„Oder“ brauchen sie, um zu unterscheiden. Und Rabbi Jehuda? Das Unterscheiden ergibt sich aus „und es fällt“. Und die Rabbanan? „Und es fällt“ bedeutet: viele.
או מבעי ליה לחלק ורבי יהודה לחלק מונפל נפקא ורבנן ונפל טובא משמע
Bawa Kamma 54a בבא קמא
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Sag doch: „und es fällt“ ist eine Verallgemeinerung, „Ochse und Esel“ eine Besonderung; [bei] Verallgemeinerung und Besonderung ist in der Verallgemeinerung nur enthalten, was in der Besonderung [genannt] ist – Ochse und Esel ja, etwas anderes nicht!
אימא ונפל כלל שור וחמור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור וחמור אין מידי אחרינא לא
Man sagte: „Der Eigentümer der Grube soll bezahlen“ – er hat wiederum verallgemeinert. [Bei] Verallgemeinerung, Besonderung und Verallgemeinerung leitest du nur [Dinge] ab, die der Besonderung gleichen: Wie die Besonderung ausdrücklich Lebewesen [nennt], so alle Lebewesen.
אמרי בעל הבור ישלם חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש בעלי חיים אף כל בעלי חיים
Oder: Wie die Besonderung ausdrücklich etwas [nennt], dessen Aas durch Berühren und Tragen verunreinigt, so alles, dessen Aas durch Berühren und Tragen verunreinigt; Vögel aber nicht!
אי מה הפרט מפורש דבר שנבלתה מטמאה במגע ובמשא אף כל דבר שנבלתה מטמאה במגע ובמשא אבל עופות לא
Wenn dem so wäre, sollte der Allbarmherzige eine einzige Besonderung schreiben. – Welche sollte er schreiben? Hätte er „Ochse“ geschrieben, hätte ich gesagt: [Was] auf dem Altar dargebracht wird, ja; was nicht auf dem Altar dargebracht wird, nein. Und hätte der Allbarmherzige „Esel“ geschrieben, hätte ich gesagt: [Was] durch die Erstgeburt heilig ist, ja; was nicht durch die Erstgeburt heilig ist, nein.
א"כ נכתוב רחמנא חד פרטא הי נכתוב אי כתב שור הוה אמינא קרב לגבי מזבח אין שאינו קרב לגבי מזבח לא ואי כתב רחמנא חמור ה"א קדוש בבכורה אין שאין קדוש בבכורה לא
Vielmehr sagt die Schrift: „und das tote [Tier] soll ihm gehören“ (Ex 21,34) – alles, was dem Tod unterliegt.
אלא אמר קרא (שמות כא, לד) והמת יהיה לו כל דבר מיתה
Sowohl nach den Rabbanan, die die Geräte ausschließen, als auch nach Rabbi Jehuda, der die Geräte einschließt – unterliegen denn Geräte dem Tod? Man sagte: Ihr Zerbrechen – das ist ihr Tod.
בין לרבנן דקא ממעטי להו לכלים ובין לר' יהודה דקא מרבי להו לכלים כלים בני מיתה נינהו אמרי שבירתן זו היא מיתתן
Und nach Raw, der sagt: [Für] die Grube hat die Tora ihn haftbar gemacht wegen ihres Dunstes, nicht wegen ihres Aufpralls – sowohl nach den Rabbanan als auch nach Rabbi Jehuda: Unterliegen denn Geräte dem Dunst? Man sagte: Bei neuen, die durch den Dunst bersten.
ולרב דאמר בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו בין לרבנן בין לרבי יהודה כלים בני הבלא נינהו אמרי בחדתי דמיפקעי מהבלא
Dieses „und das tote [Tier] soll ihm gehören“ braucht er doch für das, was Rawa [sagte]! Denn Rawa sagte: Ein Ochse von untauglich gewordenen Heiligtümern, der in eine Grube gefallen ist – [der Eigentümer der Grube] ist befreit, denn es heißt: „und das tote [Tier] soll ihm gehören“ – bei dem, dem das tote [Tier] gehört; ausgenommen ist dieser, dem das tote [Tier] nicht gehört.
האי והמת יהיה לו מבעי ליה לכדרבא דאמר רבא שור פסולי המוקדשין שנפל לבור פטור שנאמר והמת יהיה לו במי שהמת שלו יצא זה שאין המת שלו
Vielmehr sagt die Schrift: „Geld soll er seinem Eigentümer erstatten“ (Ex 21,34) – um alles einzuschließen, was einen Eigentümer hat. – Wenn dem so ist, dann auch Geräte und Menschen!
אלא אמר קרא (שמות כא, לד) כסף ישיב לבעליו לרבות כל דאית ליה בעלים א"ה אפילו כלים ואדם נמי
Die Schrift sagt: „Ochse“, aber nicht Mensch; „Esel“, aber nicht Geräte. – Und nach Rabbi Jehuda, der die Geräte einschließt: Gewiss, mit „Ochse“ schließt er den Menschen aus; aber was schließt er mit „Esel“ aus?
אמר קרא שור ולא אדם חמור ולא כלים ולרבי יהודה דקא מרבי להו לכלים בשלמא שור ממעט ביה אדם אלא חמור מאי ממעט ביה
Vielmehr sagte Rawa: Der Esel bei der Grube nach Rabbi Jehuda und das Schaf beim Verlorenen nach Ansicht aller – das ist schwierig.
אלא אמר רבא חמור דבור לרבי יהודה ושה דאבידה לדברי הכל קשיא:
Ist ein Ochse hineingefallen, der taub, schwachsinnig oder minderjährig ist, ist er haftbar. Was [heißt] „ein Ochse, taub, schwachsinnig oder minderjährig“? Wollte man sagen, der Ochse eines Tauben, der Ochse eines Schwachsinnigen, der Ochse eines Minderjährigen – folglich wäre er beim Ochsen eines Gesunden befreit!
נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב: מאי שור חרש שוטה וקטן אילימא שור של חרש שור של שוטה שור של קטן הא שור של פקח פטור
Rabbi Jochanan sagte: Ein Ochse, der taub ist, ein Ochse, der schwachsinnig ist, ein Ochse, der jung ist.
אמר רבי יוחנן שור שהוא חרש שור שהוא שוטה שור שהוא קטן
Original: Bava Kamma 54a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.