Nun gilt doch [das Verbot des] Maulverbindens für alle [Tiere], da wir „Rind“ – „Rind“ vom Schabbat herleiten. Wenn dem so ist, hätte der Allbarmherzige schreiben sollen: „Du sollst nicht mit verbundenem Maul dreschen“; wozu brauche ich „Rind“, das der Allbarmherzige geschrieben hat?
מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת א"כ לכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא למה לי
Um den, der das Maul verbindet, mit dem, dem das Maul verbunden wird, gleichzusetzen, und den, dem das Maul verbunden wird, mit dem, der das Maul verbindet: Wie der, der das Maul verbindet, an dem isst, was am Boden haftet, so isst auch der, dem das Maul verbunden wird, an dem, was am Boden haftet; und wie der, dem das Maul verbunden wird, am Abgelösten isst, so isst auch der, der das Maul verbindet, am Abgelösten.
לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסם אוכל בתלוש
Die Rabbanan lehrten: „Dreschen“ – wie das Besondere am Dreschen ist, dass es ein Bodengewächs ist (und zur Zeit der Vollendung der Arbeit) und der Arbeiter davon isst, so isst der Arbeiter auch von jedem Bodengewächs. Ausgeschlossen sind der Melkende, der Gerinnende und der Käsemachende, da es keine Bodengewächse sind und der Arbeiter nicht davon isst.
ת"ר דיש מה דיש מיוחד דבר שגידולי קרקע (ובשעת גמר מלאכה) ופועל אוכל בו אף כל שגידולי קרקע פועל אוכל בו יצא החולב והמחבץ והמגבן שאין גידולי קרקע ואין פועל אוכל בו
Wozu brauche ich das? Es ergibt sich doch aus „Wenn du in den Weinberg deines Nächsten kommst“ (Dtn 23,25)! – Es war nötig: Man könnte meinen, da „stehendes Getreide“ geschrieben steht, um alles einzuschließen, was zum stehenden Getreide gehört, seien auch Dinge eingeschlossen, die keine Bodengewächse sind; das lässt er uns hören.
למה לי (דברים כג, כה) מכי תבא בכרם רעך נפקא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קמה לרבות נמי מידי דלאו גדולי קרקע נינהו קמ"ל
Eine andere [Baraita] lehrt: „Dreschen“ – wie das Besondere am Dreschen ist, dass es etwas ist, wovon der Arbeiter zur Zeit der Vollendung der Arbeit isst, so isst der Arbeiter auch von allem, was zur Zeit der Vollendung der Arbeit ist. Ausgeschlossen ist, wer bei Knoblauch und Zwiebeln jätet: Da es keine Vollendung der Arbeit ist, isst der Arbeiter nicht davon.
תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שבשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל שהוא בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו יצא המנכש בשומים ובבצלים הואיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהם
Wozu brauche ich das? Es ergibt sich doch aus „Aber in dein Gefäß sollst du nichts tun“ (Dtn 23,25)! – Es ist nur nötig, wenn er auch kleine [Pflanzen] zwischen den großen herauszieht.
למה לי (דברים כג, כה) מואל כליך לא תתן נפקא לא צריכא אע"ג דקא משליף קטיני מביני אלימי
Eine andere [Baraita] lehrt: „Dreschen“ – wie das Besondere am Dreschen ist, dass es etwas ist, dessen Arbeit für den Zehnten noch nicht vollendet ist und wovon der Arbeiter isst, so isst der Arbeiter auch von allem, dessen Arbeit für den Zehnten noch nicht vollendet ist. Ausgeschlossen ist, wer bei Datteln und getrockneten Feigen sortiert: Da seine Arbeit für den Zehnten vollendet ist, isst der Arbeiter nicht davon.
תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות הואיל ונגמרה מלאכתו למעשר אין פועל אוכל בו
Es wird doch aber gelehrt: Wer bei Datteln und getrockneten Feigen sortiert, davon isst der Arbeiter! Raw Papa sagte: Jene [Baraita] wurde bei Tuchalani-Datteln gelehrt.
והתניא הבודל בתמרים ובגרוגרות פועל אוכל בו אמר רב פפא כי תניא ההיא בתוחלני
Eine andere [Baraita] lehrt: „Dreschen“ – wie das Besondere am Dreschen ist, dass es etwas ist, dessen Arbeit für die Teighebe noch nicht vollendet ist und wovon der Arbeiter isst, so isst der Arbeiter auch von allem, dessen Arbeit für die Teighebe noch nicht vollendet ist. Ausgeschlossen sind der Knetende, der [den Teig] Formende und der Backende, deren Arbeit für die Teighebe vollendet ist, sodass der Arbeiter nicht davon isst. Ist aber nicht seine Arbeit für den Zehnten [schon vorher] vollendet?
תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה דאין פועל אוכל בו והלא נגמרה מלאכתו למעשר
Es ist keine Schwierigkeit: Hier handelt es sich um das Ausland, wo es keinen Zehnten gibt. – Wenn dem so ist, gibt es auch keine Teighebe! – Vielmehr: In Wahrheit im Land, und es ist keine Schwierigkeit: [Es geht um] die sieben [Jahre], in denen sie [das Land] eroberten, und die sieben, in denen sie es verteilten. Denn der Meister sagte: In den sieben [Jahren], in denen sie eroberten, und den sieben, in denen sie verteilten, wurden sie zur Teighebe verpflichtet und wurden nicht zum Zehnten verpflichtet.
לא קשיא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר אי הכי חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ולא קשיא בשבע שכיבשו ובשבע שחילקו דאמר מר שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר
Vielmehr sagte Rabina: Verbinde und lehre: „Dreschen“ – wie das Besondere am Dreschen ist, dass es etwas ist, dessen Arbeit für den Zehnten und für die Teighebe noch nicht vollendet ist und wovon der Arbeiter isst, so isst der Arbeiter auch von allem, dessen Arbeit für den Zehnten und für die Teighebe noch nicht vollendet ist.
אלא אמר רבינא כרוך ותני דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו
Man fragte sie: Darf der Arbeiter [die Früchte] über dem Feuer rösten und essen? Gilt das wie „Trauben zusammen mit etwas anderem“ oder nicht? Komm und höre: Der Hausherr darf den Arbeitern Wein zu trinken geben, damit sie nicht viele Trauben essen; die Arbeiter dürfen ihr Brot in Salzlake tunken, damit sie viele Trauben essen [können].
איבעיא להו פועל מהו שיהבהב באור ויאכל מי הוי כענבים ודבר אחר או לא תא שמע רשאי בעה"ב להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה רשאין פועלין לטבל פיתם בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה
Original: Bava Metzia 89a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.