Worte Rabbi Schimon ben Elasars; denn Rabbi Schimon ben Elasar sagte: Wurde sie auf ihrem Weg genommen, sagt er zu ihm: „Hier hast du das Deine vor dir“, und wenn nicht, ist er verpflichtet, ihm einen Esel zu stellen.
דברי ר"ש בן אלעזר שהיה ר"ש בן אלעזר אומר אם בדרך הילוכה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לא חייב להעמיד לו חמור
Kannst du es denn nach Rabbi Schimon ben Elasar erklären? Im Anfang wird doch gelehrt: „Wer eine Eselin mietet, und sie erkrankt an den Augen oder wird toll, so sagt er zu ihm: Hier hast du das Deine vor dir“; Rabbi Schimon ben Elasar aber sagte: Wer eine Eselin mietet, um darauf zu reiten, und sie erkrankt an den Augen oder wird toll, ist verpflichtet, ihm einen Esel zu stellen!
ומי מצית מוקמת לה כר"ש בן אלעזר והא קתני רישא השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה אומר לו הרי שלך לפניך ואילו ר"ש בן אלעזר אמר השוכר את החמור לרכוב עליה והבריקה או שנשתטתה חייב להעמיד לו חמור
Rabba bar Raw Huna sagte: [Mieten,] um darauf zu reiten, ist anders. Raw Papa sagte: Und Glasgeräte [zu befördern] gleicht dem [Mieten], um darauf zu reiten.
אמר רבה בר רב הונא לרכוב עליה שאני אמר רב פפא וכלי זכוכית כלרכוב עליה דמי
Rabba bar Raw Huna sagte im Namen Raws: Wer eine Eselin mietet, um darauf zu reiten, und sie verendet ihm auf halbem Weg, gibt ihm den Lohn für den halben Weg und hat gegen ihn nur einen Groll.
אמר רבה בר רב הונא אמר רב השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומות
Tatsächlich, wenn es nicht üblich ist, zu mieten; und [der Groll ist,] weil er ihm sagt: Hättest du [nur] bis hierher kommen wollen, hättest du nicht Lohn geben müssen?
לעולם דלא שכיח לאגורי ומשום דאמר ליה אילו בעית למיתי עד הכא לאו אגרא בעית למיתב
Wie ist das? Wenn er ihm „einen Esel“ ohne nähere Angabe sagte, ist er doch verpflichtet, ihm einen anderen Esel zu stellen! Wenn er ihm „diesen Esel“ sagte: Reicht ihr Wert, um [einen anderen] zu kaufen, soll er kaufen!
היכי דמי אי דא"ל חמור סתם הא חייב להעמיד לו חמור אחר אי דא"ל חמור זה אם יש בדמיה ליקח יקח
Es ist nötig für den Fall, dass ihr Wert nicht reicht, um zu kaufen. Reicht ihr Wert, um zu mieten, soll er mieten! – Raw [folgt] seiner Ansicht, denn Raw sagte: Wir verbrauchen das Kapital nicht.
לא צריכא בשאין בדמיה ליקח אם יש בדמיה לשכור ישכור רב לטעמיה דאמר רב לא מכלינן קרנא
Denn es wurde gesagt: Wer eine Eselin mietet, und sie verendet ihm auf halbem Weg – Raw sagte: Reicht ihr Wert, um zu kaufen, soll er kaufen; um zu mieten, soll er nicht mieten. Schmuel aber sagte: Auch um zu mieten, soll er mieten.
דאתמר השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך אמר רב אם יש בדמיה ליקח יקח לשכור אל ישכור ושמואל אמר אף לשכור ישכור
Sie wandten ein: Ist der Baum vertrocknet oder abgehauen worden, ist er beiden verboten. Was soll er tun? Man soll dafür Land kaufen, und er isst die Früchte. Hier aber kehrt doch das Land, wenn das Joweljahr kommt, zu seinem Eigentümer zurück, und das Kapital geht verloren!
מיתיבי יבש האילן או נקצץ שניהם אסורין בו כיצד יעשה ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות והא הכא כיון דכי מטי יובל קא הדרא ארעא למרה וקא כליא קרנא
Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er es ihm für sechzig Jahre verkauft hat; denn Raw Chisda sagte im Namen Raw Ketinas: Woher [wissen wir], dass, wer sein Feld für sechzig Jahre verkauft, es im Joweljahr nicht zurückkehrt? Denn es heißt: „Und das Land soll nicht für immer verkauft werden“ (Lev 25,23) – [bei einem Verkauf, der] ohne Joweljahr für immer wäre, [gilt:] gibt es ein Joweljahr, wird es nicht für immer [verkauft]; ausgenommen ist dieser, der auch ohne Joweljahr nicht für immer wäre.
הכא במאי עסקינן דזבין ליה לשיתין שנין דאמר רב חסדא אמר רב קטינא מנין למוכר שדהו לששים שנה שאינה חוזרת ביובל שנאמר (ויקרא כה, כג) והארץ לא תמכר לצמיתות מי שאין שם יובל נצמתת יש שם יובל אינה נצמתת יצתה זו שאע"פ שאין שם יובל אינה נצמתת
Letzten Endes kehrt doch das Land, wenn die sechzig Jahre kommen, zu seinem Eigentümer zurück, und das Kapital geht verloren! Vielmehr: Womit haben wir es hier zu tun? Zur Zeit, da das Joweljahr nicht gilt. Das ist auch einleuchtend; denn wenn du meinst, zur Zeit, da das Joweljahr gilt, und wir verbrauchen das Kapital – dann soll man ihn [den Baum] zu Holz spalten und es nehmen!
סוף סוף לכי מטו שיתין שנין קא הדרא ארעא למרה וקא כליא קרנא אלא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג ה"נ מסתברא דאי סלקא דעתך בזמן שהיובל נוהג ומכלינן קרנא נצלחיה לציבי ונשקליה
Wenn deswegen, ist es kein Einwand: Manchmal enden die Jahre der Verpfändung vor dem Joweljahr; oder auch, dass ihm Geld zukommt und er es vier, fünf Jahre vor dem Joweljahr auslöst.
אי משום הא לא קשיא זמנין דשלמו שני משכנתא מקמי יובל אי נמי דמטו ליה זוזי ופריק לה ארבע וחמש שנין מקמי יובל
Die Rabbanan lehrten: Wer das Schiff mietet, und es sinkt auf halbem Weg – Rabbi Natan sagt: Hat er [den Lohn] gegeben, soll er ihn nicht [zurück]nehmen; hat er ihn nicht gegeben, soll er ihn nicht geben.
ת"ר השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך ר' נתן אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן
Wie ist das? Wollte man sagen, bei „diesem Schiff“ und Wein ohne nähere Angabe – wenn er gegeben hat, warum soll er ihn nicht [zurück]nehmen? Er soll ihm sagen: Gib mir ein Schiff, und ich bringe den Wein! Vielmehr bei einem Schiff ohne nähere Angabe und „diesem Wein“ – wenn er nicht gegeben hat, warum soll er nicht geben?
היכי דמי אילימא בספינה זו ויין סתם אם נתן אמאי לא יטול נימא ליה הב לי ספינתא דאנא מייתינא חמרא אלא בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן
Original: Bava Metzia 79a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.