Und auch [wenn] er schädigte, bevor er die Schuld einging, ist der Gläubiger [ja nur] zuvorgekommen. Ist daraus zu entnehmen: Ein späterer Gläubiger, der zuvorkam und eintrieb – was er eingetrieben hat, hat er nicht eingetrieben?
ואפילו הזיק עד שלא חב בעל חוב קדים ש"מ ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה
Nein, tatsächlich sage ich dir: Was er eingetrieben hat, hat er eingetrieben; und dort ist es anders, denn [der Geschädigte] sagt ihm: Wäre [der Ochse] bei dir, würde ich ihn dann nicht von dir eintreiben? Denn aus diesem Ochsen, der mich geschädigt hat, werde ich bezahlt.
לא לעולם אימא לך מה שגבה גבה ושאני התם דא"ל אילו גבך הוה לא מינך הוה גבי ליה דהאי תורא דאזקן מיניה משתלמנא:
Die Rabbanan lehrten: Ein Ochse, zweihundert [Sus] wert, der einen Ochsen, zweihundert wert, stieß und ihn um fünfzig Sus verletzte, und [der verletzte] nahm an Wert zu und erreichte vierhundert Sus, sodass er, hätte [jener] ihn (nicht) geschädigt, achthundert Sus erreicht hätte – [der Schädiger] gibt [Ersatz] nach [dem Wert zum] Zeitpunkt des Schadens.
ת"ר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים וחבל בו בחמשים זוז ושבח ועמד על ארבע מאות זוז שאלמלא (לא) הזיקו היה עומד על שמנה מאות זוז נותן כשעת הנזק
Der Meister sagte: „Nahm der Schädiger an Wert zu, gibt er nach dem Zeitpunkt des Schadens.“ Wer ist es? Es ist Rabbi Jischmael, der sagt: Er ist ein Gläubiger, und Geld ist es, was er von ihm zu fordern hat.
אמר מר שבח מזיק נותן כשעת הנזק מני ר' ישמעאל היא דאמר בעל חוב הוא וזוזי הוא דמסיק ליה
Sag den Schlussteil: „Ist er abgemagert, nach dem Zeitpunkt des Stehens vor Gericht“ – da kommen wir zu Rabbi Akiwa, der sagt: Sie sind Teilhaber. Der erste Teil [ist]Rabbi Jischmael und der Schlussteil Rabbi Akiwa?
Wenn er ihn gemästet hat – sag den ersten Teil: „Und er nahm an Wert zu und erreichte vierhundert Sus, so gibt er ihm nach dem Zeitpunkt des Schadens.“ Wenn er ihn gemästet hat, muss man das [eigens] sagen?
אי כשפיטמו אימא רישא שבח ועמד על ד' מאות זוז נותן לו כשעת הנזק אי כשפיטמו צריכא למימר
Raw Papa sagte: Den ersten Teil findest du sowohl, wenn er ihn gemästet hat, als auch, wenn er von selbst an Wert zunahm; und es war nötig, uns hören zu lassen, dass er ihm, wo er von selbst zunahm, nach dem Zeitpunkt des Schadens gibt. Den Schlussteil findest du nur, wenn er ihn gemästet hat.
אמר רב פפא רישא משכחת לה בין דפטמה פטומי בין דשבחא ממילא ואצטריך לאשמועינן דהיכא דשבחא ממילא נותן לו כשעת הנזק סיפא לא משכחת לה אלא כשפטמו
„Ist er abgemagert, nach dem Zeitpunkt des Stehens vor Gericht.“ Abgemagert – weswegen? Wenn du sagst, er magerte wegen Arbeit ab, so kann [der Schädiger] ihm doch sagen: Du lässt ihn abmagern, und ich soll zahlen?
כחש כשעת העמדה בדין כחש מחמת מאי אילימא דכחשא מחמת מלאכה לימא ליה את מכחשת ואנא יהיבנא
MISCHNA: Ein Ochse, zweihundert wert, der einen Ochsen, zweihundert wert, stieß, und der Kadaver ist nichts wert – Rabbi Meir sagte: Darüber heißt es: „Dann sollen sie den lebenden Ochsen verkaufen und den Erlös teilen“ (Ex 21,35).
מתני׳ שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום אמר ר"מ על זה נאמר (שמות כא, לה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו
Rabbi Jehuda sagte zu ihm: So ist auch die Halacha; [doch] du hast [damit] erfüllt: „Dann sollen sie den lebenden Ochsen verkaufen und den Erlös teilen“, aber nicht erfüllt: „Und auch den toten sollen sie teilen“ (Ex 21,35). Und welcher ist dies? Ein Ochse, zweihundert wert, der einen Ochsen, zweihundert wert, stieß, und der Kadaver ist fünfzig Sus wert: Dieser nimmt die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten, und jener nimmt die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten.
א"ל רבי יהודה וכן הלכה קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימת וגם המת יחצון ואיזה זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והנבילה יפה חמשים זוז שזה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Ein Ochse, zweihundert wert, der einen Ochsen, zweihundert wert, stieß, und der Kadaver ist fünfzig Sus wert: Dieser nimmt die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten, und jener nimmt die Hälfte des lebenden und die Hälfte des toten; und das ist der Ochse, von dem in der Tora die Rede ist – Worte Rabbi Jehudas.
גמ׳ ת"ר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת וזהו שור האמור בתורה דברי רבי יהודה
Rabbi Meir sagt: Das ist nicht der Ochse, von dem in der Tora die Rede ist, sondern ein Ochse, zweihundert wert, der einen Ochsen, zweihundert wert, stieß, und der Kadaver ist nichts wert; darüber heißt es: „Dann sollen sie den lebenden Ochsen verkaufen und den Erlös teilen.“ Wie aber erfülle ich: „Und auch den toten sollen sie teilen“? Die Wertminderung, die der Tod verursacht hat, teilen sie am lebenden.
רבי מאיר אומר אין זהו שור האמור בתורה אלא שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו אלא מה אני מקיים וגם את המת יחצון פחת שפחתו מיתה מחצין בחי
Nun, sowohl nach Rabbi Meir als auch nach Rabbi Jehuda nimmt dieser hundertfünfundzwanzig und jener hundertfünfundzwanzig. Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen?
מכדי בין ר"מ בין רבי יהודה האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה ועשרים וחמשה שקיל מאי בינייהו
Rawa sagte: Die Wertminderung des Kadavers ist [der Unterschied] zwischen ihnen. Rabbi Meir meint: Die Wertminderung des Kadavers geht zulasten des Geschädigten; und Rabbi Jehuda meint: Die Wertminderung des Kadavers geht zur Hälfte zulasten des Schädigers.
אמר רבא פחת נבילה איכא בינייהו רבי מאיר סבר פחת נבילה דניזק הוי ורבי יהודה סבר פחת נבילה דמזיק הוי פלגא
Original: Bava Kamma 34a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.