Soll Rabbi Akiwa sich doch selbst sagen: Wird er denn nicht nur aus seinem eigenen Körper bezahlt? Bring ihn [doch] vor Gericht, und er soll dir zahlen!
ונימא רבי עקיבא לנפשיה והלא עצמו אין משתלם אלא מגופו הביאהו לבית דין וישלם לך
Bawa Kamma 42b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Schmuel bar Raw Jizchak sagte: Wenn sein Eigentümer zuvorkam und ihn schlachtete. Du könntest sagen, man solle sich aus ihm bezahlt machen; er lässt uns hören: Da er des Todes schuldig ist, soll man sich, obwohl er ihn geschlachtet hat, nicht aus ihm bezahlt machen.
אמר רב שמואל בר רב יצחק כשקדם בעליו ושחטו מהו דתימא לישתלם מיניה קמ"ל הואיל ובר קטלא הוא אע"ג דשחטיה לא לישתלם מיניה
אי הכי לרבי אליעזר נמי כשקדם ושחטו
So ist es auch; und er dachte: Vielleicht hat er einen anderen Grund, der besser ist als dieser, und er soll ihn mir sagen.
ה"נ וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דעדיף מהאי ונימא ליה
Und Rabbi Elieser soll ihm doch auch antworten: wenn er zuvorkam und ihn schlachtete! – Er kann dir sagen: Dort, wo er beabsichtigte, ein Tier zu töten, und einen Menschen tötete, wo der Ochse überhaupt nicht des Todes schuldig ist, sodass es dir in den Sinn käme zu sagen, er sei haftbar, war der Vers nötig, um es auszuschließen; aber hier, wo er von vornherein des Todes schuldig war, braucht es keinen Vers, obwohl er ihn geschlachtet hat.
ורבי אליעזר נמי לישני ליה שקדם ושחטו אמר לך התם הוא דנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם דשור לאו בר קטלא הוא כלל דס"ד אמינא ניחייב אצטריך קרא למעוטי אבל הכא דמעיקרא בר קטלא הוה לא צריך קרא אע"ג דשחטיה
Und auch nach Rabbi Akiwa ist es doch gewiss so!
ולר"ע נמי ודאי הכי הוה
Vielmehr sagte Rabbi Assi: Diese Sache habe ich aus dem Mund eines großen Mannes gehört, und wer ist es? Rabbi Jose bar Rabbi Chanina: Es könnte dir in den Sinn kommen zu sagen: Da Rabbi Akiwa sagt: „Auch ein nicht verwarnter, der einen Menschen verletzt hat, zahlt für den Überschuss den vollen Schaden“, werde auch [der Wert des Sklaven] aus dem Besten [des Vermögens] bezahlt. Daher schrieb der Allbarmherzige: „Und der Eigentümer des Ochsen ist ledig“.
אלא אמר רב אסי האי מילתא מפי דגברא רבה שמיע לי ומנו רבי יוסי ברבי חנינא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר ר"ע אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם משתלם נמי [דמי עבד] מעלייה כתב רחמנא בעל השור נקי
Rabbi Seira sagte zu Rabbi Assi: Rabbi Akiwa hat dies doch von Grund auf zerschlagen! Denn es wird gelehrt: Rabbi Akiwa sagt: Man könnte meinen, er zahle aus dem Besten [des Vermögens]? Darum heißt es: „Nach diesem Recht soll ihm geschehen“ (Ex 21,31) – aus seinem Körper zahlt er, und er zahlt nicht aus dem Besten.
אמר ליה רבי זירא לרב אסי והא תבריה ר"ע לגזיזיה דתניא ר"ע אומר יכול ישלם מן העלייה ת"ל (שמות כא, לא) כמשפט הזה יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה
Vielmehr sagte Rawa: Es war nötig. Es könnte dir in den Sinn kommen zu sagen: Da ich beim Sklaven strenger bin als beim Freien – denn für einen Freien, der einen Sela wert ist, gibt er einen Sela, [der] dreißig [wert ist], gibt er dreißig; für einen Sklaven aber, der einen Sela wert ist, gibt er dreißig –, werde auch der Wert des Sklaven aus dem Besten bezahlt. Daher schrieb der Allbarmherzige: „Und der Eigentümer des Ochsen ist ledig“ (Ex 21,28).
אלא אמר רבא אצטריך ס"ד אמינא הואיל ומחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים משתלם נמי דמי עבד מן העלייה כתב רחמנא (שמות כא, כח) בעל השור נקי
Es wird in Übereinstimmung mit Rawa gelehrt: „Und der Eigentümer des Ochsen ist ledig“ – Rabbi Akiwa sagt: ledig vom Wert des Sklaven.
תניא כותיה דרבא בעל השור נקי ר"ע אומר נקי מדמי עבד
Ist es nicht ein [logischer] Schluss? Da er beim Sklaven haftbar ist und beim Freien haftbar ist: Wie du, wenn er beim Freien haftbar ist, zwischen nicht verwarnt und verwarnt unterschieden hast, so wollen wir auch, wenn er beim Sklaven haftbar ist, zwischen nicht verwarnt und verwarnt unterscheiden.
והלא דין הוא הואיל וחייב בעבד וחייב בבן חורין מה כשחייב בבן חורין חלקת בו בין תם למועד אף כשחייב בעבד נחלק בו בין תם למועד
Und ferner [ist es ein Schluss] vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn du beim Freien, für den er seinen ganzen Wert gibt, zwischen nicht verwarnt und verwarnt unterschieden hast – ist es da beim Sklaven, für den er nur dreißig gibt, nicht folgerichtig, dass wir zwischen nicht verwarnt und verwarnt unterscheiden?
ועוד ק"ו ומה בן חורין שנותן כל שוויו חלקת בו בין תם למועד עבד שאינו נותן אלא שלשים אינו דין שנחלוק בו בין תם למועד
Nein! Ich bin beim Sklaven strenger als beim Freien, denn für einen Freien, der einen Sela wert ist, gibt er einen Sela, [der] dreißig [wert ist], gibt er dreißig; für einen Sklaven aber, der einen Sela wert ist, gibt er dreißig. Man könnte [daher] meinen, er sei haftbar. Darum heißt es: „Und der Eigentümer des Ochsen ist ledig“ – ledig vom Wert des Sklaven.
לא מחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים יכול יהא חייב ת"ל בעל השור נקי נקי מדמי עבד:
Die Rabbanan lehrten: „Und tötet er einen Mann oder eine Frau“ (Ex 21,29). Rabbi Akiwa sagte: Was kommt dies uns zu lehren? Wenn, um für die Frau wie für den Mann haftbar zu machen, so ist doch schon gesagt: „Wenn ein Ochse einen Mann oder eine Frau stößt“ (Ex 21,28).
תנו רבנן (שמות כא, כט) והמית איש או אשה אמר ר"ע וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על האשה כאיש הרי כבר נאמר (שמות כא, כח) כי יגח שור את איש או את אשה
Vielmehr, um die Frau mit dem Mann zu vergleichen: Wie beim Mann [der Ersatz für] seine Schäden seinen Erben [gehört], so auch bei der Frau [der Ersatz für] ihre Schäden ihren Erben.
אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה
Und meint Rabbi Akiwa, dass der Ehemann sie nicht beerbt? Es wird doch gelehrt: „Und er soll sie beerben“ (Num 27,11) – daraus [ergibt sich], dass der Ehemann seine Frau beerbt – Worte Rabbi Akiwas.
וסבר ר"ע לא ירית לה בעל והתניא (במדבר כז, יא) וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע
Resch Lakisch sagte: Er sagte [es] nur beim Sühnegeld, da es erst nach dem Tod bezahlt wird und daher nur eine Anwartschaft ist, und der Ehemann nimmt [beim Erben] eine Anwartschaft nicht wie [Vermögen], das in Besitz ist.
אמר ריש לקיש לא אמר אלא בכופר הואיל ואין משתלם אלא לאחר מיתה והוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק
Was ist der Grund? Die Schrift sagt: „Und tötet er einen Mann oder eine Frau, so soll der Ochse gesteinigt werden, und auch sein Eigentümer soll sterben. Wird ihm Sühnegeld auferlegt …“ (Ex 21,29–30).
מאי טעמא אמר קרא (שמות כא, כט) והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו
Und bei Schäden hat es Rabbi Akiwa nicht gesagt?
ובנזקין לא אמר ר"ע
Es wird doch gelehrt: Schlug er eine Frau, und ihre Kinder gingen ab, so gibt er [den Ersatz für] Schaden und Schmerz der Frau und den Ersatz für die Leibesfrucht dem Ehemann. Ist der Ehemann nicht [mehr da], gibt er [ihn] seinen Erben; ist die Frau nicht [mehr da], gibt er [ihn] ihren Erben. War sie eine Magd und wurde freigelassen
והתניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנת ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה
Original: Bava Kamma 42b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.