deshalb kehrten sie zurück.
משום הכי חזרו
Bawa Mezia 51a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wenn du aber sagst, der Verkäufer ist ebenso wie der Käufer, was macht es ihnen aus? So wie die Rabbanan für den Käufer eine Abhilfe geschaffen haben, so haben die Rabbanan auch für den Verkäufer eine Abhilfe geschaffen!
אלא אי אמרת מוכר נמי כלוקח דמי מאי נפקא להו מינה כי היכי דעבדי ליה רבנן תקנתא ללוקח הכי נמי עבדי ליה רבנן תקנתא למוכר
Bei den Händlern von Lod kommt es nicht häufig vor, dass sie sich irren.
תגרי לוד לא שכיח דטעו
Der Gastgeber Rami bar Chamas verkaufte einen Esel und irrte sich. Er fand ihn betrübt. Er sagte zu ihm: Warum bist du betrübt? Er sagte zu ihm: Ich habe einen Esel verkauft und mich geirrt. Er sagte zu ihm: Geh, tritt zurück. Er sagte zu ihm: Ich habe doch länger gewartet, als es braucht, ihn einem Händler oder meinem Verwandten zu zeigen. Er schickte ihn vor Raw Nachman. Der sagte zu ihm: Man hat das nur vom Käufer gelehrt; der Verkäufer aber kann immer zurücktreten.
אושפזיכניה דרמי בר חמא זבין חמרא וטעה אשכחיה דהוה עציב א"ל אמאי עציבת א"ל זביני חמרא וטעאי א"ל זיל הדר בך אמר ליה הא שהאי לי יותר מכדי שאראה לתגר או לקרובי שדריה לקמיה דרב נחמן א"ל לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר
Was ist der Grund? Der Käufer hat seine Ware in der Hand; wohin er auch geht, zeigt er sie, und man sagt ihm, ob er sich geirrt hat oder nicht. Der Verkäufer, der seine Ware nicht in der Hand hat, [weiß es erst,] wenn ihm eine Ware wie seine Ware begegnet und er erfährt, ob er sich geirrt hat oder nicht.
מאי טעמא לוקח מקחו בידו כל היכא דאזיל מחוי ליה ואמרי ליה אי טעה אי לא טעה מוכר דלא נקט מקחיה בידיה עד דמיתרמי ליה זבינתא כזבינתיה וידע אי טעה ואי לא טעה
Ein Mann hatte Seidenstoffe zum Verkauf. Er verlangte sechs, und sie waren fünf wert; hätte man ihm fünfeinhalb gegeben, hätte er es angenommen. Da kam ein Mann und sagte: Wenn ich ihm fünfeinhalb gebe, ist es Verzicht; ich gebe ihm sechs und lade ihn vor Gericht. Er kam vor Rawa. Der sagte zu ihm: Man hat das nur von dem gelehrt, der von einem Händler kauft; wer aber von einem Hausherrn kauft, hat gegen ihn keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung.
ההוא גברא דהוה נקט ורשכי לזבוני קרי שיתא ושויא חמשא ואי הוו יהבי ליה חמשא ופלגא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא מחילה אתן ליה שיתא ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרבא א"ל לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית אין לו עליו אונאה
Ein Mann hatte Kappen zum Verkauf. Er verlangte sechzig, und sie waren fünfzig wert; hätte man ihm fünfundfünfzig gegeben, hätte er es angenommen. Da kam ein Mann und sagte: Wenn ich ihm fünfundfünfzig gebe, ist es Verzicht; ich gebe ihm sechzig und lade ihn vor Gericht. Er kam vor Raw Chisda. Der sagte zu ihm: Man hat das nur von dem gelehrt, der von einem Händler kauft; wer aber von einem Hausherrn kauft, hat gegen ihn keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung.
ההוא גברא דהוה נקיט כיפי לזבוני קרי שתין ושוי חמשין ואי הוו יהבי ליה חמשין וחמשא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשין וחמשא הויא מחילה אתן ליה שיתין ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרב חסדא א"ל לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מן בעל הבית אין לו עליו אונאה
Raw Dimi sagte zu ihm: Recht so! Und so sagte Rabbi Elasar: Recht so! – Aber wir haben doch gelernt: So wie es Übervorteilung für den Laien gibt, so gibt es Übervorteilung für den Händler. Wer ist der Laie? Doch wohl der Hausherr! – Raw Chisda sagte: [Dort geht es] um Ware, die er zum Verkauf hält; aber seine Gebrauchsgegenstände, die ihm teuer sind, verkauft er nur zu einem höheren Preis.
א"ל רב דימי ישר וכן אמר רבי אלעזר ישר והא אנן תנן כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר מאן הדיוט לאו בעל הבית אמר רב חסדא בצדרייתא אבל מאני תשמישתיה דיקירי עליה לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי:
MISCHNA: Sowohl der Käufer als auch der Verkäufer haben [Anspruch wegen] Übervorteilung. So wie es Übervorteilung für den Laien gibt, so gibt es Übervorteilung für den Händler. Und Rabbi Jehuda sagt: Für den Händler gibt es keine Übervorteilung. Wer benachteiligt wurde, hat die Oberhand; will er, sagt er zu ihm: Gib mir mein Geld, oder gib mir, worum du mich übervorteilt hast.
מתני׳ אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר ורבי יהודה אומר אין אונאה לתגר מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאניתני:
GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Und wenn ihr eurem Nächsten etwas verkauft …, sollt ihr nicht übervorteilen“ (Lev 25,14) – ich habe nur [den Fall], dass der Käufer übervorteilt wurde; wurde der Verkäufer übervorteilt, woher? Die Schrift lehrt: „oder kauft …, sollt ihr nicht übervorteilen“ (Lev 25,14).
גמ׳ מנהני מילי דת"ר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר (ויקרא כה, יד) או קנה אל תונו
Und es war nötig, den Käufer zu schreiben, und es war nötig, den Verkäufer zu schreiben. Denn hätte der Allbarmherzige [nur] den Verkäufer geschrieben – weil er seine Ware genau kennt; aber den Käufer, der seine Ware nicht genau kennt, würde ich sagen, hat der Allbarmherzige nicht mit „ihr sollt nicht übervorteilen“ gewarnt.
ואיצטריך למכתב לוקח ואיצטריך למכתב מוכר דאי כתב רחמנא מוכר משום דקים ליה בזבינתיה אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו
Und hätte der Allbarmherzige [nur] den Käufer geschrieben – weil er erwirbt, wie die Leute sagen: „Hast du gekauft, hast du erworben“; aber den Verkäufer, der verliert, wie die Leute sagen: „Hat er verkauft, hat er verloren“, würde ich sagen, hat der Allbarmherzige nicht mit „ihr sollt nicht übervorteilen“ gewarnt. [Darum ist beides] nötig.
ואי כתב רחמנא לוקח משום דקא קני דאמרי אינשי זבנית קנית אבל מוכר דאבודי קא מוביד דאמרי אינשי זבין אוביד אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו צריכא:
„Rabbi Jehuda sagt: Für den Händler gibt es keine Übervorteilung“: Weil er Händler ist, hat er keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung?
רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר: משום שהוא תגר אין לו אונאה
Raw Nachman sagte im Namen Raws: Man hat es von einem Zwischenhändler gelehrt. Was ist der Grund? Er weiß sehr wohl, wie viel seine Ware wert ist, und hat ihm gegenüber verzichtet; und dass er sie so verkauft hat, [war,] weil sich ihm ein anderes Geschäft bot.
אמר רב נחמן אמר רב בתגר ספסר שנו מאי טעמא מידע ידע זבינתיה כמה שויא ואחולי אחיל גביה והאי דזבנא הכי משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי
Und jetzt tritt er jedenfalls zurück! – Raw Aschi sagte: Was [heißt] „für den Händler gibt es keine Übervorteilung“? Er steht nicht unter dem Gesetz der Übervorteilung, denn er kann sogar bei weniger als dem Maß der Übervorteilung zurücktreten. Es wird übereinstimmend mit Raw Nachman gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Ein Händler hat keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung, weil er sachkundig ist.
והשתא מיהא קא הדר ביה רב אשי אמר מאי אין לתגר אונאה אינו בתורת אונאה שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר תניא כוותיה דרב נחמן רבי יהודה אומר תגר אין לו אונאה מפני שהוא בקי:
„Wer benachteiligt wurde, hat die Oberhand“ usw.: Wessen [Ansicht] ist unsere Mischna? Weder die Rabbi Natans noch die Rabbi Jehuda ha-Nassis.
מי שהוטל עליו ידו על העליונה וכו': מני מתניתין לא רבי נתן ולא רבי יהודה הנשיא
Wenn Rabbi Natan – die Mischna lehrt „will er“, und die Baraita lehrt nicht „will er“. Wenn Rabbi Jehuda ha-Nassi – die Mischna lehrt [es vom] Käufer, die Baraita lehrt [es vom] Verkäufer.
אי רבי נתן מתניתין קתני רצה וברייתא לא קתני רצה אי רבי יהודה הנשיא מתניתין קתני לוקח ברייתא קתני מוכר
(Merkzeichen: S‑B R‑Sch.)
(סימן ז"ב ר"ש)
Rabbi Elasar sagte: Diese [Lehre von der] Übervorteilung – ich weiß nicht, wer sie gelehrt hat. Rabba sagte: In Wahrheit ist es Rabbi Natan, und lehre auch in der Baraita: „will er“. Rawa sagte: In Wahrheit ist es Rabbi Jehuda ha-Nassi, und was er in der Mischna ausgelassen hat, erläutert er in der Baraita. Raw Aschi sagte: Genau genommen [ergibt sich das] auch [aus dem Wortlaut], denn es heißt: „sowohl der Käufer als auch der Verkäufer“, und er erläutert es [nur] für den Käufer. Daraus ist zu schließen, dass er den Verkäufer ausgelassen hat. Schließe daraus.
אמר רבי אלעזר אונאה זו איני יודע מי שנאה רבה אמר לעולם רבי נתן היא ותני נמי בברייתא רצה רבא אמר לעולם ר' יהודה הנשיא היא ומאי דשייר במתניתין קא מפרש בברייתא אמר רב אשי דיקא נמי דקתני אחד הלוקח ואחד המוכר ומפרש ליה ללוקח שמע מינה שיוריה שייריה למוכר שמע מינה
Es wurde gesagt: Wer zu seinem Nächsten sagt: „Unter der Bedingung, dass du gegen mich keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung hast“ – Raw sagt: Er hat gegen ihn [Anspruch wegen] Übervorteilung; und Schmuel sagt: Er hat gegen ihn keinen [Anspruch wegen] Übervorteilung. Sollen wir sagen, dass Raw wie Rabbi Meir spricht und Schmuel wie Rabbi Jehuda?
איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה לימא רב דאמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה
Denn es wird gelehrt: Wer zu einer Frau sagt: Siehe, du bist mir angetraut unter der Bedingung, dass du gegen mich keinen [Anspruch auf] Nahrung, Kleidung und ehelichen Verkehr hast – sie ist angetraut, und seine Bedingung ist nichtig – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: In einer Geldangelegenheit ist seine Bedingung gültig.
דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי ר"מ רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים
Raw kann dir sagen: Ich spreche sogar nach Rabbi Jehuda: Rabbi Jehuda sagt es dort nur, weil sie es weiß und verzichtet;
אמר לך רב אנא דאמרי אפי' לר' יהודה עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא דידעה וקא מחלה
Original: Bava Metzia 51a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.