und lies: „so hat sie [es] erworben“.
ותני זכתה
Bawa Kamma 49b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wollen wir sagen, dass es wie [ein Streit von] Tannaim ist? Eine Israelitin, die einen Proselyten geheiratet hat und von ihm schwanger wurde, und jemand hat sie zu Lebzeiten des Proselyten verletzt – er gibt den Ersatz für die Leibesfrucht dem Proselyten. Nach dem Tod des Proselyten – eine [Baraita] lehrt: Er ist haftbar; und eine [andere] lehrt: Er ist befreit. Sind das nicht Tannaim? Nach Rabba ist es gewiss [ein Streit von] Tannaim; aber sollen wir nach Raw Chisda sagen, es sei [ein Streit von] Tannaim?
לימא כתנאי בת ישראל שנשאת לגר ונתעברה ממנו וחבל בה בחיי הגר נותן דמי ולדות לגר לאחר מיתת הגר תני חדא חייב ותני חדא פטור מאי לאו תנאי נינהו לרבה ודאי תנאי היא אלא לרב חסדא מי לימא תנאי היא
Das ist kein Widerspruch: Die eine ist von den Rabbanan, die andere von Rabban Schimon ben Gamliel.
ל"ק הא רבנן הא רשב"ג
Wenn von Rabban Schimon ben Gamliel – warum gerade nach dem Tod? Selbst zu Lebzeiten hat sie doch ebenfalls [Anteil]! – Zu Lebzeiten hat sie die Hälfte, nach dem Tod das Ganze.
אי רשב"ג מאי אריא לאחר מיתה אפי' מחיים נמי אית לה פלגא מחיים אית לה פלגא לאחר מיתה כוליה
Und wenn du willst, sage: Die eine wie die andere ist von Rabban Schimon ben Gamliel: Hier beim Wertzuwachs durch die Leibesfrucht, dort beim Ersatz für die Leibesfrucht.
ואיבעית אימא הא והא רשב"ג כאן בשבח ולדות כאן בדמי ולדות
Man sagte: Soll man doch vom Wertzuwachs durch die Leibesfrucht auf den Ersatz für die Leibesfrucht schließen, und von Rabban Schimon ben Gamliel auf die Rabbanan!
אמרי משבח ולדות לישמע דמי ולדות ומדרשב"ג לישמע לרבנן
Man sagte: Nein. Den Wertzuwachs durch die Leibesfrucht, an dem sie Anteil hat, erwirbt sie ganz; den Ersatz für die Leibesfrucht, an dem sie keinen Anteil hat, erwirbt sie überhaupt nicht.
אמרי לא שבח ולדות דשייכא ידה בגוייהו זכיא בהו בכולהו דמי ולדות דלא שייכא ידה בגוייהו לא זכיא בהו כלל:
Raw Jeiwa der Alte fragte Raw Nachman: Wer die Schuldscheine eines Proselyten in Besitz nimmt – wie ist es? Wer einen Schuldschein in Besitz nimmt, nimmt ihn mit Blick auf das Land in Besitz, und das Land hat er ja nicht in Besitz genommen; und auch den Schuldschein hat er nicht erworben, denn er hatte es nicht auf den Schuldschein abgesehen. Oder hatte er es vielleicht auch auf den Schuldschein abgesehen?
בעי מיניה רב ייבא סבא מר"נ המחזיק בשטרותיו של גר מהו מאן דמחזיק בשטרא אדעתיה דארעא הוא דמחזיק ובארעא הא לא אחזיק ושטרא נמי לא קנה דלאו דעתיה אשטרא או דלמא דעתיה נמי אשטרא
Er sagte zu ihm: Antworte mir, Meister: Braucht er ihn denn, um damit die Öffnung seines Krugs zu verschließen? Er sagte zu ihm: Ja, um [sie] zu verschließen, und um [sie] zu verschließen.
א"ל עני מורי וכי לצור ע"פ צלוחיתו הוא צריך א"ל לצור ולצור
Rabba sagte: Das Pfand eines Israeliten in der Hand eines Proselyten, und der Proselyt ist gestorben, und ein anderer Israelit kam und nahm es in Besitz – man nimmt es ihm aus der Hand. Was ist der Grund? Da der Proselyt gestorben ist, ist sein Pfandrecht erloschen.
אמר רבה משכונו של ישראל ביד גר ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו מוציאין אותו מידו מ"ט כיון דמית ליה גר פקע ליה שעבודיה
Das Pfand eines Proselyten in der Hand eines Israeliten, und der Proselyt ist gestorben, und ein anderer Israelit kam und nahm es in Besitz – dieser erwirbt [es] im Umfang seines Geldes, und jener erwirbt den Rest.
משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר
Warum? Sein Hof soll es ihm doch erwerben! Denn Rabbi Jose bar Chanina sagte: Der Hof eines Menschen erwirbt für ihn [auch] ohne sein Wissen.
ואמאי תקני ליה חצירו דהאמר רבי יוסי בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו
Man sagte: Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er nicht [dort] ist. Überall, wo er selbst [dort] ist, sodass er, wenn er erwerben will, erwerben [kann], erwirbt ihm [auch] sein Hof; überall, wo er selbst nicht [dort] ist, sodass er, wenn er erwerben wollte, nicht erwerben könnte, erwirbt auch sein Hof nicht.
אמרי הכא במאי עסקינן דליתיה כל היכא דאיתא לדידיה דאי בעי מקני [מצי] קני קניא ליה [נמי] חצירו כל היכא דליתיה לדידיה דאי בעי הוא למיקני לא מצי קני חצירו נמי לא קניא
Und die Halacha ist: Wenn er nicht bei seinem Hof ist, erwirbt er nicht.
והלכתא דליתיה בחצירו דלא קנה:
MISCHNA: Wer eine Grube auf privatem Gebiet gräbt und ihre Öffnung zum öffentlichen Gebiet hin [anlegt], oder auf öffentlichem Gebiet und ihre Öffnung zum privaten Gebiet hin, [oder] auf privatem Gebiet und ihre Öffnung zu einem anderen privaten Gebiet hin, ist haftbar.
מתני׳ החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר או ברה"ר ופתחו לרה"י ברה"י ופתחו לרה"י אחר חייב:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Wer eine Grube auf privatem Gebiet gräbt und ihre Öffnung zum öffentlichen Gebiet hin [anlegt] (auf öffentlichem Gebiet und ihre Öffnung zum privaten Gebiet hin), ist haftbar, und das ist die Grube, von der in der Tora die Rede ist. Dies sind die Worte Rabbi Jischmaels. Rabbi Akiwa sagt: Hat er sein Gebiet für herrenlos erklärt, aber nicht seine Grube für herrenlos erklärt, so ist das die Grube, von der in der Tora die Rede ist.
גמ׳ ת"ר החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר (ברה"ר ופתחו לרה"י) חייב וזהו בור האמור בתורה דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו זהו בור האמור בתורה
Rabba sagte: Bei einer Grube auf öffentlichem Gebiet streitet niemand, dass er haftbar ist. Was ist der Grund? Die Schrift sagt: „Wenn [jemand] öffnet und wenn [jemand] gräbt“ (Ex 21,33) – wenn er für das Öffnen haftbar ist, um wie viel mehr nicht für das Graben? Vielmehr [will sie lehren], dass es ihm durch das Öffnen und durch das Graben zukommt. Sie streiten nur
אמר רבה בבור ברה"ר כ"ע לא פליגי דמיחייב מ"ט אמר קרא (שמות כא, לג) כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן אלא שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו לא נחלקו אלא
Original: Bava Kamma 49b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.