[dass] der nicht verwarnte strenger [behandelt wird] als der verwarnte!
תם חמור ממועד
Bawa Kamma 34b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und wenn du sagst, so ist es auch, wie wir gelernt haben: Rabbi Jehuda sagt: Der nicht verwarnte ist haftbar und der verwarnte frei – sag, du hast das von Rabbi Jehuda hinsichtlich der Bewachung gehört, wofür Verse geschrieben stehen; hast du es von ihm auch hinsichtlich der Zahlung gehört?
וכי תימא הכי נמי כדתנן ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור אימר דשמעת ליה לרבי יהודה לענין שמירה דכתיבי קראי לענין תשלומין מי שמעת ליה
Es wird doch gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Man könnte meinen, [bei] einem Ochsen, eine Mine wert, der einen Ochsen, fünf Sela wert, stieß, und der Kadaver ist einen Sela wert, nehme dieser die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten, und jener die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten?
והתניא רבי יהודה אומר יכול שור שוה מנה שנגח שור שוה חמש סלעים והנבילה יפה סלע זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת
Du musst sagen: Wozu tritt der verwarnte [im Vers] hervor? Um ihn strenger zu behandeln oder um ihn milder zu behandeln? Sage: um ihn strenger zu behandeln. Und wenn der verwarnte nur zahlt, was er geschädigt hat, der nicht verwarnte, der leichtere, um so mehr!
אמרת וכי מועד למה יוצא להחמיר עליו או להקל עליו הוי אומר להחמיר עליו ומה מועד אינו משלם אלא מה שהזיק תם הקל לא כ"ש
Vielmehr sagte Rabbi Jochanan: Die Wertsteigerung des Kadavers ist [der Unterschied] zwischen ihnen: Der eine Meister meint, sie gehört dem Geschädigten, und der andere Meister meint: zur Hälfte.
אלא א"ר יוחנן שבח נבילה איכא בינייהו דמ"ס דניזק הוי ומ"ס פלגא
Und das ist es, was Rabbi Jehuda schwierig ist: Nun, da du sagst, der Allbarmherzige habe sich des Schädigers erbarmt, sodass er an der Wertsteigerung teilhat – man könnte meinen, [bei] einem Ochsen, fünf Sela wert, der einen Ochsen, eine Mine wert, stieß, und der Kadaver ist fünfzig Sus wert, nehme dieser die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten, und jener die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten?
והיינו דקא קשיא ליה לר"י השתא דאמרת חס רחמנא עילויה דמזיק דשקיל בשבחא יכול שור שוה חמש סלעים שנגח שור שוה מנה והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת
Du musst sagen: Wo finden wir, dass ein Schädiger Gewinn macht, dass dieser Gewinn machen sollte? Und es heißt [außerdem]: „Bezahlen soll er“ (Ex 21,36) – die Eigentümer zahlen, und die Eigentümer nehmen nicht.
אמרת היכן מצינו מזיק נשכר שזה נשכר ואומר (שמות כא, לו) שלם ישלם בעלים משלמין ואין בעלים נוטלין
Wozu „und es heißt“? Wenn du sagst: Das gilt nur, wo dem Geschädigten ein Verlust entsteht; wo aber dem Geschädigten kein Verlust entsteht, etwa ein Ochse, fünf Sela wert, der einen Ochsen, fünf Sela wert, stieß, und der Kadaver ist dreißig Sus wert, solle auch der Schädiger an der Wertsteigerung teilhaben –
מאי ואומר וכי תימא הני מילי היכא דאיכא פסידא לניזק אבל היכא דליכא פסידא לניזק כגון שור שוה חמש סלעים שנגח שור שוה חמש סלעים והנבילה יפה שלשים זוז שקיל נמי מזיק בשבחא
so heißt es: „Bezahlen soll er“ – die Eigentümer zahlen, und die Eigentümer nehmen nicht.
ואומר שלם ישלם בעלים משלמין ואין בעלים נוטלין
Raw Acha bar Tachlifa sagte zu Rawa: Wenn dem so ist, finden wir nach Rabbi Jehuda, dass ein nicht verwarnter mehr als den halben Schaden zahlt; und die Tora sagte: „Dann sollen sie den lebenden Ochsen verkaufen und den Erlös teilen“ (Ex 21,35)!
א"ל רב אחא בר תחליפא לרבא א"כ מצינו לרבי יהודה תם משלם יותר מחצי נזק והתורה אמרה (שמות כא, לה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו
Rabbi Jehuda hält [auch den Grundsatz]: Die Wertminderung, die der Tod verursacht hat, teilen sie am lebenden.
אית ליה לר"י פחת שפחתה מיתה מחצין בחי
Woher hat er das? Aus „Und auch den toten sollen sie teilen“ (Ex 21,35). Aber Rabbi Jehuda hat diesen [Vers] doch dafür herangezogen, dass dieser die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten nimmt und jener die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten!
מנא ליה (שמות כא, לה) מוגם את המת יחצון והא אפקיה ר' יהודה לזה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת
Wenn dem so wäre, sollte die Schrift schreiben: „und den toten“; was [soll] „und auch“? Daraus ist beides zu entnehmen.
א"כ נכתוב קרא ואת המת מאי וגם ש"מ תרתי:
MISCHNA: Mancher ist haftbar für die Tat seines Ochsen und frei für seine eigene Tat, [mancher] frei für die Tat seines Ochsen und haftbar für seine eigene Tat.
מתני׳ יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו פטור על מעשה שורו וחייב על מעשה עצמו
Wie? Hat sein Ochse [jemanden] beschämt, ist er frei; hat er selbst beschämt, ist er haftbar. Hat sein Ochse seinem Sklaven das Auge geblendet oder den Zahn ausgeschlagen, ist er frei; hat er selbst seinem Sklaven das Auge geblendet oder den Zahn ausgeschlagen, ist er haftbar.
כיצד שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שינו פטור והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שינו חייב
Hat sein Ochse seinen Vater oder seine Mutter verletzt, ist er haftbar; hat er selbst seinen Vater oder seine Mutter verletzt, ist er frei. Hat sein Ochse am Schabbat einen Garbenhaufen angezündet, ist er haftbar; hat er selbst am Schabbat einen Garbenhaufen angezündet, ist er frei, weil er sein Leben verwirkt.
שורו שחבל באביו ובאמו חייב והוא שחבל באביו ואמו פטור שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שהוא מתחייב בנפשו:
GEMARA: Rabbi Abbahu lehrte vor Rabbi Jochanan: Alle, die [am Schabbat] zerstören, sind frei, außer dem, der verletzt, und dem, der anzündet. Er sagte zu ihm: Geh hinaus und lehre es draußen! „Wer verletzt und wer anzündet“ ist keine [verlässliche] Lehre. Und wenn du sagen willst, es ist eine Lehre: Wer verletzt, [ist schuldig,] wenn er [das Blut] für seinen Hund braucht; wer anzündet, wenn er die Asche braucht.
גמ׳ תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם תימצי לומר משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו
Wir haben gelernt: „Hat sein Ochse am Schabbat einen Garbenhaufen angezündet, ist er haftbar; hat er selbst am Schabbat einen Garbenhaufen angezündet, ist er frei“, und er wird gelehrt gleich seinem Ochsen: Wie sein Ochse [die Asche] nicht braucht,
תנן שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור וקתני הוא דומיא דשורו מה שורו דלא קבעי ליה
Original: Bava Kamma 34b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.