und darauf achtgeben sollen? Es bleibt unentschieden.
ולאסטמורי בגוה תיקו
Bawa Kamma 58b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Wie zahlt er das, was es beschädigt hat“ usw.: Woher ist das zu entnehmen?
כיצד משלמת מה שהזיקה וכו': מנה"מ
Raw Matana sagte: Denn der Vers sagt: „und es weidet ab auf einem fremden Feld“ (Ex 22,4) – das lehrt, dass man im Verhältnis zu einem anderen Feld schätzt.
אמר רב מתנה דאמר קרא (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב שדה אחר
Dieses „und es weidet ab auf einem fremden Feld“ braucht er doch, um das öffentliche Gebiet auszuschließen!
האי ובער בשדה אחר מבעי ליה לאפוקי רה"ר
Wenn dem so wäre, hätte der Barmherzige schreiben sollen: „und es weidet ab auf dem Feld seines Nächsten“, oder auch „ein fremdes Feld“; warum „auf einem fremden Feld“? Dass man im Verhältnis zu einem anderen Feld schätzt.
א"כ לכתוב רחמנא ובער בשדה חבירו א"נ שדה אחר מאי בשדה אחר ששמין על גב שדה אחר
Sage doch, er sei ganz deswegen gekommen! Woher haben wir [dann] den Ausschluss des öffentlichen Gebiets?
ואימא כוליה להכי הוא דאתא לאפוקי רה"ר מנלן
Wenn dem so wäre, hätte der Barmherzige es bei der Zahlung schreiben sollen: „mit dem Besten seines Feldes und dem Besten seines Weinbergs soll er bezahlen“ (Ex 22,4) auf einem fremden Feld. Wozu hat der Barmherzige es bei „und es weidet ab“ geschrieben? Schließe daraus zweierlei.
אם כן לכתביה רחמנא גבי תשלומין (שמות כב, ד) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם בשדה אחר ל"ל דכתביה רחמנא גבי ובער ש"מ תרתי
Wie schätzen wir? Rabbi Jose bar Chanina sagte: eine Sea im Verhältnis zu sechzig Sea. Rabbi Jannai sagte: ein Tarkaw im Verhältnis zu sechzig Tarkaw. Chiskija sagte: ein Stängel im Verhältnis zu sechzig Stängeln.
היכי שיימינן א"ר יוסי בר חנינא סאה בששים סאין ר' ינאי אמר תרקב בששים תרקבים חזקיה אמר קלח בששים קלחים
Man wandte ein: „Hat es einen Kaw oder zwei Kaw gefressen, sagt man nicht: Er soll ihren Wert bezahlen; vielmehr betrachtet man es, als wäre es ein kleines Beet, und schätzt es.“ Doch wohl für sich allein?
מיתיבי אכלה קב או קביים אין אומרים תשלם דמיהן אלא רואין אותה כאילו היא ערוגה קטנה ומשערים אותה מאי לאו בפני עצמה
Nein, im Verhältnis zu sechzig.
לא בששים
Die Rabbanan lehrten: Man schätzt nicht einen Kaw, weil man ihn [dadurch] aufwertet, und nicht eine Kor-Fläche, weil man ihn [dadurch] abwertet.
ת"ר אין שמין קב מפני שמשביחו ולא בית כור מפני שפוגמו
Was meint er? Raw Papa sagte: So meint er es: Man schätzt nicht einen Kaw im Verhältnis zu sechzig Kaw, weil man [dadurch] den Schädiger begünstigt, und nicht einen Kor im Verhältnis zu sechzig Kor, weil man [dadurch] den Schädiger benachteiligt.
מאי קאמר א"ר פפא ה"ק אין שמין קב בששים קבים מפני שמשביח מזיק ולא כור בששים כורין מפני שפוגם מזיק
Raw Huna bar Manoach wandte ein: Statt „und nicht eine Kor-Fläche“ sollte es doch heißen „und nicht einen Kor“!
מתקיף לה רב הונא בר מנוח האי ולא בית כור ולא כור מבעי ליה
Vielmehr sagte Raw Huna bar Manoach im Namen von Raw Acha, dem Sohn Raw Ikas: So lehrt er: Man schätzt nicht einen Kaw für sich allein, weil man [dadurch] den Geschädigten begünstigt, und nicht einen Kaw im Verhältnis zu einer Kor-Fläche, weil man [dadurch] den Geschädigten benachteiligt; sondern im Verhältnis zu sechzig.
אלא אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא הכי קתני אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק אלא בששים
Ein Mann fällte eine Dattelpalme seines Nächsten. Er kam vor den Exilarchen. Dieser sagte zu ihm: Ich selbst habe sie gesehen; drei Palmen standen in einer Gruppe und waren hundert Sus wert. Geh, gib ihm dreiunddreißig und ein Drittel. Er sagte: Wozu brauche ich den Exilarchen, der nach persischem Recht richtet? Er kam vor Raw Nachman. Dieser sagte zu ihm: Im Verhältnis zu sechzig.
ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה אתא לקמיה דריש גלותא א"ל לדידי חזי לי ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי והוו שוו מאה זוזי זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא אמר גבי ריש גלותא דדאין דינא דפרסאה למה לי אתא לקמיה דר"נ א"ל בששים
Rawa sagte zu ihm: Wenn man es bei Schäden durch sein Eigentum gesagt hat, sagt man es [auch] bei Schäden durch seine eigene Person?
א"ל רבא אם אמרו בנזקי ממונו יאמרו בנזקי גופו
Abaje sagte zu Rawa: Was meinst du mit „bei Schäden durch seine Person“? Weil gelehrt wurde: „Wer den Weinberg seines Nächsten im Blütenstadium vorzeitig abernten lässt, den betrachtet man: wie viel er vorher wert war und wie viel er danach wert ist“ – und „im Verhältnis zu sechzig“ lehrt sie nicht?
אמר ליה אביי לרבא בנזקי גופו מאי דעתיך דתניא המבכיר כרמו של חבירו סמדר רואין אותו כמה היתה יפה קודם לכן וכמה היא יפה לאחר מכאן ואילו בששים לא קתני
Wurde denn nicht auch bei seinem Vieh etwas Derartiges gelehrt? Denn es wurde gelehrt: „Hat es einen Setzling abgebissen, sagt Rabbi Jose: Die Gesetzgeber in Jerusalem sagen: Ein einjähriger Setzling zwei Silberstücke, ein zweijähriger vier Silberstücke. Hat es Grünfutter gefressen, sagt Rabbi Jose ha-Gelili: Man urteilt nach dem, was davon übrig bleibt; die Weisen aber sagen: Man betrachtet es, wie viel es wert war und wie viel es wert ist.
אטו גבי בהמתו נמי מי לא תניא כי האי גוונא דתניא קטמה נטיעה רבי יוסי אומר גוזרי גזירות שבירושלים אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבעה כסף אכלה חזיז רבי יוסי הגלילי אומר נידון במשוייר שבו וחכמים אומרים רואין אותה כמה היתה יפה וכמה היא יפה
Original: Bava Kamma 58b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.