die ausdrücklich geschrieben steht, lehrt er; eine, die aus der Auslegung folgt, lehrt er nicht.
דכתיבא בהדיא קתני דאתיא מדרשא לא קתני
Bawa Mezia 95b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: Entlieh er sie und entlieh ihren Eigentümer mit ihr, mietete er sie und mietete ihren Eigentümer mit ihr, entlieh er sie und mietete ihren Eigentümer mit ihr, mietete er sie und entlieh ihren Eigentümer mit ihr – obwohl der Eigentümer an einem anderen Ort Arbeit verrichtet, und sie verendete, ist er frei.
ת"ש שאלה ושאל בעליה עמה שכרה ושכר בעליה עמה שאלה ושכר בעליה עמה שכרה ושאל בעליה עמה אף על פי שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה פטור
Man nahm an: Wessen [Lehre] ist das? Es ist die des Rabbi Jehuda, der sagt: Der Mieter gleicht dem bezahlten Hüter; und siehe, dieser Tanna lehrt eine Sache, die aus der Auslegung folgt, den unentgeltlichen Hüter aber lehrt er nicht!
סברוה הא מני ר' יהודה היא דאמר שוכר כשומר שכר דמי והא האי תנא קתני מילתא דאתיא מדרשא ואילו שומר חנם לא קתני
Wessen [Lehre] ist das? Es ist die des Rabbi Meir, der sagt: Der Mieter gleicht dem unentgeltlichen Hüter; er lehrt also den unentgeltlichen Hüter, und dasselbe gilt für den bezahlten Hüter.
הא מני ר"מ היא דאמר שוכר כשומר חנם דמי ותנא שומר חנם והוא הדין לשומר שכר
Wenn du willst, sage: wie Rabba bar Abuha es umkehrt und lehrt: Der Mieter – wie bezahlt er? Rabbi Meir sagt: wie ein bezahlter Hüter; Rabbi Jehuda sagt: wie ein unentgeltlicher Hüter.
איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר שכר ר' יהודה אומר כשומר חנם
Raw Hamnuna sagte: Immer ist er schuldig, es sei denn, es ist eine Kuh und er [, der Eigentümer,] pflügt mit ihr, ein Esel und er treibt ihn, und es sei denn, der Eigentümer ist [bei ihm] von der Zeit des Entleihens bis zur Zeit des Brechens und Verendens. Folglich meint er: „Sein Eigentümer ist bei ihm“ bezieht sich auf die ganze Sache.
אמר רב המנונא לעולם הוא חייב עד שתהא פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריה ועד שיהו בעלים משעת שאילה עד שעת שבורה ומתה אלמא קסבר בעליו עמו אכולה מילתא משמע
Rawa wandte ein: Entlieh er sie und entlieh ihren Eigentümer mit ihr, mietete er sie und mietete ihren Eigentümer mit ihr, mietete er sie und entlieh ihren Eigentümer mit ihr, entlieh er sie und mietete ihren Eigentümer mit ihr – obwohl der Eigentümer an einem anderen Ort Arbeit verrichtet, und sie verendete, ist er frei. Geht es nicht um eine andere Arbeit?
מתיב רבא שאלה ושאל בעליה עמה שכרה ושכר בעליה עמה שכרה ושאל בעליה עמה שאלה ושכר בעליה עמה אע"פ שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה פטור מאי לאו במלאכה אחרת
Nein, um dieselbe Arbeit. Was heißt dann „an einem anderen Ort“? Dass er [den Boden] auflockert und vor ihr hergeht.
לא באותה מלאכה אלא מאי מקום אחר דקא מרפי ואזיל קמה
Aber da der Schlusssatz von „auf ihr“ [spricht], geht es im Anfangssatz um eine andere Arbeit! Denn der Schlusssatz lehrt: Entlieh er sie und danach entlieh er ihren Eigentümer, mietete er sie und danach mietete er ihren Eigentümer mit ihr – obwohl der Eigentümer auf ihr pflügt, und sie verendete, ist er schuldig.
והא מדסיפא על גבה הוי רישא במלאכה אחרת דקתני סיפא שאלה ואח"כ שאל בעליה שכרה ואח"כ שכר בעליה עמה אע"פ שהבעלים חורשין ע"ג ומתה חייב
Man sagt: Anfangs- und Schlusssatz [handeln] von derselben Arbeit; der Anfangssatz lehrt uns eine Neuerung, und der Schlusssatz lehrt uns eine Neuerung. Der Anfangssatz lehrt uns eine Neuerung: Obwohl [der Eigentümer] nicht auf ihr, sondern [nur] bei derselben Arbeit ist, ist er frei, da der Eigentümer zur Zeit des Entleihens dabei war. Und der Schlusssatz lehrt uns eine Neuerung: Obwohl er auf ihr ist, ist er schuldig, da der Eigentümer zur Zeit des Entleihens nicht dabei war.
אמרי רישא וסיפא באותה מלאכה ורישא רבותא קמ"ל וסיפא רבותא קמ"ל רישא רבותא קמ"ל דאע"ג דלאו על גבה אלא באותה מלאכה כיון דהוו בעלים בשעת שאילה פטור וסיפא רבותא קמ"ל דאע"ג דעל גבה כיון דלא היו בעלים בשעת שאילה חייב
Was soll das? Zugestanden, wenn du sagst, der Anfangssatz [handelt] von einer anderen Arbeit und der Schlusssatz von derselben Arbeit, so ist das eine Neuerung.
האי מאי אי אמרת בשלמא רישא במלאכה אחרת וסיפא באותה מלאכה היינו רבותא
Wenn du aber sagst, Anfangs- und Schlusssatz [handeln] von derselben Arbeit, was ist die Neuerung? Hier wie dort ist es dieselbe Arbeit!
אלא אי אמרת רישא וסיפא באותה מלאכה מאי רבותא אידי ואידי באותה מלאכה הוי
Und ferner wurde gelehrt: Aus dem, was gesagt ist: „Wenn sein Eigentümer bei ihm ist, soll er nicht bezahlen“ (Ex 22,14), weiß ich doch, dass er, wenn sein Eigentümer nicht bei ihm ist, gewiss bezahlen soll! Was lehrt also [der Satz]: „Ist sein Eigentümer nicht bei ihm“ (Ex 22,13)? Um dir zu sagen: War er bei ihm zur Zeit des Entleihens, braucht er nicht bei ihm zu sein zur Zeit des Brechens und Verendens; war er bei ihm zur Zeit des Brechens und Verendens, muss er [auch] bei ihm gewesen sein zur Zeit des Entleihens.
ועוד תניא ממשמע שנאמר (שמות כב, יד) אם בעליו עמו לא ישלם איני יודע שאם בעליו אין עמו שלם ישלם אלא מה ת"ל (שמות כב, יג) בעליו אין עמו לומר לך היה עמו בשעת שאילה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאילה
Und es wurde eine andere [Baraita] gelehrt: Aus dem, was gesagt ist: „Ist sein Eigentümer nicht bei ihm, so soll er gewiss bezahlen“, weiß ich doch, dass er, wenn sein Eigentümer bei ihm ist, nicht bezahlen soll! Was lehrt also: „Wenn sein Eigentümer bei ihm ist“? Um dir zu sagen: Sobald sie [auch nur] eine Stunde mit dem Eigentümer aus dem Besitz des Verleihers herausgegangen ist, und sie verendet, ist er frei. Eine Widerlegung des Raw Hamnuna! Eine Widerlegung.
ותניא אידך ממשמע שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם איני יודע שאם בעליו עמו לא ישלם אלא מה ת"ל אם בעליו עמו לומר לך כיון שיצאה מרשות משאיל שעה אחת בבעלים ומתה פטור תיובתא דרב המנונא תיובתא
Abaje ist der Ansicht des Rabbi Joschija und erklärt die Verse nach Rabbi Joschija; Rawa ist der Ansicht des Rabbi Jonatan und erklärt die Verse nach Rabbi Jonatan.
אביי סבר לה כר' יאשיה ומתרץ לקראי כר' יאשיה רבא סבר לה כר' יונתן ומתרץ לקראי כר' יונתן
Abaje ist der Ansicht des Rabbi Joschija und erklärt die Verse nach Rabbi Joschija: „Ist sein Eigentümer nicht bei ihm, so soll er gewiss bezahlen“ – der Grund ist, dass er bei beiden [Zeitpunkten] nicht da ist; ist er aber bei einem da und bei einem nicht da, ist er frei.
אביי סבר לה כר' יאשיה ומתרץ לקראי כר' יאשיה בעליו אין עמו שלם ישלם טעמא דליתיה בתרוייהו הא איתיה בחדא וליתיה בחדא פטור
Es steht doch aber geschrieben: „Wenn sein Eigentümer bei ihm ist, soll er nicht bezahlen“ – der Grund ist, dass er bei beiden da ist; ist er aber bei einem da und bei einem nicht da, haftet er!
והא כתיב אם בעליו עמו לא ישלם טעמא דאיתיה בתרוייהו הא אי איתיה בחדא וליתיה בחדא מחייב
Um dir zu sagen: War er bei ihm zur Zeit des Entleihens, braucht er nicht bei ihm zu sein zur Zeit des Brechens und Verendens; war er bei ihm zur Zeit des Brechens und Verendens, muss er [auch] bei ihm gewesen sein zur Zeit des Entleihens.
לומר לך היה עמו בשעת שאילה אינו צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאילה
Original: Bava Metzia 95b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.