Wie bei „deinem Nächsten“ durch eine [Erwerbsart], so auch beim Götzendiener durch eine [Erwerbsart].
מה עמיתך באחת אף עובד כוכבים נמי באחת
Bechorot 13b בכורות
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Man sagte: Und nach Amemar, der sagt, das Ziehen erwirbt beim Götzendiener – das ist recht, wenn er der Ansicht Rabbi Jochanans ist, der sagt: Nach Torarecht erwirbt das Geld; dann wirkt das Ziehen nicht bei „deinem Nächsten“: „deinem Nächsten“ durch Geld, dem Götzendiener durch Ziehen.
אמרי ולאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות משיכה לא אהני לעמיתך לעמיתך בכסף לעובד כוכבים במשיכה
Ist er aber der Ansicht Resch Lakischs, der sagt, das Ziehen ist ausdrücklich in der Tora genannt, dann [gilt] für deinen Nächsten Ziehen und für den Götzendiener Ziehen – wozu brauche ich dann „deinem Nächsten“?
אלא אי סבר לה כר"ל דאמר משיכה מפורשת מן התורה לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים במשיכה לעמיתך למה לי
Man sagte: „Deinem Nächsten“ – [ihm] erstattest du die Übervorteilung zurück, aber du erstattest die Übervorteilung nicht dem Kanaaniter zurück. – Dass es beim Kanaaniter [nicht gilt], ergibt sich doch schon aus „Ihr sollt einander nicht übervorteilen“ (Lev 25,14)!
אמרי לעמיתך אתה מחזיר אונאה ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני לכנעני (ויקרא כה יד) מאל תונו איש את אחיו נפקא
Einer [der Verse] für den Kanaaniter und einer für das Geweihte, und beide sind nötig. Denn hätte der Allbarmherzige nur einen geschrieben, würde ich sagen: Nur beim Kanaaniter gibt es keine Übervorteilung, beim Geweihten aber gibt es Übervorteilung; daher lehrt er uns [dies].
חד בכנעני וחד בהקדש וצריכי דאי כתב רחמנא חד הוה אמינא לכנעני הוא דאין לו אונאה אבל הקדש יש לו אונאה קמ"ל
Das ist recht nach dem, der sagt, ihn zu berauben ist verboten; dann ist ein Vers nötig, um die Übervorteilung zu erlauben. Ist er aber der Ansicht dessen, der sagt, den Kanaaniter zu berauben ist erlaubt – braucht man da über die Übervorteilung noch zu fragen? Man sagte: Ist er der Ansicht dessen, der sagt, ihn zu berauben ist erlaubt, dann ist er notgedrungen der Ansicht Rabbi Jochanans.
הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאצטריך קרא למישרי אונאה אלא אי סבר לה כמ"ד גזילו של כנעני מותר אונאה מיבעיא אמרי אי סבר לה כמ"ד גזילו מותר על כורחיך כר' יוחנן ס"ל
Man wandte ein: Wer Altwaren von einem Götzendiener kauft und darunter einen Götzen findet: Hat er [sie] gezogen, bevor er das Geld gegeben hat, gibt er [sie] zurück; hat er gezogen, nachdem er das Geld gegeben hat, bringt er den Nutzen [davon] ins Salzmeer.
מיתיבי הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח
Wenn du nun sagst, das Geld erwirbt – wozu brauche ich das Ziehen? – Hier handelt es sich um [den Fall], dass er auf sich genommen hat, nach israelitischem Recht gerichtet zu werden. – Wenn dem so ist, wozu brauche ich das Geld? – Er meint Folgendes: Auch wenn er das Geld gegeben hat – hat er gezogen, ja, und wenn nicht, nicht.
ואי אמרת מעות קונות משיכה ל"ל הכא במאי עסקינן שקיבל עליו לדון בדיני ישראל אי הכי מעות למה לי הכי קאמר אע"פ שנתן מעות אי משיך אין ואי לא לא
Wenn dem so ist, ist der Anfangssatz schwierig! Abaje sagte: Der Anfangssatz [entscheidet so], weil es ein irrtümlicher Kauf ist. Rawa sagte zu ihm: Im Anfangssatz, weil es ein irrtümlicher Kauf ist – und im Schlusssatz ist es kein irrtümlicher Kauf?
אי הכי קשיא רישא אמר אביי רישא משום דאיכא מקח טעות אמר ליה רבא רישא משום דאיכא מקח טעות סיפא ליכא מקח טעות
Vielmehr sagte Rawa: Im Anfangs- wie im Schlusssatz ist es ein irrtümlicher Kauf. Im Anfangssatz, wo er kein Geld gegeben hat, sieht es nicht so aus, als sei der Götze in der Hand eines Israeliten gewesen; im Schlusssatz, wo er Geld gegeben hat, sieht es so aus, als sei der Götze in der Hand eines Israeliten gewesen.
אלא אמר רבא רישא וסיפא מקח טעות רישא דלא יהיב זוזי לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל
Und Abaje sagt dir: Der Anfangssatz ist ein irrtümlicher Kauf, denn er wusste es nicht, da er ihm ja kein Geld gegeben hatte; der Schlusssatz ist kein irrtümlicher Kauf, denn da er Geld gegeben hatte, hätte er, als er zog, genau nachsehen und erst dann ziehen müssen.
ואביי אמר לך רישא מקח טעות דלא ידע דהא לא יהיב ליה זוזי סיפא לאו מקח טעות הוא דכיון דיהיב זוזי כי קא משיך איבעי לעיוני והדר מימשך
Raw Aschi sagte: Da im Anfangssatz das Ziehen nicht erwirbt, erwirbt auch im Schlusssatz das Ziehen nicht; und weil er im Anfangssatz „er hat gezogen“ lehrte, lehrte er auch im Schlusssatz „er hat gezogen“.
רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה קונה סיפא נמי משיכה אינה קונה ואיידי דתנא רישא משך תנא סיפא נמי משך
Rabina sagte: Da im Schlusssatz das Ziehen erwirbt, erwirbt auch im Anfangssatz das Ziehen; und der Anfangssatz meint Folgendes: Hat er weder [Geld] gegeben noch gezogen, kann er zurücktreten. Was heißt „er kann zurücktreten“? Er kann von [bloßen] Worten zurücktreten.
רבינא אמר מדסיפא משיכה קונה רישא נמי משיכה קונה ורישא הכי קאמר אם לא נתן ולא משך יחזור מאי יחזור יחזור בדברים
Er ist der Ansicht: Bei [bloßen] Worten gilt [der Vorwurf] der Wortbrüchigkeit. Das gilt aber nur [bei] einem Israeliten gegenüber einem Israeliten, die zu ihrem Wort stehen; aber [bei] einem Israeliten gegenüber einem Götzendiener, die nicht zu ihrem Wort stehen, nicht.
קסבר דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה והני מילי ישראל מישראל דקיימו בדבורייהו אבל ישראל מעובד כוכבים דאינהו לא קיימי בדבורייהו לא:
Original: Bekhorot 13b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.