– um ihr Fett einzuschließen.
לאתויי חלבו
Bechorot 16a בכורות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Der Meister sagte: „Sie werden nicht makellos ausgelöst, und man weiht sie nicht für ein beliebiges Opfer.“ Makellos werden sie nicht ausgelöst – makelbehaftet aber werden sie ausgelöst; für ein beliebiges [Opfer] weiht man sie nicht – für eben dieses Opfer aber weiht man sie.
אמר מר אין נפדין תמימין ואין מתפיסן לכל זבח שירצה תמימים הוא דלא מיפרקי הא בעלי מומין מיפרקי לכל שירצה הוא דאין מתפיסן הא לאותו זבח מתפיסן
Wie findest du es, dass man sie für eben dieses Opfer weiht und sie mit ihrem Makel ausgelöst werden? Sollen wir sagen, das sei eine Widerlegung Raw Hunas?
היכי משכחת לה דמתפיסן לאותו זבח ונפדין במומן נימא תיהוי תיובתא דרב הונא
Raw Huna sagt dir: Dasselbe gilt, dass sie auch makelbehaftet nicht ausgelöst werden; und weil er im Anfangssatz „sie werden makellos ausgelöst“ lehrte, lehrte er auch im Schlusssatz „sie werden nicht makellos ausgelöst“; und weil er im Anfangssatz „für jedes beliebige Opfer“ lehrte, lehrte er auch im Schlusssatz „für ein beliebiges Opfer“.
אמר לך רב הונא ה"ה דאפילו בעלי מומין אין נפדין ואיידי דתנא רישא נפדין תמימים תנא נמי סיפא אין נפדין תמימים ואיידי דתנא רישא לכל זבח שירצה תנא נמי סיפא לכל זבח שירצה:
„Und wer sie außerhalb schlachtet, ist frei“: Raw Huna lehrt: „ist schuldig“, und bezieht es auf Flecken im Auge, und zwar nach Rabbi Akiwa, der sagt: Sind sie [auf den Altar] hinaufgekommen, steigen sie nicht wieder hinab.
והשוחטן בחוץ פטור: רב הונא מתני חייב ומוקים לה בדוקין שבעין ואליבא דר"ע דאמר אם עלו לא ירדו:
„Ob vor seiner Auslösung oder nach seiner Auslösung bewirkt es Tausch“: Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Abuhas: Und sein Tausch nach seiner Auslösung muss sterben. Was ist der Grund? Wie soll man verfahren? Ihn darbringen? Er stammt aus einer verdrängten Heiligkeit. Ihn auslösen? Er ist nicht stark genug, dass sein Auslösungsgeld [die Heiligkeit] erfasse. Daher muss er sterben.
בין לפני פדיונו בין לאחר פדיונו עושה תמורה: אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה ותמורתו לאחר פדיונו מתה מאי טעמא היכי ליעביד ליקרביה מכח קדושה דחויה קאתיא ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה הלכך מתה
Raw Amram wandte ein: Soll er doch mit seinem Makel von den Eigentümern gegessen werden! Was ist denn der Unterschied zwischen diesem und dem Tausch des Erstgeborenen und des Zehnten? Denn wir haben gelernt: Der Tausch des Erstgeborenen und des Zehnten – sie, ihre Jungen und die Jungen ihrer Jungen bis ans Ende der Welt sind wie das Erstgeborene und der Zehnte und werden mit ihrem Makel von den Eigentümern gegessen.
מתקיף לה רב עמרם ותיתכיל במומה לבעלים וכי מה בין זו לתמורת בכור ומעשר דתנן תמורת בכור ומעשר הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם הרי הן כבכור ומעשר ויאכלו במומן לבעלים
Abaje sagte zu ihm: Dieses trägt den Namen seiner Mutter, und jenes trägt den Namen seiner Mutter. Dieses heißt ganz und gar „Tausch des Erstgeborenen und des Zehnten“: Wie das Erstgeborene und der Zehnte mit ihrem Makel von den Eigentümern gegessen werden, so wird auch ihr Tausch gegessen.
אמר ליה אביי זה שם אמו עליו וזה שם אמו עליו זה כולו תמורת בכור ומעשר מיקריא מה בכור ומעשר במומן מיתאכלן לבעלים אף תמורתן מיתאכלא
Und jenes trägt den Namen seiner Mutter und heißt „Tausch von Opfertieren“: Wie Opfertiere nur durch Auslösung gegessen werden, so wird auch ihr Tausch nur durch Auslösung gegessen; dieser aber ist nicht stark genug, dass sein Auslösungsgeld [die Heiligkeit] erfasse.
וזה שם אמו עליו תמורת קדשים מיקריא מה קדשים לא מיתכלי אלא בפדיון אף תמורתן נמי לא מיתכלי אלא בפדיון והא לא אלימא למיתפס פדיונה
Es wurde gelehrt wie Raw Nachman: Woher [wissen wir] vom Tausch untauglich gewordener Opfertiere, dass er sterben muss? Die Schrift lehrt: „Von denen, die wiederkäuen … unrein“ (Lev 11,4). – Dies braucht man doch für die fünf Sündopfer, die sterben müssen! – Jenes ergibt sich aus „von denen, die gespaltene Hufe haben … unrein“ (Lev 11,4).
תניא כוותיה דרב נחמן מנין לתמורת פסולי המוקדשין שמתה תלמוד לומר (ויקרא יא, ד) ממעלי הגרה טמא האי מיבעי ליה לחמש חטאות מתות ההוא (ויקרא יא, ד) ממפריסי הפרסה טמא נפקא
Es wurde ebenso gelehrt: Woher [wissen wir] von den fünf Sündopfern, die sterben müssen? Die Schrift lehrt: „Von denen, die gespaltene Hufe haben … unrein.“ – Die fünf Sündopfer, die sterben müssen, kennt man doch aus der Überlieferung! Vielmehr kommt der Vers für den Tausch des Schuldopfers.
תניא נמי הכי מנין לחמש חטאות מתות תלמוד לומר ממפריסי הפרסה טמא חמש חטאות מתות הילכתא גמירי לה אלא כי אתא קרא לתמורת אשם
Auch der Tausch des Schuldopfers ist doch Überlieferung: Alles, was beim Sündopfer sterben muss, weidet beim Schuldopfer!
תמורת אשם נמי הילכתא היא כל שבחטאת מתה באשם רועה
Vielmehr [geht es] tatsächlich [um] die fünf Sündopfer, die sterben müssen, und der Vers ist nötig und die Überlieferung ist nötig. Denn [wüsste ich es nur] aus dem Vers, würde ich sagen: zum Weiden; daher lehrt uns die Überlieferung: zum Sterben. Und [wüsste ich es nur] aus der Überlieferung, würde ich sagen: Wenn einer vorsätzlich von diesen fünf Sündopfern isst, liegt zwar ein Verbot vor, aber kein Verbotsgebot; daher lehrt er uns, dass ein Verbotsgebot vorliegt.
אלא לעולם חמש חטאות מתות ואצטריך קרא ואצטריך הילכתא דאי מקרא הוה אמינא לרעייה קמ"ל הילכתא למיתה ואי מהילכתא הוה אמינא היכא דעבד איקרי ואכל מהני חמש חטאות איסורא איכא לאו ליכא קמשמע לן דאיכא לאו
Und wenn du willst, sage ich: [Der Vers dient dazu,] das, was aus „die wiederkäuen“ hervorgeht, dem gleichzustellen, was aus „die gespaltene Hufe haben“ hervorgeht: Wie dort durch Sterben, so auch hier durch Sterben.
ואיבעית אימא לאקושי דבר הבא ממעלי גרה לדבר הבא ממפריסי הפרסה מה להלן במיתה אף כאן במיתה:
MISCHNA: Wer „eisernes Vieh“ von einem Götzendiener übernimmt –
מתני׳ המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים
Original: Bekhorot 16a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.