manchmal sind beide zu einem Schuldopfer [verpflichtet], manchmal ist der Mieter zu einem Sündopfer und der Entleiher zu einem Schuldopfer [verpflichtet], manchmal ist der Mieter zu einem Schuldopfer und der Entleiher zu einem Sündopfer [verpflichtet].
פעמים ששניהם באשם פעמים שהשוכר בחטאת והשואל באשם פעמים שהשוכר באשם והשואל בחטאת
Manchmal sind beide zu einem Sündopfer [verpflichtet]: etwa wenn sie auf natürliche Weise verendet ist und sie sagten, sie sei durch höhere Gewalt umgekommen. Der Mieter, der so oder so frei ist, [ist] zu einem Sündopfer [verpflichtet]; der Entleiher, der so oder so haftet, [ist] zu einem Sündopfer [verpflichtet].
פעמים ששניהם בחטאת כגון שמתה כדרכה ואמרו נאנסה שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור בחטאת שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב בחטאת
Manchmal sind beide zu einem Schuldopfer [verpflichtet]: etwa wenn sie gestohlen wurde und sie sagten, sie sei infolge der Arbeit verendet. Denn beide leugnen Geld ab, da sie haften und sich [dennoch] befreien.
פעמים ששניהם באשם כגון שנגנבה ואמרו מתה מחמת מלאכה דתרוייהו קא כפרי ממונא דהא מיחייבי וקא פטרי נפשייהו
Der Mieter zu einem Sündopfer und der Entleiher zu einem Schuldopfer: etwa wenn sie auf natürliche Weise verendet ist und sie sagten, sie sei infolge der Arbeit verendet. Der Mieter, der so oder so frei ist, ist zu einem Sündopfer verpflichtet; der Entleiher, der haftet, wenn sie auf natürliche Weise verendet, und sich damit befreit, dass sie infolge der Arbeit verendet sei, zu einem Schuldopfer.
שוכר בחטאת ושואל באשם כגון שמתה כדרכה ואמרו מתה מחמת מלאכה שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור חייב בחטאת שואל דמיחייב במתה כדרכה וקא פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה באשם
Der Mieter zu einem Schuldopfer und der Entleiher zu einem Sündopfer: etwa wenn sie gestohlen wurde und sie sagten, sie sei auf natürliche Weise verendet. Der Mieter, der ja für Diebstahl und Verlust haftet und sich damit befreit, dass sie auf natürliche Weise verendet sei, zu einem Schuldopfer; der Entleiher, der so oder so haftet, zu einem Sündopfer.
שוכר באשם ושואל בחטאת כגון שנגנבה ואמרו מתה כדרכה שוכר הוא דמיחייב בגניבה ואבידה וקא פטר נפשיה במתה כדרכה באשם שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב בחטאת
Was lehrt er uns? Um [die Ansicht von]Rabbi Ami auszuschließen, der sagt: Für jeden Schwur, den die Richter auferlegen, ist man nicht wegen eines unbedachten Schwurs schuldig, denn es heißt: „Oder wenn jemand schwört, indem er mit den Lippen unbedacht redet“ (Lev 5,4) – „wenn er schwört“: von sich aus. Er lehrt uns, dass [die Halacha] nicht wie Rabbi Ami ist.
מאי קמ"ל לאפוקי מדרבי אמי דאמר כל שבועה שהדיינים משביעים אותה אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי שנאמר (ויקרא ה, ד) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כי תשבע מעצמה קמ"ל דלא כר' אמי
Abaje sagte: Nach der Ansicht Raws ist [er] nicht nur [frei,] wenn ein unentgeltlicher Hüter es einem bezahlten Hüter übergeben hat, da er ja seine Bewachung verbessert hat; sondern selbst wenn ein bezahlter Hüter es einem unentgeltlichen Hüter übergeben hat, da er seine Bewachung verschlechtert hat, ist er frei. Was ist der Grund? Weil er es einem verständigen Menschen übergeben hat.
אמר אביי לטעמיה דרב לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו פטור מאי טעמא דהא מסרה לבן דעת
Und nach der Ansicht von Rabbi Jochanan haftet [er] nicht nur, wenn ein bezahlter Hüter es einem unentgeltlichen Hüter übergeben hat, da er seine Bewachung verschlechtert hat; sondern selbst wenn ein unentgeltlicher Hüter es einem bezahlten Hüter übergeben hat, da er seine Bewachung verbessert hat, haftet er. Denn [der Eigentümer] sagt zu ihm: Ich will nicht, dass mein anvertrautes Gut in der Hand eines anderen ist.
ולטעמיה דר' יוחנן לא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפי' ש"ח שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב דא"ל אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
Raw Chisda sagte: Dieses [Wort] Raws wurde nicht ausdrücklich gesagt, sondern [nur] erschlossen. Denn einige Gärtner gaben jeden Tag ihre Spaten bei einer alten Frau in Verwahrung. Eines Tages gaben sie sie bei einem von ihnen in Verwahrung. Er hörte den Klang einer Hochzeitsfeier, ging hinaus und gab sie bei jener alten Frau in Verwahrung. Während er hin- und zurückging, wurden ihre Spaten gestohlen.
אמר רב חסדא הא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא דהנהו גינאי דכל יומא הוו מפקדי מרייהו גבה דההיא סבתא יומא חד אפקדינהו לגבי חד מינייהו שמע קלא בי הלולא נפק אזל אפקדינהו לגבה דההיא סבתא אדאזל ואתא אגנוב מרייהו
Er kam vor Raw, und der sprach ihn frei. Wer es sah, meinte: Weil ein Hüter, der einem Hüter übergeben hat, frei ist. Doch dem ist nicht so: Dort ist es anders, weil sie sie auch jeden Tag selbst bei jener alten Frau in Verwahrung gaben.
אתא לקמיה דרב ופטריה מאן דחזא סבר משום שומר שמסר לשומר פטור ולא היא שאני התם דכל יומא נמי אינהו גופייהו גבה דההיא סבתא הוו מפקדי להו
Rabbi Ami saß und trug diese Lehre vor. Rabbi Abba bar Mammel wandte Rabbi Ami ein: „Wer von seinem Nächsten eine Kuh mietet und sie einem anderen verleiht, und sie verendet auf natürliche Weise, so schwört der Mieter, dass sie auf natürliche Weise verendet ist, und der Entleiher zahlt dem Mieter.“ Und wenn es so ist, soll [der Eigentümer] doch zu ihm sagen: Ich will nicht, dass mein anvertrautes Gut in der Hand eines anderen ist! Er sagte zu ihm: Womit haben wir es hier zu tun? Wenn sie ihm (die Erlaubnis der Eigentümer) [die Erlaubnis] gegeben haben, sie zu verleihen.
יתיב ר' אמי וקאמר לה להא שמעתא איתיביה ר' אבא בר ממל לר' אמי השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר ואם איתא לימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר א"ל הכא במאי עסקינן בשנתנו לו (רשות הבעלים) להשאיל
Rami bar Chama wandte ein: Wer bei seinem Nächsten Geld in Verwahrung gibt, und dieser hat es [in ein Tuch] gebunden und über seinen Rücken geworfen, oder es seinem minderjährigen Sohn oder seiner minderjährigen Tochter übergeben, oder es auf unzureichende Weise vor ihnen verschlossen, so haftet er, weil er es nicht so bewacht hat, wie Hüter es tun.
מתיב רמי בר חמא המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו מסרן לבנו ובתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים
Der Grund ist, dass es Minderjährige sind; bei Volljährigen aber ist er frei. Warum? [Der Eigentümer] soll doch zu ihm sagen: Ich will nicht, dass mein anvertrautes Gut in der Hand eines anderen ist!
טעמא דקטנים הא גדולים פטור אמאי נימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
Original: Bava Metzia 36a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.