trug schwarze Schuhe und stand auf dem Markt von Nehardea. Die Leute des Exilarchen trafen ihn und sagten zu ihm: Was hat es mit diesen Schuhen auf sich? Er sagte zu ihnen: Ich trauere um Jerusalem. Sie sagten zu ihm: Bist du so bedeutend, dass du um Jerusalem trauerst? Sie meinten, es sei Hochmut, brachten ihn und sperrten ihn ein.
הוה סיים מסאני אוכמי וקאי בשוקא דנהרדעא אשכחוהו דבי ריש גלותא וא"ל מאי שנא הני מסאני אמר להו דקא מאבילנא אירושלים אמרו ליה את חשיבת לאיתאבולי אירושלים סבור יוהרא הוה אתיוה וחבשוה
Er sagte zu ihnen: Ich bin ein großer Mann. Sie sagten zu ihm: Woher wissen wir das? Er sagte zu ihnen: Entweder fragt ihr mich etwas, oder ich frage euch etwas. Sie sagten zu ihm: Frage du.
אמר להו גברא רבה אנא אמרו ליה מנא ידעינן אמר להו או אתון בעו מינאי מילתא או אנא איבעי מינייכו מילתא אמרו ליה בעי את
Er sagte zu ihnen: Wer eine Dattelblüte abschneidet, was zahlt er? Sie sagten zu ihm: Er zahlt den Wert der Dattelblüte. – Es wären doch Datteln geworden! Sie sagten zu ihm: Er zahlt den Wert von Datteln. Er sagte zu ihnen: Er hat ihm doch keine Datteln weggenommen!
אמר להו האי מאן דקץ כופרא מאי משלם אמרו ליה משלם דמי כופרא והא הוו תמרי א"ל משלם דמי תמרי אמר להו והא לאו תמרי שקל מיניה
Sie sagten zu ihm: Sage du es uns. Er sagte zu ihnen: Im Verhältnis zu sechzig. Sie sagten zu ihm: Wer sagt wie du? Er sagte zu ihnen: Schmuel lebt doch, und sein Gerichtshof besteht. Sie schickten [die Frage] vor Schmuel. Er sagte zu ihnen: Er hat euch richtig gesagt: im Verhältnis zu sechzig. Und sie ließen ihn frei.
אמרו ליה אימא לן את אמר להו בששים אמרו ליה מאן אמר כוותיך אמר להו הא שמואל חי ובית דינו קיים שדרו קמיה דשמואל אמר להו שפיר קאמר לכו בששים ושבקוהו:
„Rabbi Schimon sagt: Hat es reife Früchte gefressen“ usw.: Was ist der Grund? Das, was der Barmherzige sagt: „und es weidet ab auf einem fremden Feld“ (Ex 22,4), was lehrt, dass man im Verhältnis zum Feld schätzt, gilt nur bei etwas, das das Feld noch braucht; diese aber, da sie das Feld nicht mehr brauchen, muss er so, wie sie sind, bezahlen.
ר"ש אומר אכלה פירות גמורים כו': מ"ט הא דאמר רחמנא (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב השדה ה"מ מידי דצריך לשדה הני כיון דלא צריכי לשדה בעינייהו בעי שלומי
Raw urteilte gemäß Rabbi Meir – denn es wurde gelehrt: Hat er [ein Feld] dem Ersten verschrieben, und sie [die Ehefrau] hat für ihn nicht unterschrieben, dem Zweiten, und sie hat für ihn unterschrieben, so hat sie ihre Ketubba verloren; das sind die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Sie kann sagen: Ich habe meinem Mann [nur] einen Gefallen getan; was habt ihr gegen mich?
דן רב כר"מ דתניא כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו אבדה כתובתה דברי ר"מ רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי
Und er entschied die Halacha gemäß Rabbi Schimon – wie das, was wir gelernt haben: „Rabbi Schimon sagt: Hat es reife Früchte gefressen, zahlt er reife Früchte – wenn eine Sea, eine Sea, wenn zwei Sea, zwei Sea.“
ופסק הלכתא כר"ש כי הא דתנן ר"ש אומר אכלה פירות גמורין משלמת פירות גמורין אם סאה סאה אם סאתים סאתים:
MISCHNA: Wer im Feld seines Nächsten ohne Erlaubnis Garben aufschichtet, und das Vieh des Feldeigentümers frisst sie, so ist dieser frei; und wenn es durch sie zu Schaden kommt, ist der Eigentümer des Garbenhaufens schuldig. Hat er aber mit Erlaubnis des Feldeigentümers aufgeschichtet, ist dieser schuldig.
מתני׳ המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור ואם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב:
GEMARA: Soll man sagen, wir haben [dies] nicht gemäß Rabbi gelernt? Denn wenn gemäß Rabbi – er sagt doch: erst wenn der Hausherr es übernimmt, [es] zu bewachen! Raw Papa sagte: Hier befassen wir uns mit einem Tennenwächter; da er zu ihm sagt: Komm herein und schichte auf, [bedeutet das:] Komm herein, und ich bewache es für dich.
גמ׳ לימא תנן דלא כרבי דאי כרבי האמר עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל עייל וגדוש עייל ואנטר לך הוא:
MISCHNA: Wer das Feuer durch einen Taubstummen, einen Geistesgestörten oder einen Minderjährigen schickt, ist nach menschlichem Recht frei und nach himmlischem Recht schuldig. Schickt er es durch einen Zurechnungsfähigen, ist der Zurechnungsfähige schuldig.
מתני׳ השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים שלח ביד פקח הפקח חייב
Hat einer das Feuer gebracht und ein anderer das Holz gebracht, ist der schuldig, der das Holz gebracht hat. Hat einer das Holz gebracht und ein anderer das Feuer gebracht, ist der schuldig, der das Feuer gebracht hat.
אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב
GEMARA:Resch Lakisch sagte im Namen Chiskijas: Das hat man nur gelehrt, wenn er ihm eine glühende Kohle übergeben hat und jener sie angefacht hat; hat er ihm aber eine Flamme übergeben, ist er schuldig. Was ist der Grund? Seine Handlungen haben es verursacht.
גמ׳ אמר ר"ל משמיה דחזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ"ט מעשיו קא גרמו לו
Und Rabbi Jochanan sagte: Selbst wenn er ihm eine Flamme übergeben hat, ist er frei. Was ist der Grund? Das Hantieren des Taubstummen hat es verursacht; und er ist erst schuldig, wenn er ihm Späne,
ורבי יוחנן אמר אפילו מסר לו שלהבת פטור מ"ט צבתא דחרש גרמה לו ולא מחייב עד שימסור לו גווזא
Original: Bava Kamma 59b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.