und wer geht, gleicht einem, der eine Arbeit verrichtet.
ומהלך כעושה מעשה דמי:
Bawa Mezia 92a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Beweis 6
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und beim Esel, wenn er abgeladen wird“: Wenn er abgeladen wird – wovon hat er [denn bis dahin] gefressen? Sage: bis er abgeladen wird. Damit haben wir gelernt, was die Rabbanan lehrten: Esel und Kamel fressen von der Last auf ihrem Rücken, nur darf er nicht mit der Hand nehmen und sie füttern.
ובחמור כשהיא פורקת: כשהיא פורקת מהיכן אכלה אימא עד שתהא פורקת תנינא להא דתנו רבנן חמור וגמל אוכלים ממשאוי שעל גביהן ובלבד שלא יטול בידו ויאכילם
MISCHNA: Der Arbeiter darf eine Gurke essen, selbst wenn sie einen Denar wert ist, eine Dattel, selbst wenn sie einen Denar wert ist. Rabbi Elasar Chisma sagt: Der Arbeiter darf nicht mehr als seinen Lohn essen. Die Weisen aber erlauben es; doch man belehrt den Menschen, dass er nicht gefräßig sei und sich [so] die Tür verschließe.
מתני׳ אוכל פועל קישות אפילו בדינר כותבת ואפילו בדינר ר' אלעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יתר על שכרו וחכמים מתירין אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו
GEMARA: Die Weisen – das ist doch dasselbe wie der erste Tanna! Ein Unterschied zwischen ihnen ist das „doch man belehrt“: Der erste Tanna hält nichts von „man belehrt“, die Rabbanan halten von „man belehrt“.
גמ׳ חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו אבל מלמדין לתנא קמא לית ליה מלמדין לרבנן אית להו מלמדין
Wenn du willst, sage: Ein Unterschied zwischen ihnen besteht hinsichtlich [der Lehre] des Rabbi Assi, denn Rabbi Assi sagte: Selbst wenn er ihn nur angestellt hat, eine einzige Traube zu lesen, darf er sie essen. Und Rabbi Assi sagte [auch]: Selbst wenn er nur eine einzige Traube gelesen hat, darf er sie essen.
איבעית אימא איכא בינייהו דרב אסי דאמר רב אסי אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול אחד אוכלו ואמר רב אסי אפילו לא בצר אלא אשכול אחד אוכלו
Und [beides] ist nötig. Denn hätte er uns nur das Erste gelehrt, [so hätte ich gesagt: Er darf essen,] weil nichts da ist, um es in die Gefäße des Hausherrn zu legen; wo aber etwas da ist, um es in die Gefäße des Hausherrn zu legen, würde ich sagen: Er soll zuerst hineinlegen und dann essen.
וצריכא דאי אשמעינן הך קמייתא משום דלא איכא למיתב לכליו של בעל הבית אבל היכא דאיכא למיתב לכליו של בעל הבית אימא ליתב ברישא והדר ליכול
Und hätte er uns nur dies gelehrt, [so hätte ich gesagt: Er darf essen,] weil es möglich ist, [das Hineinlegen] am Ende zu erfüllen; wo es aber nicht möglich ist, es am Ende zu erfüllen, würde ich sagen: nicht. Darum ist [beides] nötig.
ואי אשמעינן בהא דאפשר לקיומי לבסוף אבל היכא דלא אפשר לקיומי לבסוף אימא לא צריכא
Wenn du willst, sage: Ein Unterschied zwischen ihnen besteht hinsichtlich [der Lehre] des Raw, denn Raw sagte: Ich fand eine Geheimrolle im Haus des Rabbi Chija, und darin stand geschrieben: Issi ben Jehuda sagt: „Wenn du in den Weinberg deines Nächsten kommst“ (Dtn 23,25) – vom Kommen eines jeden Menschen spricht die Schrift.
איבעית אימא איכא בינייהו דרב דאמר רב מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר (דברים כג, כה) כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר
Und Raw sagte: Issi lässt keinem Geschöpf das Leben.
ואמר רב לא שבק איסי חיי לכל בריה
Raw Aschi sagte: Ich trug diese Lehre vor Raw Kahana vor: Vielleicht [gilt sie nur] für jene, die für ihre Mahlzeit arbeiten, die arbeiten und essen? Er sagte zu mir: Selbst so ist es dem Menschen lieber, Arbeiter anzustellen, die seinen Obstgarten abernten, als dass alle Welt kommt und ihn leer isst.
אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא דלמא בעושין בסעודתם דעבדו ואכלו אמר לי אפילו הכי ניחא ליה לאיניש לאוגר אגורי וניקטפיה לפרדיסיה ולא ניתו כולי עלמא ואכלו ליה
Man fragte: Isst der Arbeiter vom Seinen, oder isst er vom [Gut des] Himmels?
איבעיא להו פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל
Was folgt daraus? Wenn er sagte: Gebt [es] meiner Frau und meinen Kindern. Wenn du sagst, er isst vom Seinen, geben wir es ihnen; wenn du aber sagst, er isst vom [Gut des] Himmels, so hat der Allbarmherzige es ihm selbst zugeeignet, seiner Frau und seinen Kindern aber hat es der Allbarmherzige nicht zugeeignet. Was gilt?
למאי נפקא מינה דאמר תנו לאשתי ובני אי אמרת משלו הוא אוכל יהבינן להו אלא אי אמרת משל שמים הוא אוכל לדידיה זכי ליה רחמנא לאשתו ובניו לא זכי להו רחמנא מאי
Komm und höre: Der Arbeiter darf eine Gurke essen, selbst wenn sie einen Denar wert ist, eine Dattel, selbst wenn sie einen Denar wert ist. Wenn du sagst, er isst vom Seinen – er wurde für ein Danka angestellt und isst für einen Sus? Was aber dann – er isst vom [Gut des] Himmels? Letztlich wurde er doch für ein Danka angestellt und isst für einen Sus! Vielmehr, was musst du sagen? Der Allbarmherzige hat es ihm zugeeignet; so hat es ihm auch hier der Allbarmherzige zugeeignet.
תא שמע אוכל פועל קישות ואפילו בדינר כותבת ואפילו בדינר אי אמרת משלו הוא אוכל אוגיר בדנקא אכיל בזוזא ואלא מאי משל שמים הוא אוכל סוף סוף אוגיר בדנקא אכיל בזוזא אלא מאי אית לך למימר רחמנא זכי ליה הכא נמי רחמנא זכי ליה
Komm und höre: Rabbi Elasar Chisma sagt: Der Arbeiter darf nicht mehr als seinen Lohn essen; und die Weisen erlauben es. Streiten sie nicht darüber, dass der eine Meister meint, er isst vom Seinen, und der andere Meister meint, er isst vom [Gut des] Himmels?
תא שמע ר' אלעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו וחכמים מתירין מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל
Nein; alle meinen, er isst vom Seinen, und hier streiten sie über [das Wort] „nach deiner Seele“ (Dtn 23,25). Der eine Meister meint: „Nach deiner Seele“ – bei einer Sache, für die er seine Seele hingibt [, also nach Maßgabe seines Lohnes];
לא דכולי עלמא משלו הוא אוכל והכא בכנפשך קמיפלגי מר סבר כנפשך בדבר שמוסר נפשו עליו
und der andere Meister meint: „Wie deine Seele“ – wie du selbst: Wie du [selbst], wenn du [dich] knebelst, frei bist, so bist du auch beim Arbeiter, wenn du ihn knebelst, frei.
ומר סבר כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור
Komm und höre: Ein Nasiräer, der sagte: Gebt [es] (seiner Frau und seinen Kindern), auf den hört man nicht. Wenn du aber sagst, er isst vom Seinen, warum hört man nicht auf ihn? Dort [ist es so] wegen [des Spruchs]: „Geh, geh, sagt man zum Nasiräer, rings, rings um den Weinberg herum, nähere dich nicht!“
תא שמע נזיר שאמר תנו (לאשתו ובניו) אין שומעין לו ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו התם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב
Komm und höre: Ein Arbeiter, der sagte: Gebt [es] meiner Frau und meinen Kindern, auf den hört man nicht. Wenn du aber sagst, er isst vom Seinen, warum hört man nicht auf ihn? Was heißt „Arbeiter“? Ein Nasiräer. Es wird doch [eigens] „Nasiräer“ gelehrt und „Arbeiter“ gelehrt! Werden sie etwa beieinander gelehrt?
תא שמע פועל שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו מאי פועל נזיר והתניא נזיר והתניא פועל מידי גבי הדדי תניין
Komm und höre: Woher [weiß man], dass man auf einen Arbeiter, der sagte: Gebt [es] meiner Frau und meinen Kindern, nicht hört? Weil es heißt: „Aber in dein Gefäß sollst du nichts tun“ (Dtn 23,25). Und wenn du sagst, auch hier [gehe es um] einen Nasiräer – wenn so, [wäre der Grund dann] wegen „in dein Gefäß sollst du nichts tun“? Es wäre doch wegen „Geh, geh, sagt man zum Nasiräer“!
תא שמע מנין לפועל שאמר תנו לאשתי ובני שאין שומעין לו שנאמר (דברים כג, כה) ואל כליך לא תתן וכי תימא הכי נמי נזיר אי הכי משום אל כליך לא תתן משום לך לך אמרין נזירא הוא
So ist es in der Tat; und weil er es in der Sprache des Arbeiters lehrt, führt er den Vers über den Arbeiter an.
אין הכי נמי ואיידי דקתני לה בלשון פועל קא נסיב לה קרא דפועל
Komm und höre: Wer den Arbeiter anstellt, Feigen [zum Trocknen] zu schneiden,
תא שמע השוכר את הפועל לקצות בתאנים
Original: Bava Metzia 92a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.