Was musst du also sagen? Ein gewiss zehntes [Tier] meinte der Allbarmherzige und nicht ein zweifelhaftes zehntes; so auch hier: Ein gewiss zehntes meinte der Allbarmherzige und nicht ein zweifelhaftes zehntes.
אלא מאי אית לך למימר עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק הכא נמי עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק
Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Welche zweifelhaften [Tiere]? Wenn man sagt: zweifelhafte Erstgeburten – „es soll heilig sein“ (Lev 27,32), sagte der Allbarmherzige, und nicht, was schon heilig ist.
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא מאי ספיקות אילימא ספק בכורות (ויקרא כז, ט) יהיה קדש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש
Vielmehr: [Lämmer aus der] zweifelhaften Auslösung von Eselserstgeburten, gemäß Raw Nachman. Denn Raw Nachman sagte im Namen von Rabba bar Awuha: Ein Israelit, der zehn zweifelhafte Eselserstgeburten in seinem Haus hat, sondert für sie zehn Lämmer ab und verzehntet sie, und sie gehören ihm.
אלא ספק פדיון פטר חמור וכדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ישראל שיש לו עשרה ספק פטרי חמור בתוך ביתו מפריש עליהן עשרה שיין ומעשרן והן שלו
Was ist nun mit dem Badehaus? Komm und höre, denn Rabbi Chija bar Awin sagte: Ein Fall kam vor Raw Chisda, und Raw Chisda[brachte ihn] vor Raw Huna, und er entschied ihn aufgrund dessen, was Raw Nachman sagte: Jedes Vermögen, das man nicht durch Richter herausholen kann – heiligt man es, ist es nicht heilig.
מאי הוי עלה דמסותא ת"ש דא"ר חייא בר אבין הוה עובדא בי רב חסדא ורב חסדא בי רב הונא ופשטה מהא דאמר רב נחמן כל ממון שאין יכול להוציאו בדיינין הקדישו אינו קדוש
Daraus folgt: Kann man es durch Richter herausholen – heiligt man es, so ist es heilig, obwohl man es [noch] nicht herausgeholt hat. Rabbi Jochanan sagte doch aber: Hat einer geraubt und haben die Eigentümer [noch] nicht aufgegeben, so können es beide nicht heiligen: dieser, weil es nicht ihm gehört, und jener, weil es nicht in seinem Besitz ist!
הא יכול להוציאו בדיינין הקדישו קדוש אע"ג דלא אפקיה והאמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולין להקדישו זה לפי שאינה שלו וזה לפי שאינה ברשותו
Meinst du, beim Badehaus handeln wir von beweglichen Gütern? Beim Badehaus handeln wir von Liegenschaften, denn wenn man es durch Richter herausholen kann, befindet es sich in seinem Besitz.
מי סברת במסותא מטלטלין עסקינן במסותא מקרקעי עסקינן דכי יכול להוציאה בדיינין ברשותיה קיימא
Raw Tachlifa aus dem Westen lehrte vor Rabbi Abbahu: Halten zwei ein Gewand fest, so nimmt dieser bis zu der Stelle, die seine Hand erreicht, und jener nimmt bis zu der Stelle, die seine Hand erreicht, und den Rest teilen sie gleichmäßig. Rabbi Abbahu deutete ihm an: Und [zwar] mit einem Schwur.
תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דר' אבהו שנים אדוקים בטלית זה נוטל עד מקום שידו מגעת וזה נוטל עד מקום שידו מגעת והשאר חולקין בשוה מחוי ליה רבי אבהו ובשבועה
Aber unsere Mischna, die lehrt, dass sie miteinander teilen, und nicht lehrt, dass dieser bis zu der Stelle nimmt, die seine Hand erreicht – wie findest du sie? Raw Papa sagte: Wenn sie es an den Fransen halten.
אלא מתניתין דקתני דפלגי בהדדי ולא קתני זה נוטל עד מקום שידו מגעת היכי משכחת לה אמר רב פפא דתפיסי בכרכשתא
Raw Mescharschja sagte: Daraus folgt: Was ein Tuch betrifft – sobald er drei auf drei [Fingerbreiten] davon festhält, wenden wir darauf an: „und er gab [ihn] seinem Nächsten“ (Rut 4,7),
אמר רב משרשיא ש"מ האי סודרא כיון דתפיס ביה שלש על שלש קרינן ביה (רות ד, ז) ונתן לרעהו
Und worin unterscheidet es sich von [der Lehre] von Raw Chisda? Denn Raw Chisda sagte: Ist der Scheidebrief in ihrer Hand und seine Schnur in seiner Hand – kann er ihn wegreißen und zu sich bringen, ist sie nicht geschieden; wenn nicht, ist sie geschieden.
ומאי שנא מדרב חסדא דאמר רב חסדא גט בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורשת
Auch das ist selbstverständlich! – Nötig ist es, wenn es näher bei dem einen liegt. Du könntest meinen, er sagt zu ihm: „Teile so“; darum lehrt er uns, dass er zu ihm sagt: „Was siehst du, dass du so teilst? Teile [doch] so!“
הא נמי פשיטא לא צריכא דמיקרב לגבי דחד מהו דתימא דא"ל פלוג הכי קמ"ל דא"ל מאי חזית דפלגת הכי פלוג הכי:
Die Rabbanan lehrten: Halten zwei einen Schuldschein fest – der Gläubiger sagt: „Er gehört mir, er ist mir heruntergefallen, und ich habe ihn gefunden“, und der Schuldner sagt: „Er gehört dir, aber ich habe ihn dir bezahlt“ –, so soll der Schuldschein durch seine Unterschriften beglaubigt werden – Worte Rabbis.
ת"ר שנים אדוקין בשטר מלוה אומר שלי הוא ונפל ממני ומצאתיו ולוה אמר שלך הוא ופרעתיו לך יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי
Der Meister sagte: „Der Schuldschein soll durch seine Unterschriften beglaubigt werden“ – und der Gläubiger treibt dann das Ganze ein? Kennt er denn die Mischna „Zwei halten fest“ usw. nicht?
אמר מר יתקיים השטר בחותמיו וגבי ליה מלוה כוליה ולית ליה מתני' שנים אוחזין כו'
Rabbi ist der Ansicht: Gibt [der Schuldner] einen Schein zu, den er geschrieben hat, muss man ihn [dennoch] beglaubigen; beglaubigt [der Gläubiger] ihn, so teilt er, und beglaubigt er ihn nicht, so teilt er nicht.
רבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ואי מקיים ליה פליג ואי לא מקיים ליה לא פליג
Und Rabban Schimon ben Gamliel ist der Ansicht: Gibt er einen Schein zu, den er geschrieben hat, muss man ihn nicht beglaubigen; und obwohl er ihn nicht beglaubigt, teilen sie.
ורבי שמעון בן גמליאל סבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ואע"ג דלא מקיים ליה יחלוקו
„Fiel er in die Hand eines Richters, so soll er ihn niemals herausgeben.“
נפל ליד דיין לא יוציאו עולמית
Original: Bava Metzia 7a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.