Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jochanan sagte doch: Beim halben Schaden wird nicht unterschieden, weder nach Privatbereich noch nach öffentlichem Bereich. Doch wohl: Es verspritzte im öffentlichen Bereich und richtete im öffentlichen Bereich Schaden an? – Nein: Es verspritzte im öffentlichen Bereich und richtete im Privatbereich Schaden an.
והאמר ר' יוחנן אין חצי נזק חלוק לא לרשות היחיד ולא לרשות הרבים מאי לאו התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות הרבים לא התיזה ברה"ר והזיקה ברשות היחיד
Aber du hast doch gesagt: Das Aufheben ist hier nicht [entscheidend], das Niederlegen ist hier [entscheidend]! – Er sagte zu ihm: Ich habe es widerrufen. Wenn du willst, sage ich: Als Rabbi Jochanan es sagte, bezog es sich auf das Horn.
והאמרת עקירה אין כאן הנחה יש כאן א"ל הדרי בי איבעית אימא כי אמר רבי יוחנן אקרן
Rabbi Jehuda Nessia und Rabbi Oschaja saßen am Tor des Rabbi Jehuda. Da kam unter ihnen die Frage auf: Wedelte [das Tier] mit seinem Schwanz [und richtete Schaden an] – wie ist es? Der andere sagte zu ihm: Soll [der Eigentümer] es denn am Schwanz halten und gehen? – Wenn dem so ist, so wollen wir auch beim Horn sagen: Soll er es denn am Horn halten und gehen?
יתיב רבי יהודה נשיאה ורבי אושעיא אקילעא דרבי יהודה נפק מילתא מבינייהו כשכשה בזנבה מהו א"ל אידך וכי יאחזנה בזנבה וילך אי הכי קרן נמי נימא וכי יאחזנה בקרן וילך
Raw Eina fragte: Wedelte es mit seinem Geschlechtsteil [und richtete Schaden an] – wie ist es? Sagen wir: Es ist wie beim Horn – beim Horn überwältigt es [das Tier] doch nicht der Trieb, und hier ist es nicht anders; oder vielleicht: Beim Horn ist seine Absicht, Schaden anzurichten, hier aber ist seine Absicht nicht, Schaden anzurichten? – Die Frage bleibt offen.
בעי רב עינא כשכשה באמתה מהו מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו יצרא קתקיף ליה הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתו להזיק הא אין כוונתה להזיק תיקו
„Die Hühner gelten als verwarnt, in gewohnter Weise zu gehen und dabei zu zerbrechen“ usw. Raw Huna sagte: Man lehrte dies nur, wenn [der Strick] sich von selbst [an sie] gebunden hat; hat ihn aber ein Mensch gebunden, so ist [dieser] schuldig.
התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר וכו' אמר רב הונא לא שנו אלא שנקשר מאליו אבל קשרו אדם חייב
Wenn er sich von selbst gebunden hat – wer ist schuldig? Wolltest du sagen, der Eigentümer des Stricks – wie ist der Fall? Hatte er ihn verwahrt, so ist er ein Gezwungener; hatte er ihn nicht verwahrt, so ist er ein Fahrlässiger.
נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל היכי דמי אי דאצנעיה אנוס הוא ואי לא אצנעיה פושע הוא
Vielmehr ist der Eigentümer des Hahns schuldig. Was ist anders beim vollen Schaden, [dass er ihn] nicht [zahlt]? Weil geschrieben steht: „Wenn jemand eine Grube öffnet“ (Ex 21,33) – ein Mensch [macht] eine Grube, nicht ein Rind eine Grube. Auch halber Schaden [sollte entfallen], denn ein Mensch [macht] eine Grube, nicht ein Rind eine Grube!
אלא חייב בעל תרנגול מאי שנא כוליה נזק דלא דכתיב (שמות כא, לג) כי יפתח איש בור ולא שור בור חצי נזק נמי איש בור ולא שור בור
Vielmehr: Die Mischna [handelt davon,] dass [das Huhn den Strick] fortgestoßen hat; und als [die Lehre] Raw Hunas gesagt wurde, wurde sie allgemein gesagt: Ein herrenloser Strick – Raw Huna sagte: Hat er sich von selbst gebunden, ist man frei; hat ihn ein Mensch gebunden, ist [dieser] schuldig.
אלא מתני' בדאדייה אדויי וכי אתמר דרב הונא בעלמא אתמר דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאליו פטור קשרו אדם חייב
MISCHNA: Inwiefern gilt der Zahn als verwarnt? [Das Tier gilt als verwarnt,] zu fressen, was für es geeignet ist. Das Vieh gilt als verwarnt, Früchte und Gemüse zu fressen. Fraß es Kleidung oder Geräte, so zahlt er halben Schaden. Wovon ist hier die Rede? Im Bereich des Geschädigten; im öffentlichen Bereich aber ist er frei.
מתני׳ כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברשות הרבים פטור
Wie zahlt man, was es genossen hat? Fraß es mitten auf dem Platz, so zahlt man, was es genossen hat; an den Seiten des Platzes, so zahlt man, was es geschädigt hat; vom Eingang eines Ladens, so zahlt man, was es genossen hat; aus dem Inneren eines Ladens, so zahlt man, was es geschädigt hat.
כיצד משלמת מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצדי הרחבה משלמת מה שהזיקה מפתח החנות משלמת מה שנהנית מתוך החנות משלמת מה שהזיקה
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Der Zahn gilt als verwarnt, zu fressen, was für ihn geeignet ist. Wie das? Ein Vieh, das in den Hof des Geschädigten kam und für es geeignete Speisen fraß und für es geeignete Getränke trank – er zahlt vollen Schaden. Ebenso ein Wildtier, das in den Hof des Geschädigten kam, ein Vieh riss und das Fleisch fraß – er zahlt vollen Schaden.
גמ׳ תנו רבנן השן מועדת לאכול את הראוי לה כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק ואכלה אוכלין הראויין לה ושתתה משקין הראויין לה משלם נזק שלם וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק וטרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם
Und eine Kuh, die Gerste fraß, ein Esel, der Wicken fraß, ein Hund, der das Öl aufleckte, und ein Schwein, das ein Stück Fleisch fraß – man zahlt vollen Schaden. Raw Papa sagte: Nun, da du sagst, alles, was nicht seine gewohnte Nahrung ist und es dennoch notgedrungen frisst, gilt als Fressen – eine Katze, die Datteln fraß, und ein Esel, der Fische fraß – er zahlt vollen Schaden.
ופרה שאכלה שעורין וחמור שאכל כרשינן וכלב שליקק את השמן וחזיר שאכל חתיכה של בשר משלמין נזק שלם אמר רב פפא השתא דאמרת כל מידי דלאו אורחיה ואכלה ליה ע"י הדחק שמיה אכילה האי שונרא דאכל תמרי וחמרא דאכיל ביניתא משלם נזק שלם
Ein Esel fraß einmal Brot und zerbiss den Korb. Raw Jehuda verpflichtete [den Eigentümer], für das Brot vollen Schaden zu zahlen und für den Korb halben Schaden. Aber warum? Da es seine gewohnte Weise ist, Brot zu fressen, ist es auch seine gewohnte Weise, den Korb zu zerbeißen! – [Hier] fraß er und zerbiss dann erst [den Korb].
ההוא חמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא חייביה רב יהודה לשלם נזק שלם אנהמא ואסלא חצי נזק ואמאי כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחיה נמי לפלוסי סלא דאכל והדר פליס
Ist denn Brot seine gewohnte Nahrung? Man wandte doch ein: Fraß es Brot, Fleisch und Gekochtes, so zahlt er halben Schaden. Doch wohl bei einem Vieh? – Nein, bei einem Wildtier.
ופת אורחיה הוא ורמינהו אכלה פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק מאי לאו בבהמה לא בחיה
Ist denn Fleisch für ein Wildtier nicht gewohnte Nahrung? – [Es geht um] gebratenes. Und wenn du willst, sage ich: bei einer Gazelle. Und wenn du willst, sage ich: Tatsächlich bei einem Vieh, und [es fraß es] vom Tisch.
חיה בשר אורחיה הוא דמטוי ואיבעית אימא בטביא ואיבעית אימא לעולם בבהמה ובפתורא
Original: Bava Kamma 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.