Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 2Beweis 4Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aus den Worten beider lernen wir, dass [das Verbot der] Tierquälerei aus der Tora stammt. Denn selbst Rabbi Schimon sagt [seine Ansicht] nur, weil die Verse nicht eindeutig zugeordnet sind; wären die Verse aber eindeutig zugeordnet, würden wir einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen. Weswegen? Ziehen wir ihn nicht wegen der Tierquälerei?
מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא ואפי' ר"ש לא קאמר אלא משום דלא מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשי' ק"ו משום מאי לאו משום צער בעלי חיים דרשינן
Vielleicht weil ein Geldverlust vorliegt, und so meint er es: Wenn man schon beim Aufladen verpflichtet ist, wo kein Geldverlust vorliegt, um wie viel mehr beim Abladen, wo ein Geldverlust vorliegt!
דלמא משום דאיכא חסרון כיס וה"ק ומה טעינה דלית בה חסרון כיס חייב פריקה דאית בה חסרון כיס לא כ"ש
Liegt denn beim Aufladen kein Geldverlust vor? Handeln wir nicht [auch] von dem Fall, dass er unterdessen seinen Markt versäumt, oder dass Diebe kommen und alles nehmen, was er bei sich hat?
וטעינה אין בה חסרון כיס מי לא עסקינן דאדהכי והכי בטיל משוקיה אי נמי אתו גנבי ושקלי כל מה דאיכא בהדיה
Wisse, dass [das Verbot der] Tierquälerei aus der Tora stammt, denn im Schlusssatz wird gelehrt: „Rabbi Jose der Galiläer sagt: Hatte es mehr als seine Last auf sich, so ist er ihm nicht verpflichtet, denn es heißt: ‚unter seiner Last‘ (Ex 23,5) – eine Last, die es tragen kann.“ Folgt daraus nicht, dass der erste Tanna meint, er sei ihm verpflichtet? Was ist der Grund? Nicht etwa, weil [das Verbot der] Tierquälerei aus der Tora stammt?
תדע דצער בעלי חיים דאורייתא דקתני סיפא ר' יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר [על] משאו אין זקוק לו שנאמר (שמות כג, ה) תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו לאו מכלל דת"ק סבר זקוק לו מאי טעמא לאו משום דצער בעלי חיים דאורייתא
Vielleicht streiten sie über „unter seiner Last“: Rabbi Jose meint, wir legen „unter seiner Last“ aus als eine Last, die es tragen kann; und die Rabbanan meinen, wir legen „unter seiner Last“ nicht aus.
דלמא בתחת משאו פליגי דרבי יוסי סבר דרשינן תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ורבנן סברי לא דרשינן תחת משאו
Wisse, dass [das Verbot der] Tierquälerei nicht aus der Tora stammt, denn im ersten Satz wird gelehrt: „Ging [der Eigentümer] weg, setzte sich hin und sagte zu ihm: Da das Gebot dir obliegt, lade ab, wenn du abladen willst – so ist er frei, denn es heißt: ‚mit ihm‘.“ Und wenn du meinst, [das Verbot der] Tierquälerei stamme aus der Tora, was macht es mir aus, ob sein Herr bei ihm ist, und was macht es mir aus, ob sein Herr nicht bei ihm ist?
תדע דצער בעלי חיים לאו דאורייתא דקתני רישא הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא מה לי איתיה למריה בהדיה ומה לי כי ליתיה למריה בהדיה
Tatsächlich stammt [das Verbot der] Tierquälerei aus der Tora. Meinst du denn, „frei“ heiße ganz frei? Vielleicht frei, [es] unentgeltlich [zu tun], und verpflichtet [es] gegen Lohn [zu tun]. Und so meint es der Allbarmherzige: Wenn sein Herr bei ihm ist, arbeite mit ihm unentgeltlich; und wenn sein Herr nicht bei ihm ist, arbeite für ihn gegen Lohn. Und tatsächlich stammt [das Verbot der] Tierquälerei aus der Tora.
לעולם צער בעלי חיים דאורייתא מי סברת פטור פטור לגמרי ודלמא פטור בחנם וחייב בשכר וה"ק רחמנא כי איתיה למריה בהדיה עבד גביה בחנם וכי ליתיה למריה בהדיה עבד גביה בשכר ולעולם צער בעלי חיים דאורייתא
Sollen wir sagen, dies stütze ihn: Um das Tier eines Götzendieners kümmert er sich wie um das Tier eines Israeliten. Gut, wenn du sagst, [das Verbot der] Tierquälerei stammt aus der Tora, dann kümmert er sich deshalb darum wie um das Tier eines Israeliten. Wenn du aber sagst, [das Verbot der] Tierquälerei stammt nicht aus der Tora, warum kümmert er sich darum wie um das Tier eines Israeliten? Dort [geschieht es] wegen der Feindschaft.
לימא מסייע ליה בהמת עובד כוכבים מטפל בה כבהמת ישראל אי אמרת בשלמא צער בעלי חיים דאורייתא משום הכי מטפל בה כבהמת ישראל אלא אי אמרת צער בעלי חיים לאו דאורייתא אמאי מטפל בה כבהמת ישראל התם משום איבה
So ist es auch einleuchtend, denn es wird gelehrt: War es mit verbotenem Wein beladen, ist er ihm nicht verpflichtet. Gut, wenn du sagst, es stammt nicht aus der Tora, dann ist er ihm deshalb nicht verpflichtet. Wenn du aber sagst, es stammt aus der Tora, warum ist er ihm nicht verpflichtet? So meint er es: Und es mit verbotenem Wein zu beladen, ist er ihm nicht verpflichtet.
הכי נמי מסתברא דקתני אם היתה טעונה יין אסור אין זקוק לה אי אמרת בשלמא לאו דאורייתא משום הכי אין זקוק לה אלא אי אמרת דאורייתא אמאי אין זקוק לה ה"ק ולהטעינה יין אסור אין זקוק לה
Komm und höre: Ist es das Tier eines Götzendieners und die Last eines Israeliten, [gilt]: „und du sollst es unterlassen“. Und wenn du sagst, [das Verbot der] Tierquälerei stammt aus der Tora, warum „und du sollst es unterlassen“? Es müsste doch „helfen sollst du“ [gelten]! Tatsächlich stammt [das Verbot der] Tierquälerei aus der Tora; dort [geht es] um das Aufladen.
תא שמע בהמת עובד כוכבים ומשאוי ישראל וחדלת ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא אמאי וחדלת עזב תעזב מבעי ליה לעולם צער בעלי חיים דאורייתא התם בטעינה
Wenn dem so ist, sage den Schlusssatz: Ist es das Tier eines Israeliten und die Last eines Götzendieners, [gilt]: „helfen sollst du“. Wenn es aber um das Aufladen geht, warum „helfen sollst du“? Wegen des Leids des Israeliten.
אי הכי אימא סיפא בהמת ישראל ומשאוי עובד כוכבים עזב תעזב ואי בטעינה אמאי עזב תעזב משום צערא דישראל
Wenn dem so ist, dann doch auch im ersten Satz! Der erste Satz [spricht] von einem götzendienerischen Eseltreiber, der Schlusssatz von einem israelitischen Eseltreiber. Wie kannst du das so entschieden sagen? Gewöhnlich geht ein Mensch hinter seinem Esel her!
אי הכי אפילו רישא נמי רישא בחמר עובד כוכבים סיפא בחמר ישראל מאי פסקת סתמא דמלתא איניש בתר חמריה אזיל
Komm und höre: Ein Freund [muss] abladen, und ein Feind [muss] aufladen – das Gebot gilt beim Feind, um seinen Trieb zu bezwingen. Und wenn du meinst, [das Verbot der] Tierquälerei stamme aus der Tora, so wäre doch jenes vorzuziehen! Dennoch ist es vorzuziehen, um seinen Trieb zu bezwingen.
ת"ש אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא הא עדיף ליה אפ"ה כדי לכוף את יצרו עדיף
Komm und höre: Der Feind, von dem sie sprachen, ist ein israelitischer Feind, nicht aber ein götzendienerischer Feind. Wenn du sagst, [das Verbot der] Tierquälerei stammt aus der Tora, was macht es mir aus, ob ein israelitischer Feind oder ein götzendienerischer Feind?
ת"ש שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עובד כוכבים אי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי שונא ישראל ומה לי שונא עובד כוכבים
Original: Bava Metzia 32b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.