Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und der Kessel hat sie verbrannt, so gibt er ihm den Wert seiner Wolle. Den Wert seiner Wolle – ja, den Wert seiner Wolle und ihre Wertsteigerung – nein. Doch wohl, wenn er sie verbrannt hat, nachdem sie [in den Kessel] gefallen war, wo es eine Wertsteigerung gibt; und daraus ist zu entnehmen, dass ein Handwerker durch die Wertsteigerung des Gerätes erwirbt.
והקדיחו יורה נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא לאו שהקדיחו לאחר נפילה דאיכא שבחא ושמע מינה אומן קונה בשבח כלי
Schmuel sagte: Hier geht es darum, dass er sie in dem Augenblick verbrannt hat, als sie hineinfiel, wo es keine Wertsteigerung gibt. Hat er sie aber verbrannt, nachdem sie hineingefallen war, wie ist es dann? Er gibt ihm den Wert seiner Wolle und ihre Wertsteigerung. Sollen wir sagen, Schmuel sei nicht der Ansicht Rabbi Assis?
אמר שמואל הכא במאי עסקינן כגון שהקדיחו בשעת נפילה דליכא שבחא אבל הקדיחו לאחר נפילה מאי נותן לו דמי צמרו ושבחו לימא שמואל לית ליה דרב אסי
Komm und höre: Wer seinen Mantel einem Handwerker gibt – hat er ihn fertiggestellt und ihn davon benachrichtigt, so übertritt er, selbst wenn [der Lohn] von da an zehn Tage [aussteht], nicht [das Verbot]: „Es soll nicht über Nacht bleiben“ (Lev 19,13). Hat er ihn ihm am Mittag gegeben, so übertritt er, sobald über ihm die Sonne untergegangen ist, [das Verbot]: „Es soll nicht über Nacht bleiben.“
תא שמע הנותן טליתו לאומן גמרו והודיעו אפילו מכאן ועד עשרה ימים אינו עובר עליו משום (ויקרא יט, יג) לא תלין נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו החמה עובר עליו משום בל תלין
Letzten Endes – wozu hat er es ihm gegeben? Um es weich zu machen; sobald er es weich gemacht hat, ist das doch eine Wertsteigerung! Es ist nötig für den Fall, dass er ihn [für jedes] Klopfen gedungen hat, Klopfen um Klopfen für eine Münze, was eine Lohnarbeit ist.
סוף סוף למאי יהבה נהליה לרכוכי כיון דרככיה היינו שבחא לא צריכא דאגריה לביטשי ביטשא ביטשא במעתא דהיינו שכירות
Und nach dem, was wir anfangs dachten, dass er ihn nicht für jedes Klopfen gedungen hat, unterstützt das Raw Scheschet. Denn man fragte Raw Scheschet: Übertritt man bei einer Werkvertragsarbeit [das Verbot]: „Es soll nicht über Nacht bleiben“, oder übertritt man es nicht? Und Raw Scheschet sagte zu ihnen: Man übertritt es.
ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דלא אגריה לביטשי מסייע ליה לרב ששת דבעו מיניה מרב ששת קבלנות עובר עליו משום בל תלין או אינו עובר ואמר להו רב ששת עובר
Sollen wir sagen, das sei [ein Streit] wie unter Tannaim? „Mach mir Armreifen, Ohrringe und Fingerringe, und ich werde dir [dadurch] angetraut sein“ – sobald er sie gemacht hat, ist sie angetraut – Worte Rabbi Meirs. Die Weisen aber sagen: Sie ist nicht angetraut, bis Geld in ihre Hand gelangt.
לימא כתנאי עשה לי שירים נזמין וטבעות ואקדש לך כיון שעשאן מקודשת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינה מקודשת עד שיגיע ממון לידה
Welches Geld? Wenn du sagst, eben jenes Geld, so folgt daraus, dass Rabbi Meir der Ansicht ist: nicht jenes Geld. Womit wird sie dann aber angetraut? Es ist vielmehr klar: Welches Geld? Anderes Geld.
מאי ממון אילימא אותו ממון מכלל דר"מ סבר אותו ממון לא אלא במאי מקדשא אלא פשיטא מאי ממון ממון אחר
Und sie meinten, nach aller Ansicht gelte der Lohn vom Anfang bis zum Ende, und nach aller Ansicht sei die, die man mit einer Schuldforderung antraut, nicht angetraut.
וסברוה דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ודכולי עלמא המקדש במלוה אינה מקודשת
Streiten sie nicht wohl darüber, ob ein Handwerker durch die Wertsteigerung des Gerätes erwirbt? Rabbi Meir ist der Ansicht, ein Handwerker erwerbe durch die Wertsteigerung des Gerätes, und die Rabbanan sind der Ansicht, ein Handwerker erwerbe nicht durch die Wertsteigerung des Gerätes.
מאי לאו באומן קונה בשבח כלי קמיפלגי דר"מ סבר אומן קונה בשבח כלי ורבנן סברי אין אומן קונה בשבח כלי
Nein, nach aller Ansicht erwirbt ein Handwerker nicht durch die Wertsteigerung des Gerätes, sondern hier streiten sie darüber, ob der Lohn vom Anfang bis zum Ende gilt.
לא דכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי אלא הכא בישנה לשכירות מתחילה ועד סוף קא מיפלגי
Und wenn du willst, sage ich: Nach aller Ansicht gilt der Lohn vom Anfang bis zum Ende, und hier streiten sie über den, der mit einer Schuldforderung antraut. Rabbi Meir ist der Ansicht, die, die man mit einer Schuldforderung antraut, ist angetraut, und die Rabbanan sind der Ansicht, die, die man mit einer Schuldforderung antraut, ist nicht angetraut.
ואי בעית אימא דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והכא במקדש במלוה קמיפלגי דרבי מאיר סבר המקדש במלוה מקודשת ורבנן סברי המקדש במלוה אינה מקודשת
Original: Bava Kamma 99a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.