der darf essen und ist vom Zehnten frei. [Stellte er ihn an] unter der Bedingung: „dass ich und mein Sohn essen“ oder „dass mein Sohn an Stelle meines Lohnes isst“, so isst er und ist frei, sein Sohn aber isst und ist [zum Zehnten] verpflichtet.
הרי זה אוכל ופטור מן המעשר על מנת שאוכל אני ובני או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב
Komm und höre: Wer Arbeiter anstellt, an seiner Pflanzung im vierten Jahr zu arbeiten, so dürfen diese nicht essen; hat er sie nicht [darauf] hingewiesen, so löst er [die Früchte] aus und lässt sie essen.
תא שמע השוכר את הפועל לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו ואם לא הודיעם פודה ומאכילן
Wenn du aber sagst, er isst vom [Gut des] Himmels, warum löst er aus und lässt sie essen? Verbotenes hat ihnen der Allbarmherzige nicht zugeeignet! Dort [ist es so], weil es wie ein Irrtumskauf aussieht.
ואי אמרת משל שמים הוא אוכל אמאי פודה ומאכילן איסורא לא זכי להו רחמנא התם משום דמיחזי כמקח טעות
Sage den Schlusssatz: Sind seine Feigenkuchen gepresst, sind seine Fässer geöffnet worden, so dürfen sie nicht essen; hat er sie nicht hingewiesen, so verzehntet er und lässt sie essen. Wenn du aber sagst, er isst vom [Gut des] Himmels, warum verzehntet er und lässt sie essen? Verbotenes hat ihnen der Allbarmherzige nicht zugeeignet!
אימא סיפא נתפרסו עגוליו נתפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו ואם לא הודיען מעשר ומאכילן ואי אמרת משל שמים הוא אוכל אמאי מעשר ומאכילן איסורא לא זכי להו רחמנא
Und wenn du sagst, auch hier, weil es wie ein Irrtumskauf aussieht – zugestanden, wenn seine Feigenkuchen gepresst sind, sieht es wie ein Irrtumskauf aus; wenn aber seine Fässer geöffnet sind, was für ein Irrtumskauf liegt da vor? Sie wissen doch, dass [der Wein] dem Zehnten verfallen ist!
וכי תימא הכא נמי משום דמיחזי כמקח טעות בשלמא נתפרסו עגוליו מיחזי כמקח טעות אלא נתפתחו חביותיו מאי מקח טעות איכא מידע ידע דאיטביל להו למעשר
Raw Scheschet sagte: [Es geht darum,] dass seine Fässer zur Grube hin geöffnet wurden. Es wurde doch aber gelehrt: Wein – sobald er in die Grube hinabgeflossen ist [, ist er zehntpflichtig]!
אמר רב ששת שנתפתחו חביותיו לבור והתניא יין משירד לבור
[Dies ist] nach Rabbi Akiwa, der sagt: sobald er abgeschäumt ist. Denn sie sagen zu ihm: Wir wussten es nicht. Man soll ihnen doch sagen: Ihr hättet bedenken müssen, dass er vielleicht abschäumt! [Es geht um] einen Ort, wo der Mann, der [den Wein] abzieht, [auch] abschäumt.
Und jetzt, da Raw Sewid aus [der Schule] des Hauses des Rabbi Hoschaja lehrt: Wein – sobald er in die Grube hinabgeflossen ist und man ihn abgeschäumt hat; Rabbi Akiwa sagt: sobald man ihn aus den Fässern abschöpft –, kannst du sogar sagen, dass seine Fässer nicht zur Grube hin geöffnet wurden; denn sie sagen zu ihm: Wir wussten nicht, dass er abgeschöpft hat.
והשתא דתני רב זביד בדבי ר' הושעיא יין משירד לבור ויקפה ור' עקיבא אומר משישלה בחביות אפי' תימא שלא נתפתחו חביותיו לבור דאמרו ליה לא הוה ידעינן דמשלי
Man soll ihnen doch sagen: Ihr hättet bedenken müssen, dass er vielleicht abschöpft! [Es geht um] einen Ort, wo der, der [die Fässer] verpicht, auch abschöpft.
Komm und höre: Ein Mensch darf eine Abfindung [für das Essen] vereinbaren für sich selbst, für seinen erwachsenen Sohn und seine erwachsene Tochter, für seinen erwachsenen Knecht und seine erwachsene Magd und für seine Frau, weil sie Verstand haben; er darf aber keine Abfindung vereinbaren für seinen minderjährigen Sohn und seine minderjährige Tochter, nicht für seinen minderjährigen Knecht und seine minderjährige Magd und nicht für sein Vieh, weil sie keinen Verstand haben.
תא שמע קוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת
Du nimmst an, [es gehe um den Fall,] dass er ihnen Verpflegung gewährt. Zugestanden, wenn du sagst, er isst vom [Gut des] Himmels, deshalb darf er nicht vereinbaren; wenn du aber sagst, er isst vom Seinen, so soll er auch für die Minderjährigen vereinbaren!
קא סלקא דעתך במעלה להן מזונות אי אמרת בשלמא משל שמים הוא אוכל משום הכי אינו קוצץ אלא אי אמרת משלו הוא אוכל קטנים נמי נקוץ להו
Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er ihnen keine Verpflegung gewährt. Wenn so, [wieso] dann bei den Erwachsenen? Die Erwachsenen wissen es und verzichten.
הכא במאי עסקינן בשאין מעלה להן מזונות אי הכי גדולים נמי גדולים ידעי וקא מחלי
Rabbi Hoschaja lehrte doch aber: Ein Mensch darf eine Abfindung vereinbaren für sich selbst und für seine Frau, aber nicht für sein Vieh; für seinen erwachsenen Sohn und seine erwachsene Tochter, aber nicht für seinen minderjährigen Sohn und seine minderjährige Tochter; und er darf eine Abfindung vereinbaren für seinen kanaanäischen Knecht und seine kanaanäische Magd, ob erwachsen oder minderjährig.
והא תנא ר' הושעיא קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי אשתו אבל לא על ידי בהמתו ועל ידי בנו ובתו הגדולים אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים וקוצץ ע"י עבדו ושפחתו הכנענים בין גדולים ובין קטנים
Geht es nicht hier wie dort um den Fall, dass er ihnen Verpflegung gewährt, und darüber streiten sie: Der eine Meister meint, er isst vom Seinen, und der andere Meister meint, er isst vom [Gut des] Himmels? Nein; alle meinen, er isst vom Seinen, und es ist kein Widerspruch: hier [in der Mischna], wenn er ihnen keine Verpflegung gewährt, und die Baraita, wenn er ihnen Verpflegung gewährt.
מאי לאו אידי ואידי במעלה להן מזונות ובהא קא מיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל לא דכ"ע משלו הוא אוכל ולא קשיא כאן בשאין מעלה להן מזונות וברייתא במעלה להן מזונות
Wie hast du [die Baraita] erklärt? Wenn er ihnen Verpflegung gewährt. Wenn so, soll er doch auch für die Minderjährigen vereinbaren! Das Leid seines minderjährigen Sohnes und seiner minderjährigen Tochter hat ihm der Allbarmherzige nicht zugeeignet.
במאי אוקימתא במעלה להן מזונות אי הכי קטנים נמי נקוץ להו צערייהו דבנו ובתו הקטנים לא זכי ליה רחמנא
Wie hast du unsere Mischna erklärt? Wenn er ihnen keine Verpflegung gewährt.
במאי אוקימתא למתני' בשאין מעלה להן מזונות
Original: Bava Metzia 92b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.