weil es ihm lieb ist, dass sein Sklave nicht müßig wird.
דניחא ליה דלא נסתרי עבדיה
Bawa Mezia 65a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagte zu ihm: Das gilt nur, wo er bei ihm kein Geld ausstehen hat; der Meister aber – da er bei ihnen Geld ausstehen hat, sieht es nach Zins aus, denn Raw Josef bar Minjomi sagte im Namen Raw Nachmans: Obwohl man gesagt hat, wer ohne Wissen seines Nächsten in dessen Hof wohnt, braucht ihm keine Miete zu zahlen – hat er ihm geliehen und wohnt in seinem Hof, muss er ihm Miete zahlen. Er sagte zu ihm: Ich nehme es zurück.
אמר ליה הני מילי היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר אמר ליה הדרי בי
Abaje sagte: Wer gegen seinen Nächsten eine Forderung auf [Rückgabe von] Zinsgeld hat, und Weizen geht auf dem Markt zu vier Griwa für einen Zuz, und dieser hat ihm fünf gegeben – wenn wir es von ihm zurückfordern, fordern wir vier von ihm zurück; das andere – da hat er ihm [nur] einen Preisnachlass gewährt. Rawa sagte: Wir fordern fünf von ihm zurück, weil sie ursprünglich als Zins in seine Hand gekommen sind.
אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דריביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבעה גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה איהו חמשה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה אידך אוזולי הוא דקא מוזיל גביה רבא אמר חמשה מפקינן מיניה דמעיקרא בתורת ריביתא אתאי לידיה
Und Abaje sagte: Wer gegen seinen Nächsten eine Forderung von vier Zuz Zins hat, und dieser gab ihm dafür einen Mantel – wenn wir es von ihm zurückfordern, fordern wir vier [Zuz] von ihm zurück; den Mantel fordern wir nicht von ihm zurück. Rawa sagte: Den Mantel fordern wir von ihm zurück. Was ist der Grund? Damit man nicht sagt: Der Mantel, in den er gehüllt dasteht, ist ein Mantel aus Zins.
ואמר אביי האי מאן דמסיק ארבעה זוזי דריביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגוייהו כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה גלימא לא מפקינן מיניה רבא אמר גלימא מפקינן מיניה מאי טעמא כי היכי דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דריביתא הוא
Rawa sagte: Wer gegen seinen Nächsten eine Forderung von zwölf Zuz Zins hat, und dieser vermietete ihm einen Hof, der [sonst] für zehn vermietet wird, und rechnete ihn ihm mit zwölf an – wenn wir es von ihm zurückfordern, fordern wir zwölf von ihm zurück.
אמר רבא האי מאן דמסיק תריסר זוזי דריביתא בחבריה ואגר ליה חצר דמתגרא בעשרה ואוגריה נהליה בתריסר כי מפקינן מיניה תריסר מפקינן מיניה
Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Er soll doch zu ihm sagen können: Als ich so [teuer] mietete, [tat ich es,] weil es mir zugutekam; jetzt, da es mir nicht zugutekommt, miete ich [nur], wie alle Welt mietet! – Weil er zu ihm sagt: Du hast es abgewogen und angenommen.
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אגרא הכי דהוה קא משתרשי לי השתא דלא משתרשי לי כדאגרי כולי עלמא הוא דאגרנא משום דאמר ליה סברת וקבלת:
MISCHNA: Bei der Miete darf man [den Preis für Aufschub] erhöhen, aber nicht beim Verkauf. Wie das? Hat er ihm seinen Hof vermietet und zu ihm gesagt: Wenn du mir [die Miete] jetzt gibst, ist er dein für zehn Sela im Jahr, wenn aber Monat für Monat, für einen Sela im Monat – so ist es erlaubt. Hat er ihm sein Feld verkauft und zu ihm gesagt: Wenn du mir [den Preis] jetzt gibst, ist es dein für tausend Zuz, wenn [erst] zur Tenne, für zwölf Minen – so ist es verboten.
מתני׳ מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את חצרו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה ואם של חודש בחודש סלע לחודש מותר מכר לו את שדהו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז אם לגורן בשנים עשר מנה אסור:
GEMARA: Was ist der Unterschied zwischen dem ersten Teil und dem Schlussteil? Rabba und Raw Josef sagten beide: Miete wird erst am Ende bezahlt; und da die Zeit ihrer Eintreibung noch nicht gekommen ist, ist dies kein Lohn für das Warten, sondern der [wahre] Wert, denn so viel ist es wert; und dass er zu ihm sagt: Wenn du mir jetzt gibst, ist er dein für zehn Sela im Jahr – da gewährt er ihm [nur] einen Preisnachlass.
גמ׳ מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שכירות אינה משתלמת אלא בסוף והאי כיון דלא מטא זמניה למיגבא לאו אגר נטר ליה משווא הוא דהכי שויא והאי דקאמר ליה אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה אוזולי הוא דקא מוזיל גביה
Im Schlussteil aber: Da es ein Kauf ist und er den Preis schon jetzt erhalten soll, ist es Lohn für das Warten und verboten. Rawa sagte: Die Rabbanan haben diese Sache genau untersucht und sie auf einen Vers gestützt: „Wie ein Lohnarbeiter Jahr um Jahr“ (Lev 25,53) – die Miete dieses Jahres wird erst im anderen Jahr bezahlt.
סיפא כיון דזביני נינהו ובעי למישקל דמי מעכשיו הלכך אגר נטר ליה הוא ואסור אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא (ויקרא כה, נג) כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת:
‚Wenn zur Tenne, für zwölf Minen – so ist es verboten.‘ Raw Nachman sagte: Ein Kreditaufschlag [Tarscha] ist erlaubt.
ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור: אמר רב נחמן טרשא שרי
Rami bar Chama wandte gegen Raw Nachman ein – manche sagen: Raw Ukba bar Chama gegen Raw Nachman –: ‚Wenn zur Tenne, für zwölf Minen – so ist es verboten‘! Er sagte zu ihm: Dort nennt er ihm [beide Preise] ausdrücklich, hier nennt er sie ihm nicht.
איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר חמא לרב נחמן ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור א"ל התם קץ ליה הכא לא קץ ליה
Raw Papa sagte: Mein Kreditaufschlag ist erlaubt. Was ist der Grund? Mein Bier verdirbt nicht, und Geld brauche ich nicht; ich bin es, der dem Käufer einen Gefallen tut.
אמר רב פפא טרשא דידי שרי מאי טעמא שכראי לא פסיד זוזי לא צריכנא אנא הוא דקא עבידנא מילתא גבי לוקח
Raw Scheschet, der Sohn von Raw Idi, sagte zu Raw Papa: Was hat der Meister gesehen, dass du dich nach dir richtest? Richte dich nach ihnen: Hätten sie Geld, würden sie [zum Preis] von jetzt kaufen; jetzt, da sie kein Geld haben, kaufen sie zum späteren teuren Preis.
אמר ליה רב ששת בריה דרב אידי לרב פפא מאי חזי מר דקא אזלת בתר דידך זיל בתר דידהו דאילו הוו להו זוזי הוו שקלי כי השתא השתא דלית להו זוזי שקלי כיוקרא דלקמיה
Raw Chama sagte: Mein Kreditaufschlag ist gewiss erlaubt.
א"ר חמא טרשא דידי ודאי שרי
Was ist der Grund? Es ist ihnen lieb, dass [die Waren] in meiner Verantwortung bleiben, denn überall, wohin sie gehen, erlässt man ihnen den Zoll, und man hält ihnen den Markt [frei].
מאי טעמא ניחא להו דליקו ברשותי דכל היכא דקא אזלי שבקי להו מכסא ונקוט להו שוקא
Original: Bava Metzia 65a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.