Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1Beweis 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und nach dem, der sagt, bei „hier hast du es“ sei er frei – wozu war ein Schriftvers nötig, um Grund und Boden vom Schwur auszunehmen? Jeder Grund und Boden ist doch [wie] „hier hast du es“!
ולמאן דאמר הילך פטור אמאי איצטריך קרא למעוטי קרקע משבועה הא כל קרקע הילך הוא
Komm und höre, denn Rami bar Chama lehrte: Vier Hüter benötigen das Leugnen eines Teils und das Zugeben eines Teils: der unentgeltliche Hüter, der Entleiher, der entlohnte Hüter und der Mieter.
ת"ש דתני רמי בר חמא ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר
Nein, [wenn] er zu ihm sagt: „Drei Kühe habe ich dir übergeben, und alle sind durch Nachlässigkeit verendet“, und jener sagt: „Bei der einen ist nie etwas [Derartiges] gewesen, eine ist durch höhere Gewalt verendet, und eine ist durch Nachlässigkeit verendet, die ich dir bezahlen muss“ – das ist nicht „hier hast du es“.
לא דאמר ליה ג' פרות מסרתי לך ומתו כולהו בפשיעה וא"ל איהו חדא לא היו דברים מעולם וחדא מתה באונס וחדא מתה בפשיעה דבעינא שלומי לך דלאו הילך הוא
Komm und höre, denn der Vater von Rabbi Apturiki lehrte zur ersten [Lehre] von Rabbi Chija: [Sagt einer:] „Eine Mine habe ich bei dir“, und der andere sagt: „Du hast nichts bei mir“, und die Zeugen bezeugen über ihn, dass er fünfzig Sus in seiner Hand hat, so könnte man meinen, er solle über den Rest schwören;
ת"ש דתני אבוה דרבי אפטוריקי לדרבי חייא קמייתא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש בידו חמשים זוז יכול ישבע על השאר
[darum] sagt die Schrift: „bei allem Verlorenen, von dem er sagt: Dies ist es“ (Ex 22,8) – bei dem Zugeständnis seines Mundes verpflichtest du ihn, aber du verpflichtest ihn nicht bei der Aussage von Zeugen.
ת"ל (שמות כב, ח) על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה על הודאת פיו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על העדאת עדים
Und der Vater von Rabbi Apturiki sagt dir: Es steht „es“ geschrieben, und es steht „dies“ geschrieben – eines für den, der einen Teil der Forderung zugibt, und eines für die Aussage von Zeugen, dass er [dabei] frei ist.
ואבוה דר' אפטוריקי אמר לך כתיב הוא וכתיב זה חד למודה מקצת הטענה וחד להעדאת עדים דפטור
Und der andere? – [Die Regel vom] Zugeständnis von der Art der Forderung vertritt er nicht, sondern er ist der Ansicht von Rabban Gamliel. Denn wir haben gelernt: Forderte er Weizen von ihm, und er gestand ihm Gerste zu, so ist er frei; Rabban Gamliel aber verpflichtet [ihn].
ואידך מודה ממין הטענה לית ליה וסבר ליה כר"ג דתנן טענו חטין והודה לו בשעורין פטור ור"ג מחייב:
Einem gewissen Hirten übergab man jeden Tag die Tiere vor Zeugen. Eines Tages übergab man sie ihm ohne Zeugen. Am Ende sagte er zu ihnen: „Nie ist etwas [Derartiges] gewesen.“ Da kamen Zeugen und bezeugten über ihn, dass er zwei von ihnen gegessen hatte. Rabbi Seira sagte: Wenn die erste [Lehre] von Rabbi Chija zutrifft, schwört er über den Rest.
ההוא רעיא דהוו מסרי ליה כל יומא חיותא בסהדי יומא חד מסרו ליה בלא סהדי לסוף אמר להו לא היו דברים מעולם אתו סהדי אסהידו ביה דאכל תרתי מינייהו א"ר זירא אם איתא לדר' חייא קמייתא משתבע אשארא
Denn wir haben gelernt: „Eine Mine habe ich bei dir“ – „Du hast nichts bei mir“: Er ist frei; und Raw Nachman sagte: Man lässt ihn einen Hesset-Schwur schwören.
דתנן מנה לי בידך אין לך בידי פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת
Original: Bava Metzia 5a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.