדושת כהן לא מפקע ליה הכא אפי' מקדושת כהן קא מפקע ליה
Und wenn du willst, sage: Raw Mari bar Rachel verstand es, eine vollständige Übereignung vorzunehmen; aber ein anderer sah es, ging hin und tat es [ebenso], im Glauben, Raw Mari habe etwas [Wirksames] getan, und kam dadurch zu einem Fehltritt.
ואיבעית אימא רב מרי בר רחל ידע לאקנויי קנין גמור וחזי ליה איניש אחרינא ואזיל ועביד וסבר רב מרי מילתא הוא דעבד ואתי בה לידי תקלה:
MISCHNA: Kohanim und Leviten sind befreit, durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn sie [die Erstgeborenen] der Israeliten in der Wüste befreit haben, ist es nur recht, dass sie ihre eigenen befreien.
מתני׳ כהנים ולוים פטורין מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו את של עצמן:
Original: Bekhorot 3b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.